התרבות המוסטרית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוד לוולואה ממערה בצרפת - כלי אופייני של התרבות המוסטרית

התרבות המוּסטֶרית היא תרבות פרהיסטורית של ציידים-לקטים, החשובה ביותר בתקופה הפלאוליתית התיכונה, אתרי התרבות נפוצים במחצית המערבית של אסיה, באירופה ובצפון אפריקה. התרבות מוגדרת על ידי סגנון ייחודי של הכנת כלי צור. התרבות הוגדרה לראשונה בעקבות החפירות במחסה הסלע (אנ') לֶה מוּסטִיֶיה (אנ') (Le Moustier) שבעמק דורדון בצרפת, ומכאן שמה.

אחד ממאפייני התרבות המוסטרית הוא שימוש נרחב בטכניקת לוולואה לסיתות כלי צור. טיפוסי כלים אופייניים הם חוד, מקרצף, סכין ומשונן. אבני היד נדירות או לא מצויות כלל. לעיתים סותתו להבים רבים, אם כי ברוב המכלולים המוסטריים הם אינם נפוצים. הכלים דקים וצורתם מוקפדת.

בתרבות המוסטרית התחוללו מספר שינויים חשובים המבדילים אותה מקודמותיה. מנהג הקבורה החל אז, כפי שמעידים ממצאי קברים נקודתיים. האדם בתקופה זאת נהג לקבור את מתיהם לעיתים. במזרח התיכון, כולל בארץ ישראל, נמצאו קברים, גם באירופה נמצאו קברים רבים. הארכאולוגיה של האתרים המוסטריים מעידה על שימוש האדם הקדמון באש ועל יכולות ציד מפותחות.


ראו גם

לקריאה נוספת

  • עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב. ירושלים, הוצאת אריאל, 2008, עמודים 85–96.
  • אברהם רונן, ליאורה קולסקה הורוביץ, אהוד גלילי דב צביאלי והנק ק' מיניס, אתרים מוסטריים בחוף הכרמל, קדמוניות, 134, 2007, עמ' 75–82

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התרבות המוסטרית בוויקישיתוף



ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37496626התרבות המוסטרית