נחל תות

מבט כללי על הנחל, מהגשר העובר על הנחל בכביש המוביל לתחנת הכוח חגית

בריכת מים בנחל

נביעה באזור מטע הזיתים ליד הנחל

הנחל זורם בתוך סבך הצמחייה

נַחַל תּוּת (שם בערבית: ואדי א-שקאק שמשמעותו הנחל החותך או החוצה) מהווה גבול בין הר הכרמל ורמות מנשה. תחילתו ליד מחלף אליקים והוא נשפך לנחל דליה ליד בת שלמה למרגלותיו הצפוניים של הר חורשן. הנחל הוא חלק מהדרך הקרויה ואדי מילק. חלקו הגדול של הנחל נמצא בתחומי שמורת טבע נחל תות.

תיאור הנחל

שמו של הנחל ניתן לו על שם עצי התות הצומחים בצד חורבת תות ליד בת שלמה.

הנחל הוא נחל איתן, מקור מימיו הם מספר מעיינות הנובעים בחלקו העליון של הנחל. הצפוני ביותר הוא "עין אליקים" הנובע בקרבת היישוב אליקים ממזרח לכביש 70 בהמשך הנחל הזורם לכיוון דרום מערב, ממערב לכביש 70 נובע "עין יואח". בהמשך ובצמוד למחלף עין תות ובמערב לו נובע "עין תות". אל הנחל זורם מכיוון רמות מנשה יובלו "נחל בודד". בנחל בודד נובע עין בודד. בערבית נקרא מעיין זה אין אלביצ'א שמשמעותו המעיין הלבן, על שם הסלע הקרטוני לבן שבקרבתו.

לאורך תוואי הנחל ובמקביל אליו עובר כביש 70. הכביש מהווה מחסום למעבר בעלי חיים מהכרמל לרמות מנשה, כדי למנוע זאת נבנה על ידי חברת דרך ארץ שסללה את כביש 6 מעבר אקולוגי לבעלי חיים.

לאורך הנחל צומחים שיחי הרדוף הנחלים, פטל קדוש, שנית גדולה, שיח-אברהם מצוי ועוד. באזורים שסביב הנחל יש ריכוזי פריחה של תורמוס ההרים כלניות ורקפות. בנוסף צומחים שם גם עיריוני צהוב עירית גדולה וגאופיטים נוספים.

במי הנחל חי דג לבנון הירקון שהוא מין אנדמי לישראל.

חלקו הגדול של הנחל כלול בשמורת נחל תות שהוכרזה ב-13 ביוני 2000. השמורה משתרעת מצפון לכביש 70 בשני גושים. ושטחה הנוכחי לפני הרחבה 196 דונם. רשות הטבע והגנים ביחד עם הקרן הקיימת לישראל מתכננים להרחיב את השמורה לגודל של 396 דונם.

חפירות ארכאולוגיות

בשנות ה-2000 נערכו מספר חפירות ארכאולוגיות בעין תות ובסביבתו. במקום נמצאו אתרים מתקופת הברזל 1 ו-2 התקופה הפרסית והתקופה הרומית. השערת החוקרים היא שההתיישבות במקום קשורה לדרך הים שעברה בנחל ומיקום המעיינות. בעקבות סלילת כביש 6 נערכו לאורכו חפירות הצלה על יד רשות העתיקות. בחודשים פברואר-יולי 2005 נערכה חפירה ליד עין תות לקראת סלילת מחלף תות. במסגרת החפירות נחשף מבנה גדול מימי בית ראשון, להשערת החוקרים המקום שימש כמרכז מינהלי. בנוסף נמצאה כמות גדולה של שברי חרס, וכן שמונה טביעות של חותמות למלך מטיפוס דו-כנפי המתוארכות למאה ה-8 לפנה"ס. מתוך הטביעות פוענחו שתי כתובות ”למלך חברון” ו”למלך ז[יף]”. חותמות למלך נדירות באתרים שהיו בתחום ממלכת ישראל ומכאן חשיבות האתר. בנוסף נחשף חותם אליפטי מאבן חן בצבע חום עם כתובת בעברית. בחלקו העליון של החותם נחרתו ארבעה רימונים ובחלק התחתון הכתובת ”למכאח [בן] עמיחי”. על יסודות המרכז המינהלי נבנה יישוב יהודי מימי בית שני. בנוסף נחשפו ממצאים מהתקופה הרומית הקדומה והתקופה הממלוכית.

לקריאה נוספת

• "נחל תות" מדריך ישראל החדש כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה, בעריכה סלמאן אבו רוכן ויעקב שורר, הוצאת משרד הביטחון 2001 עמ' 171

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחל תות בוויקישיתוף

• שמורת נחל תות באתר טבע ונופים בישראל
• ספי בן יוסף, נחל תות: קריאה אחרונה בהחלט ynet ‏ 7 באפריל 2005
• דובי זכאי, הקצפת של התות: טיול למעיין עין תות nrg ‏ 3 באפריל 2009
• דוד הכהן, חותם מימי בית ראשון נתגלה בנחל תות ynet ‏ 7 ביולי 2005

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0