עליזה בגין

עליזה בגין
מדינה	ישראל
פטירה	13 בנובמבר 1982
	20 ביוני 1977 – 13 בנובמבר 1982; (5 שנים)
	→ לאה רבין שולמית שמיר ←

עליזה (אליציה) ארנולד-בגין (ו' בניסן תר"ף, 25 במרץ 1920 – כ"ז בחשוון תשמ"ג, 13 בנובמבר 1982) הייתה רעייתו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

ביוגרפיה

ילדותה ונעוריה

עליזה (אַלה)^[1] נולדה ב-25 במרץ 1920 למשפחת ארנולד האמידה בדרוהוביץ' שבגליציה.^[2] משפחתה השתקעה בגליציה בתחילת המאה ה-20.^[3] הוריה היו פרדריקה והרמן צבי ארנולד.^[3] מקור פרנסתה של המשפחה היה חברת הנפט שהקים אביה,^[3] שהיה שותף לבארות הנפט בגליציה.^[1] להרמן צבי ופרדריקה היו ארבע בנות: גיזלה, הנרייטה, והתאומות לאוניה ואליציה (עליזה).^[3]

בגיל שבע החלה ללמוד עברית.^[3] מגיל 14 הייתה פעילה בבית"ר.^[4] בשנת 1938 סיימה את בית-הספר התיכון.^[1]

נישואיה

ב-29 במאי 1939 נישאה למנחם בגין, אותו הכירה בגיל 17 בבית אביה, שעמד בראש התנועה הרוויזיוניסטית בעירו דרוהוביץ'.^[2]^[5] השניים התחתנו בטרוסקבץ',^[2] כאשר בגין השתלם במשפטים בעיר הסמוכה. השניים הכירו כאשר בגין הצטרף אל משפחתה לארוחת ערב במסגרת גיוס תרומות לבית"ר.^[3] זאב ז'בוטינסקי כיבד אותם בנוכחותו בחתונתם.^[6]

בין נישואיה לקום המדינה

שלושה חודשים לאחר הנישואין, פלשו הגרמנים לפולין והזוג הצעיר נמלט מוורשה,^[1] יחד עם שאר חברי נציבות בית"ר.^[7] הרכבת עצרה בדרך עקב הפצצות מטוסים, והנוסעים קפצו ממנה והסתתרו בשיחים. בסופו של דבר הגיעו ללבוב ובאוקטובר 1939 עלו על רכבת לווילנה – בירת ליטא החופשית, שם כבר שהו חברי בית"ר רבים שהספיקו להימלט מוורשה.^[7] בקיץ 1940 נכנס הצבא הסובייטי לווילנה ומנחם בגין נעצר בגין "פעילות ציונית", שהיתה אסורה בברית המועצות.^[1] כעבור חודשים רבים, עם התגברות השמועות על מעשי הזוועה של הנאצים, היא נמלטה מליטא באמצעות דרכון של ה"ג'וינט".^[8] היא נעצרה בטורקיה ושוחררה בהתערבות של אליהו אילת.^[4] עם הגיעה לחוף ארץ ישראל נעצרה בידי הבריטים, משום שפג תוקפו של הדרכון שנשאה,^[8] ונכלאה מספר שבועות במחנה המעצר בעתלית.^[1]

לאחר שחרורה, ניסח בעבורה בא כוחה של "ההסתדרות הציונית החדשה" בארץ ישראל מכתב לוועד למען יהודי פולין, ובו בקשה לתמיכה כספית, בשל היותה אשתו של מפקד בית"ר בפולין, ללא קרובי משפחה בארץ ישראל. בעזרת הסכום שקיבלה, שכרה דירת חדר קטנה ברחוב עובדיה בשכונת כרם אברהם.^[8] היא נרשמה ללימודי ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל השתלמה בקורס לאחיות של "הצלב האדום".^[8] כעבור שנה, בסוף 1941, נודע לה שבעלה נידון ל-8 שנות מאסר ועבודת פרך בצפון ברית המועצות.^[8]

במאי 1942 התאחדה עם בעלה, משהצטרף לצבא פולין החופשית והוצב בארץ ישראל.^[1] עקב פעילותו המחתרתית של בעלה מנחם בגין באצ"ל, נדדה בגין בין מקומות מסתור ושינתה את שמה לפרקים. בתחילה התגוררה בשכונת חסידוף ליד פתח תקווה תחת השם הלפרין. לאחר מכן התגוררה ברחוב יהושע בן נון (היום בסמוך, רחוב הבשן 1א) בתל אביב, תחת השם ססובר.^[4] בשם זה נרשמה בבית החולים בעת שנולדה בתה הראשונה, חסיה.^[1]

הוריה, שולמית (שרה)^[^{דרוש מקור]} והרמן צבי ארנולד, וכן אחותה התאומה, נספו בשואה.^[4]

אשת ראש הממשלה ופועלה

עם בחירתו של בגין לראש הממשלה ב-1977, הזמינה לבמה, ובפרפרזה על דברי הפסוק מספר ירמיהו, אמר לה: ”זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחריי במדבר בארץ זרועת מוקשים”, כשהוא מתייחס לתקופה הקשה שעברה כשלחם בצבא פולין ובמחתרת נגד הבריטים.^[9]

עליזה עסקה בפעילות התנדבותית ענפה למען החלש בחברה. צניעותה הידועה לא עצרה אותה מלנצל את השפעתה וקשריה כאשת ראש הממשלה בפעילותה. כך לדוגמה תרמה להקמת הוסטלים ובתי ספר לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים וגייסה תרומות למגוון ארגונים העוסקים בתחום. כספי הזכייה בפרס נובל לשלום, אותו חלק בגין עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, נתרמו כולם לקרן שהוקמה במטרה לתמוך בילדים ובסטודנטים נזקקים.[1]

מותה

כל חייה סבלה בגין ממחלת ריאות קשה - נפחת. בשנת 1982 הלכה מחלתה והחריפה. היא התאשפזה שוב ושוב בבתי חולים, ומדי פעם אף נזקקה למכונת הנשמה. המיליארדר ארמנד האמר, שהיה מעריץ של בעלה, שלח שני מומחים בעלי מוניטין בינלאומי כדי שיבדקו אותה. הטיפול שהמליצו עליו עזר לתקופת מה.

בגין נפטרה ב-13 בנובמבר 1982, במהלך ביקורו של בעלה בארצות הברית, ונקברה בהר הזיתים סמוך לקברם של עולי הגרדום, במהלך הלווייתה ניצלו מפגיני שמאל את המעמד על מנת להפגין מול בעלה מנחם בגין כנגד מלחמת לבנון הראשונה.

היו כאלו שייחסו את השבר שחל בחייו של בגין למותה^[^{דרוש מקור]}. מנחם בגין נטמן לידה ב-1992.

חיים אישיים

הייתה נשואה למנחם בגין - ראש ממשלת ישראל השישי, לבני הזוג שלושה ילדים:

חסיה, שנישאה למתי מילוא, אחיו של רוני מילוא.
לאה.
זאב בנימין, חבר הכנסת ושר.

בגין שמרה על פרטיותה בקנאות, ונמנעה מלהתראיין בכלי התקשורת. בגין נהגה להשתמש בתחבורה ציבורית ונמנעה מלהשתמש ברכב ממשלתי.

הנצחתה

על שמה נקראו היישוב עלי זהב, שכונת נווה עליזה בקרני שומרון, רחובות בערי ישראל, בתי ספר במגדל העמק, באריאל, ובקריית מוצקין. בבית החולים שמיר (אסף הרופא) נקרא על שמה בניין.

לקריאה נוספת

אילן בן עמי, "עליזה בגין", בתוך: האישה שאיתו: חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, הוצאת מטר, תל אביב, 2010, עמ' 137–160.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עליזה בגין בוויקישיתוף

פרופ' יהודה לפידות, בגין עליזה, באתר "דעת"

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 ^1.5 ^1.6 ^1.7 בגין עליזה, באתר "דעת"
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 עליזה בגין, באתר מרכז מורשת מנחם בגין
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 אבי שילון, בגין, עמ' 32.
^ ^4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 תקוה ויינשטוק, מרת עליזה בגין, מעריב, 24 בינואר 1958
↑ אולם לפי אבי שילון, בגין, עמ' 31–32: "שנת 1939 היתה שנה חשובה בחייו של בגין [...] עליזה היתה בת שבע־עשרה כאשר נישאו, שלושה חודשים לאחר היכרותם, בעיירה דרוהוביץ' שבפולין".
↑ אבי שילון, בגין, עמ' 33.
^ ^7.0 ^7.1 אבי שילון, בגין, עמ' 34.
^ ^8.0 ^8.1 ^8.2 ^8.3 ^8.4 אבי שילון, בגין, עמ' 39.
↑ בלהה הלפרין, מכתב גלוי לראש ממשלת ישראל, דבר, 23 ביוני 1983

בנות הזוג של ראשי ממשלת ישראל
פולה בן-גוריון	צפורה שרת	מרים אשכול	לאה רבין	עליזה בגין	שולמית שמיר	סוניה פרס	שרה נתניהו	נאוה ברק	עליזה אולמרט
1948–1954 1955–1963	1954–1955	1964–1969	1974–1977 1992–1995	1977–1982	1983–1984 1986–1992	1984–1986 1995–1996	1996–1999 2009–2021 2022 ואילך	1999–2001	2006–2009
גילת בנט	ליהיא לפיד
2021–2022	2022

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עליזה בגין43159740Q10382157

[דעת-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 ^1.5 ^1.6 ^1.7 בגין עליזה, באתר "דעת"

[מרכז_מורשת-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 עליזה בגין, באתר מרכז מורשת מנחם בגין

[שילון_32-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 אבי שילון, בגין, עמ' 32.

[ויינשטוק-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 תקוה ויינשטוק, מרת עליזה בגין, מעריב, 24 בינואר 1958

[5] אולם לפי אבי שילון, בגין, עמ' 31–32: "שנת 1939 היתה שנה חשובה בחייו של בגין [...] עליזה היתה בת שבע־עשרה כאשר נישאו, שלושה חודשים לאחר היכרותם, בעיירה דרוהוביץ' שבפולין".

[6] אבי שילון, בגין, עמ' 33.

[שילון_34-7] 7.0 ^7.1 אבי שילון, בגין, עמ' 34.

[שילון_39-8] 8.0 ^8.1 ^8.2 ^8.3 ^8.4 אבי שילון, בגין, עמ' 39.

[9] בלהה הלפרין, מכתב גלוי לראש ממשלת ישראל, דבר, 23 ביוני 1983

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

מנחם בגין
אירועים מרכזיים בעת כהונתו כראש ממשלה	הממשלה ה-18: תקיפת הכור הגרעיני בעיראק • פיגוע כביש החוף • פרויקט שיקום שכונות • ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל הממשלה ה-19: הסכם השלום בין ישראל למצרים • מבצע אופרה • מלחמת לבנון הראשונה
כללי	ימי בגין • דוקטרינת בגין • בגין (סרט) • בלילות לבנים • המרד • נאום הצ'חצ'חים
הנצחת מנחם בגין	אולם הספורט בגין • בית החולים מנחם בגין • דרך בגין (תל אביב) • כביש בגין • מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים • מרכז מורשת מנחם בגין • פארק בגין • פארק מנחם בגין • קריית הממשלה (מזרח ירושלים) • פרס בגין • שדרות מנחם בגין (אשדוד)
משפחתו	עליזה בגין (בת זוג) • זאב בנימין בגין (בנו)