פאניה חיסין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פאניה חיסין
לידה 10 באוגוסט 1862
פטירה 4 בספטמבר 1920 (בגיל 58)
פעילות בולטת מחלוצות העלייה הראשונה
בן זוג ד"ר חיים איסר חיסין

פאניה (פרידה) חיסין (פריזר) (10 באוגוסט 1862 - 4 בספטמבר 1920[1]), אחת מחברות ביל"ו הראשונות ומחלוצות העלייה הראשונה, נמנתה עם מייסדי תל אביב וראשון לציון.

ביוגרפיה

חיסין נולדה בקרץ', קרים שברוסיה. למדה בבית ספר עממי ובגימנסיה רוסית. בהמשך נסעה למוסקבה להשתלם בזמרה ולהמשיך בלימודים בקונסרבטוריון על מנת להיות זמרת באופרה.

בעקבות הפרעות בדרום רוסיה בשנים 1881-1882 (הסופות בנגב), הצטרפה בשנת 1882 לאגודת ביל"ו יחד עם בעלה לעתיד, חיים חיסין, על מנת לעלות לארץ ישראל. בינואר 1883 עלתה לארץ והצטרפה יחד עם חברי אגודה נוספים למקוה ישראל, תחילה גרו עם חבריהם בבית אנטון איוב שבפרדסי יפו שם עבדו בחקלאות בהמשך עברו לראשון לציון אותה קיוו לפתח למושבה. בשנת 1885 חזרו בני הזוג חיסין לרוסיה אך בשנת 1886 עלו שוב לארץ למושבה גדרה. חיסין עבדה בהקמת היישוב ואף בהגנתו בפני התקפות של האוכלוסייה הערבית.

לאחר לידת ביתה הראשונה, יהודית, בשנת 1887 נדדה המשפחה שוב חזרה לרוסיה שם למד חיים רפואה. בשנת 1905 עלו המשפחה שוב לארץ והשתכנו בתל אביב, שם התמנה חיים לראש הוועד של "חובבי ציון". חיסין הייתה לשותפה ביסוד תל אביב ופיתוח הפעילויות ההצבוריות והחברתיות בעיר. בקיץ 1913 התלוותה לאחותה לביקור ברוסיה אך בעקבות מלחמת העולם הראשונה הצליחה לחזור לארץ רק בסוף 1919.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31213343פאניה חיסין