עייתרון
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
עייתרון (בערבית: عيترون,[1] בתעתיק מדויק: עיתרון) הוא כפר לבנוני בנפת בינת ג'בייל, במרחק כ-125 ק"מ מביירות. הכפר ממוקם קרוב לגבול ישראל-לבנון, ומשקיף על היישובים אביבים ומלכיה. הגידולים החקלאיים באזור כוללים: גפן, עצי רימון, תאנים, תפוחים, סומאק, וגרגרי בר שונים.
מקור שמו של הכפר הוא איטרומה, שפירושו "הריח היפה".[2]
היסטוריה
בשנת 1596, המקום הופיע ברישומי המס העות'מאניים ככפר בשם עייתרון, ששייך לתת-המחוז (נאחייה) תִּבְּנִין במחוז (ליוואא) צפת, עם אוכלוסייה של 91 משפחות ו-15 רווקים, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מיסים על מוצרים חקלאיים, כגון חיטה, שעורה, עיזים וכוורות, בנוסף ל"הכנסות מזדמנות" וסכום קבוע; סך של 14,570 אקצ'ה.[3][4]
ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1875 ותיאר אותו ככפר עם 200 מתואלים.[5]
בשנת 1881 תיארה מפת הקרן לחקר ארץ ישראל "כפר גדול, בנוי מאבן, המכיל 400 מוסלמים, הממוקם ליד ואדי, עם זיתים, גנים ואדמות עיבוד. מים מבריכה גדולה ומבורות מים".[6]
המערכה ברצועת הביטחון
במהלך המערכה ברצועת הביטחון בשנים 1985–2000 היה הכפר חלק מרצועת הביטחון בדרום לבנון. כ-20 חיילי צבא דרום לבנון נחטפו על ידי חזבאללה בשנה האחרונה של המלחמה.
מלחמת לבנון השנייה
במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, ב-16 ביולי, נהרגו 12 אזרחים ממשפחת אַ֫חְ'רַס, בהם 7 אזרחים קנדים, כאשר ביתם נהרס בתקיפות אוויריות ישראליות.[7] ב-18 ביולי נהרגו 9 אזרחים ממשפחת עוואדה לאחר תקיפות אוויריות של ישראל על בתיהם.[8] ב-19 ביולי נהרגו 6 אזרחים ו-8 נפצעו מפגיעות ישראליות, בזמן שניסו להימלט מעייתרון.[9] בסך הכול איבד הכפר 41 תושבים במלחמה.
אוכלוסייה
אוכלוסיית הכפר הוערכה ב-20,000 בשנת 2002. עם זאת, מספר התושבים בפועל נחשב כיום גבוה משמעותית. כ-45% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 30 וגודל המשפחה הממוצע הוא 6–7 נפשות.
כלכלה
רוב המשפחות תלויות בחקלאות כמקור ההכנסה העיקרי שלהן. במהלך השנים 1978 עד 2000, הכפר קיבל תזרים מזומנים משמעותי מגיוס כספים לצבא דרום לבנון.
דיור ותשתיות
בעייתרון מתגוררים התושבים בכ-1,300 בתים. התשתיות החיוניות של הכפר, כולל רשתות החשמל והתקשורת, החלו להתפתח באופן משמעותי בשנת 1964. השיפורים בתקשורת נמשכו עם הקמת מרכזיית טלפון בשנת 2005, שמספקת קישוריות לרשת הטלפונים הראשית של לבנון. למרות הנזקים שנגרמו לתשתיות אלה במהלך מלחמת לבנון השנייה, הן שוחזרו במלואן.
בתקופת הכיבוש הישראלי בלבנון, התושבים זכו לאספקת מים ראויים לשתייה דרך בארות מים שנקדחו על ידי ישראל. כיום, מקור המים העיקרי בכפר הוא איסוף מי גשמים, הנאגרים במאגרים פרטיים וציבוריים.[דרוש מקור]
שירותים ממשלתיים וחברתיים
בכפר יש חמישה בתי ספר, שניים ציבוריים ושלושה פרטיים. בתי הספר הציבוריים כוללים בית ספר יסודי וחטיבת ביניים, לומדים בהם 250 תלמידים, ויש בהם אחוז גבוה יותר של תלמידות, במיוחד בחטיבת הביניים. בתי הספר הפרטיים בכפר כוללים בית ספר יסודי ושתי חטיבות ביניים, ולומדים בהם 570 תלמידים. בכפר יש מרכז בריאות אחד, המופעל על ידי משרד הרווחה. מועצת העירייה של הכפר הוקמה בשנת 1961.
צמחייה
האזור עשיר בעשבי בר, פרחים ופטריות. נפוצים במיוחד הם פרח הפרג האדום, צלפי בר וגדילן.
הערות שוליים
- ^ From personal name, according to Palmer 1881, p. 66
- ^ "Source: civilsociety-center.org" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2020-07-28.
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 179
- ^ Note that Rhode, 1979, p. 6 (אורכב 20.04.2019 בארכיון Wayback Machine) writes that the register that Hütteroth and Abdulfattah studied was not from 1595/6, but from 1548/9
- ^ Guérin, 1880, p. 373
- ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP I, p. 201
- ^ HRW, 2007, pp. 98-100
- ^ HRW, 2007, pp. 100-101
- ^ HRW, 2007, pp. 153-155
39856898עייתרון