עדלון
 | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | מחוז דרום לבנון |
| נפה | נפת צור |
| קואורדינטות | 33°24′14″N 35°16′26″E / 33.4039°N 35.2739°E |
עדלון (בערבית: عدلون) היא עיירת חוף בדרום לבנון, 17 קילומטרים (11 מיל) מדרום לצידון. העיירה מפורסמת בגידול אבטיחים. זהו גם אתר של בית קברות פיניקי ומערות פרהיסטוריות שבהן התגלו ארבעה אתרים ארכאולוגיים ותוארכו לתקופת האבן.[1] העדויות להתיישבות אנושית באברי זומופן (או עדלון הראשון) מתוארכות לאלפי שנים לפני הספירה, כאשר היישוב במערת בזז (עדלון השני) מתוארך לתקופה הפלאוליתית התיכונה.
אתרים פרהיסטוריים
עדלון הראשון
עדלון I או אברי זומופן היא מערה נמוכה וטרסה למרגלות צוק ליד החוף. היא התגלתה ונחקרה על ידי גודפרוי זומופן בשנים 1898, 1900 ו-1908, שמצא חומר שנחשב לאשלי או מוסטריאני. דורותי גארוד הציעה כי קיימים קווי דמיון לתעשייה אשליאנית קודמת במערת תנור. יחד עם דיאנה קירקברייד, היא פתחה מחדש את החפירות בשנת 1958 עם עונה נוספת בשנת 1963 ומצאה תעשיית להבים טרום-אוריניאקים (האמודיאנית של גארוד) במשקעים.
חומרים מהאתר נמצאים כעת באוספים של אוניברסיטת סנט ג'וזף בביירות, ומוזיאון הארכאולוגיה והאנתרופולוגיה, אוניברסיטת קיימברידג' בקיימברידג'. האתר נמצא בבעלות המינהל הכללי לעתיקות, אך בעליה הקודמים של הקרקע ביצעו חפירות פרטיות שפיזרו משקעים מאתר מערת עדלון II על פני האזור, ויצרו 'שכבה כוזבת'.[1]
עדלון השני
עדלון השני, נקראת גם: מערת בזז או מוגארת אל-בזז, היא מערה ממזרח לכביש המוביל לצור, השוכנת בתוך צוק בגובה של כ 17 מטרים (56 רגל) מעל פני הים. החפירה נחקרה לראשונה כמעט ללא ממצאים בשנת 1898 על ידי גודפרוי זומופן. חפירה גדולה נערכה בשנת 1963 על ידי דיאנה קירקברייד ודורותי גארוד, אשר קבעו רצף המשתרע דרך התקופה היארברודיאנית, הלבלוואיזו-מוסטרית, הפלאוליתית העליונה ועד לתקופה הנאוליתית הכבדה. חומרים מהחפירות היו אמורים להישמר על ידי אוניברסיטת סנט ג'וזף והאוניברסיטה האמריקאית בביירות.
האתר בבעלות המנהל הכללי לעתיקות ושער הותקן מעל פתח המערה להגנה.
עדלון השלישי
עדלון III הוא אתר באורך של 1 קילומטר (0.6 מיל) מדרום לעדלון עם תעשייה כלקוליתית (אנאוליתית) שנמצאה על ידי פ.א. ג'יגס.
עדלון הרביעי
עדלון הרביעי נמצא על ידי ד"ר ג'יגס בטרסות שמתחת לכפר, ליד המערות שניזוקו מחציבה. חקלאים מקומיים מצאו כמה כלים נאוליתיים וכלקוליתיים משובחים מאזור זה, המוחזקים על ידי אוניברסיטת סנט ג'וזף. אוסף ד"ר ג'יגס הוחזק בביירות על ידי קרוב משפחה שגבה תשלום עבור הצגתו לאחר מעברו למרוקו.[1]
לוריין קופלנד הכינה באתר בשנת 1966 אוסף של אבני צור נאוליתיות כבדות בעיקרן. בין הממצאים היו גרזנים טרפזיים מסיביים, אזמלים, כלי קיצוץ, מעדר, מגרדים גסים, להבים, ליבות ואבני פטיש. הממצאים הובילו את אנדרו מור להציע כי מערת בזז הייתה אתר מפעל לכלים כאלה.[2]
העידן המודרני
בשנת 1875 ציין ויקטור גרן כי עדלון "מאוכלסת על ידי 350 תושבים, כולם מוסלמים. בורות חצובים בסלע ואבני גזית רבות בעלות מראה עתיק מוכיחים לכאורה שהיא ירשה יישוב קדום יותר".
האתרים הארכאולוגיים של עדלון היו בין 34 אתרי מורשת עולמית שקיבלו הגנה מוגברת על ידי אונסק"ו כדי להגן עליהם במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל.[3]
דמוגרפיה
בשנת 2014, מוסלמים היוו 99.72% מהמצביעים הרשומים בעדלון. 98.02% מהמצביעים היו מוסלמים שיעים.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Copeland, Lorraine; P. Wescombe (1965). Inventory of Stone-Age sites in Lebanon, pp. 63-64. Imprimerie Catholique. נבדק ב-21 ביולי 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Moore, A.M.T. (1978). The Neolithic of the Levant. Oxford University, Unpublished Ph.D. Thesis. pp. 447–448.
- ↑ "Cultural property under enhanced protection Lebanon". UNESCO. נבדק ב-2025-01-01.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ↑ "التوزيع حسب المذاهب للناخبين/ناخبات في بلدة عدلون، قضاء صيدا (قرى) محافظة الجنوب في لبنان". إعْرَفْ لبنان.
עדלון43050177Q4120090