עובדים וסטודנטים זרים במתקפת 7 באוקטובר
עובדים וסטודנטים זרים היו בין קורבנותיה של מתקפת 7 באוקטובר 2023 על ישראל. כתושבים הישראלים של יישובי עוטף עזה חוו רבים מהם את הברוטליות והאכזריות של מתקפת הטרור. 70 מהזרים נרצחו על ידי המחבלים, ואחרים נפצעו.[1][2] 31 מהזרים נחטפו בחיים לרצועת עזה וחלקם שוחררו לאחר מכן. נכון לאוקטובר 2024 נמצאים עדיין שבעה מהם בשבי ברצועת עזה.[3] עובד זר נוסף נעדר מאז המתקפה וגורלו איננו ידוע.[4]
רקע
ערב ההתקפה נמצאו ביישובי עוטף עזה כ-5,000 עובדים בעלי מעמד חוקי ועוד כ-1,000 ללא מעמד.[5] הזרים השתייכו למספר קבוצות:
- עובדים בחקלאות, בעיקר מתאילנד
- עובדים בבניין
- מטפלים סיעודיים[6]
- סטודנטים לחקלאות, רובם מנפאל
- מבקשי מקלט
רוב העובדים הזרים, פרט לאלו שעסקו בסיעוד, לא דיברו שפה אחרת משפת האם שלהם, ועקב כך נדרשה עזרת מתורגמן לצורך כל תקשורת עמם. בנוסף, עובדי החקלאות, כמו עובדים זרים ביישובים אחרים בארץ, לא התגוררו בבתי מעסיקיהם אלא במבנים ארעיים ללא מיגון. עובדה זו הקשתה עליהם להתגונן מפני רצח וחטיפה על ידי המחבלים.[5]
נרצחים
ביום ההתקפה רצחו המחבלים הפולשים 70 זרים ביישובי העוטף, מהם ארבע נשים:[7]
- בעלומים נרצחו 23[8]
- בניר עוז נרצחו 11
- בשדרות נרצחו שמונה
- בכיסופים נרצחו שבעה
- בבארי נרצחו שבעה
- 13 נוספים נרצחו בכפר עזה, בתלמי אליהו, בחולית, ברעים ובנחל עוז. עוד אחד נרצח במקום אחר.
גופות שלושה מהנרצחים נחטפו על ידי המחבלים לרצועת עזה ומוחזקות שם.
בשני מקרים לפחות (בבארי ובכפר עזה) נרצחו מטפלים סיעודיים זרים עם המטופלים שלהם.[9][10] במקרה אחר (בנירים) הצילה מטפלת סיעודית את חייה ואת חיי המטופלת שלה.[11]
אחד מהעובדים שניצלו מהטבח בעלומים, חקרית דיטקרטחוק, תיאר את מה שעבר עליו[12]:
מיד כששמענו את האזעקות הלכנו לממ”ד ותפסנו מחסה. בשלב מסוים הגיעו המחבלים לממ”ד, נכנסו וצרחו. הם זרקו דרך החלון רימון לתוך הממ”ד ובמקביל פרצו את הדלת. הוצאנו את דגל תאילנד וניסינו להסביר להם באנגלית שאנחנו תאילנדים, אבל זה לא עניין אותם. הם ירו בכולנו, אחד־אחד. ירו כדי להרוג. לרצוח. זה היה מראה מאוד מפחיד. אני רק נפצעתי והם חשבו שאני מת, ולמזלי הם לא ירו לוודא זאת. היינו 11 תאילנדים בממ”ד הזה. רק אני נשארתי חי. פצוע הגעתי לממ”ד בחדר אחר שבו היו עשרה אנשים. אבל כשראיתי שהמחבלים מגלגלים רימון דרך הדלת, קפצתי מהחלון ועפתי מההדף. הרגשתי לא בטוח לחפש שוב ממ”ד אז ברחתי, צולע, והתחבאתי ברפת פרות. השתמשתי בגללי פרות כדי להסתיר את עצמי. בזמן שהסתתרתי ראיתי את החמאסניקים גוררים תאילנדים ויורים בהם אחד־אחד.
הנרצחים היו אזרחי עשר מדינות שונות. אזרחי תאילנד ספגו את הפגיעה הקשה ביותר:
| ארץ מוצא | נרצחים |
|---|---|
| תאילנד | 41[13] |
| נפאל | 10[14] |
| סין | 6[15] |
| הפיליפינים | 4[16] |
| אריתריאה | 2[17] |
| טנזניה | 2[18] |
| סרי לנקה | 2[19] |
| מולדובה | 1[20] |
| סודאן | 1[21] |
| קמבודיה | 1[22] |
חטופים
31 זרים נחטפו בחיים לרצועת עזה על ידי המחבלים, מהם אישה אחת.[23] 29 מהם היו אזרחי תאילנד, אחד מנפאל ואחד מהפיליפינים.
24 מהחטופים הזרים שוחררו במסגרת הפעימות השונות של עסקת שחרור החטופים בחודש נובמבר 2023. הם היו 23 תאילנדים ופיליפיני אחד.
נכון לחודש אוקטובר 2024 נמצאים עדיין שבעה זרים גברים בשבי ברצועת עזה, מהם שישה תאילנדים ונפאלי אחד.[3][24][4]
לאחר 7 באוקטובר
לאחר המתקפה פונו עובדים זרים רבים מיישובי העוטף והתפזרו ברחבי הארץ.[25][12]
בעקבות המתקפה ותוצאותיה עזבו עובדים זרים רבים את ישראל. ממשלות תאילנד והודו מימנו את הטסתם למולדתם של אזרחיהן שביקשו לעזוב. באוקטובר 2023 הגיע מספר העוזבים לכ-4,000 עד 7,000. ישראל הציעה לעובדים הזרים תמריצים לשם עידוד הישארותם בארץ, בדמות מענקים כספיים והארכת ויזות השהייה שלהם.[26][27][6]
בנובמבר 2023 פורסם כי למעלה מ-17 אלף עובדים זרים עזבו את ישראל מפרוץ המלחמה – 9,855 עובדים תאילנדים בחקלאות, 4,331 עובדים בענף הבנייה ו-2,997 עובדי סיעוד. במקומם שולבו בחקלאות עובדים מהודו, הפיליפינים, סרי לנקה, זמביה ומלאווי.[28][29]
לאחר המתקפה נהרגו שני עובדים זרים במלחמת חרבות ברזל בצפון הארץ. ב-4 במרץ 2024 נהרג עובד מהודו במטע של מושב מרגליות.[30] ב-11 באוקטובר 2024 נהרג עובד מתאילנד בשדות קיבוץ יראון.[31]
זכאות לתגמולים
זרים שנפגעו בפעולת איבה זכאים לקבלת תגמולים על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בדומה לתושבי ישראל, ובלבד שנכנסו לישראל באישור או על פי חוק. בהתאם לכך הוכרו משפחות הנרצחים הזרים והפצועים הזרים עצמם במתקפת 7 באוקטובר כזכאים, למעט שלושה מהם - מבקשי מקלט, שני אריתראים וסודאני אחד, שנרצחו בשדרות. הם הגיעו לישראל על ידי הסתננות דרך גבולה הדרומי, ובשל כך נשללה ממשפחותיהם הזכאות לתגמולים.[32]
הסיקור התקשורתי של הפגיעה בזרים
ברשימה שפורסמה באתר העין השביעית בחודש ינואר 2024 נטען כי בסיקור התקשורתי בישראל בעקבות מתקפת 7 באוקטובר היו פערים גדולים בין היקף הסיקור שניתן לישראלים שנפגעו במתקפה לבין היקף הסיקור שניתן לפגיעה בזרים, הגם שאלו ואלו נפגעו באותם מקומות ועל ידי אותם מחבלים. בין הסיבות שיוחסו לכך היה חוסר התעניינות וחוסר רגישות מצד התקשורת והעיתונאים, אך גם העובדה שרבים מהעובדים אינם דוברים שפה אחרת משפת האם שלהם ולכן התקשורת עמם היא קשה. בנוסף נטען כי לנוכח הקושי להתקשר עם משפחות הזרים שנרצחו ונחטפו, הנמצאות בחוץ לארץ, לא היה רצון לדווח עליהם בתקשורת כדי שהמשפחות לא ילמדו על גורלם ממקור זה.{[5][33]
קישורים חיצוניים
- שמותיהם של מהגרי העבודה שנהרגו במלחמת אוקטובר 2023, באתר קו לעובד (רשימה חלקית)
הערות שוליים
- ^ שמות הזרים שנרצחו הוצאו מהאתר לזכר האזרחים נפגעי פעולות האיבה של המוסד לביטוח לאומי ועמודי החללים של עיתון הארץ ואתר דבר. שמות כמה מהחללים הזרים אינם מופיעים באתר לזכר האזרחים נפגעי פעולות האיבה, ככל הנראה משום שלא היו בעלי מעמד חוקי בישראל.
- ^ הכתיב של שמות הזרים הובא ככל האפשר על פי האמור באתר לזכר האזרחים נפגעי פעולות האיבה.
- ^ 3.0 3.1 באנאוואט סהטאן, ביפין ג'ושי, וואטצ'רה סריון, נטפונג פינטה, סוראסאק לאמנאו, סטיאן סוונאקאם, פונגסאק טהנה.
- ^ 4.0 4.1
בר פלג ואמיר תיבון, מקורות המעורים במו"מ: השיחות על עסקה כוללות גם חטופים לא ישראלים, באתר הארץ, 28 ביולי 2024
- ^ 5.0 5.1 5.2 חן אגרי, ניצבים בסיפור הישראלי, באתר העין השביעית, 24 בינואר 2024
- ^ 6.0 6.1 שושנה חן, "חשבתי שאם אני אמות, מה יקרה להם": המטפלים הזרים מעוטף עזה מספרים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ הפירוט של מספר הזרים שנרצחו ביישובים השונים שונה במקצת ממקור למקור ועשוי להשתנות.
- ^ פלד ארבלי, קהילת עלומים זוכרת: טקס זיכרון לעובדים הזרים שנרצחו ב-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2024
- ^ מתן צורי, "תמותו, ולא תישארו פה": המכתב שהותירו מחבלי חמאס בבית נירה שנרצחה בכפר עזה, באתר ynet, 4 בפברואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, מטפל פיליפיני נרצח ב-7 באוקטובר, בת זוגו ניצלה וקראה לבנם על שמו, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ ישראל מושקוביץ, המטפלת הפיליפינית הציעה למחבל כסף והצילה את ניצה בת ה-95, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ 12.0 12.1 דודי פטימר, כאבם של העובדים הזרים מהדרום: "מתגעגע לאחיי ולאחיותיי שנרצחו באכזריות", באתר מעריב אונליין, 1 בנובמבר 2023
- ^ אנוצ'ה סופקון, אפיצ'רט גוסארם, ארנאן פטרקאו, באנצ'ה דאשטויאוואט, ג'ארון צ'אטדומדי, ג'קאפונג גנטרסנה, גקפאמן דיאוטציסונג, דיו סייאנג, הונסריי פונגסטורן, ווטיפאט וויסטדונוואי, טאואטשי סטאו, טואו קאי לי, מיצ'אי רית'יפון, נאטוואט פינג'אי, ניטיקורן סה וונג, סאטאוואט פאהייה, סאסקיט צאמפאסים, סאקדה סורקאי, סאראיוט פנקיטואנטארו, סומאצי סייאנג, סונתאיה אוקהרסרי, סותסיק רינטאלק (גופות שניהם נחטפו לרצועת עזה), סטה הומסורן, סמוקהון פנסה ארד, סקסיט קוטמי, סרית'אט קווי, פאפונתנאי פונגקרואה, פאריניה טאמקאנג, פונגפט סוצ'אט, פונג'תפ קוסארם, פיצ'יט נאג'אן, פירון טנונפים, פית'אק תורלאנג, צ'איה רוקסון, צ'אירט סאנוסן, קיאדטיסאק פטאיי, קייסין ארנתין, קראיסורן טומיומה, תיאנצ'אי יודטונגדי, תנקריט פרקוטוונג, תרפונג קלנגסואן.
- ^ אנאנד סאה, אשיש צ'אודהארי, גאנש קומאר נפאלי, דיפש ראג' ביסט, לוקנדרה סינג' דוהאמי, נריאן פרסאד ניאופיין, פדאם ת'אפה, פראבש בהנדרי, ראג' קומאר סוורנקאר, רגאן פולארה.
- ^ ג'יאנה ליו, ג'יסהון וון, דלי זואו, זהיגו ליו, זנהונג שי, יונגקאו סאו.
- ^ אנג'לין אגיירה (ראו רשימה), לורטה לורי אלסרי (ראו רשימה), גרייס קבררה (ראו רשימה), פול וינסנט קסטלבי (ראו רשימה).
- ^ גויטום גברהיווט, וולדרפאל ״טייגר״ האגוס ברהה, שניהם מבקשי מקלט.
- ^ ג'ושוע לואיטו מולל (גופתו נחטפה לרצועת עזה), קלמנס פליקס מטנג'ה.
- ^ אנולה רטנאייקה מודיאנס (ראו רשימה), סוגיט ניסנקה יאטווארה (ראו רשימה).
- ^ פטרו בוסקו.
- ^ יהל פרג' ודוד טברסקי, אדם ברימה נמלט מסודן לישראל מהג'נג'וויד, שרצחו את אביו ודודיו. ב-7 באוקטובר הוא נרצח על ידי חמאס, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בנובמבר 2023
- ^ אודום צ'אן.
- ^ נטווארי מולקאן מתאילנד.
- ^ "גיבור": הסטודנט הנפאלי הציל את חבריו בקיבוץ מהמחבלים - ונחטף, באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
- ^ שוקי שדה, הטרגדיה התאילנדית של העוטף: "אם לא תהיה שם חקלאות, לא יהיה חבל ארץ", באתר שומרים, 15 באוקטובר 2023.
- ^ נופר משה פרדו, משבר בסיעוד ובחקלאות: כ-4,000 עובדים זרים עזבו את ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, 7,000 עובדים זרים עזבו, ישראל מציעה מענקים למי שיישאר בחקלאות, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ^ משה כהן, מאז תחילת המלחמה: כמעט 10,000 עובדים בתחום החקלאות עזבו את הארץ, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2023
- ^ ארי ליבסקר, אם אין תאילנדים, מלאווים, באתר כלכליסט, 14 בדצמבר 2023
- ^ אלכסנדרה לוקש, שרון כידון, פטניבין נהרג מירי הנ"ט של חיזבאללה למרגליות: "הותיר אישה בהיריון", באתר ynet, 5 במרץ 2024
- ^ יהל פרג', ניסן מירם מתאילנד נהרג מפיצוץ נפל בשטח חקלאי בקיבוץ יראון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 באוקטובר 2024
- ^ בר פלג, הקורבנות השקופים של הטבח: מבקשי המקלט לא קיבלו מעמד בחייהם – והחוק אינו מכיר בהם גם במותם, באתר הארץ, 15 במרץ 2024
- ^ הראל פרימק, חטופים עילית וחטופים תחתית, באתר העין השביעית, 25 בנובמבר 2023
39867925עובדים וסטודנטים זרים במתקפת 7 באוקטובר