עדווה
מדינה | אתיופיה |
---|---|
מחוז | תיגראי |
נפה | תיגראי המרכזית |
חבל ארץ | תיגראי |
גובה | 1,907 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 42,672 (2005) |
אזור זמן | UTC +3 |
עדווה (באמהרית: ዓድዋ) היא עיירת שוק בצפון אתיופיה, הידועה בעיקר הודות לקרב עדווה שהתרחש בה ושהיה הקרב האחרון והמכריע של המלחמה האיטלקית אתיופית הראשונה שנסתיים בניצחון אתיופי מוחץ, ובכך הייתה אתיופיה היחידה באפריקה (יחד עם ליבריה שבהשפעה אמריקאית) ששמרה על עצמאותה בתקופת המירוץ לאפריקה.
העיירה ממוקמת במחוז תיגראי בנפת תיגראי המרכזית (מאקלאווי זון) ומשמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של הנפה. רובם המכריע של תושבי העיירה הם תגרים.
עדווה מכילה כמה כנסיות שנבנו על ידי מושלי המחוז בעבר,כמו כן בקרבתה ממוקם מנזר אבא גרימה שנוסד במאה ה-6 על ידי אחד מתשעת הקדושים, והכפר פרמונה שהיה בסיס המיסיונרים הישועים מהמאה ה-16 שמטרתם הייתה הכנסת הכנסייה האתיופית לקתוליות.
היסטוריה
ריצ'רד פאנקהארסט סבור שהשם עדווה ניגזר מצמד המילים בתיגרינית "עדי" ו"ווה/וואה" שפירושו "המקום/הכפר של וואה/ווה". ה"אווה" היא קבוצה אתנית המוזכרת במונומנטום אדוליטנום[1]. פרנסיסקו אלווראז רשם שמשלחת דיפלומטית, פורטוגזית, עברה דרך עדווה באוגוסט 1520 שאותה הוא מכנה "בית הקדוש מיכאל"[2].
העיר השיגה חשיבות רק עם כינונה של גונדר כבירת אתיופיה בשנת 1635, וזאת מפני ששכנה על הדרך שבין גונדר והים האדום כפי שהעיר ג'יימס ברוס[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Richard K.P. Pankhurst, History of Ethiopian Towns: From the Middle Ages to the Early Nineteenth Century (Wiesbaden: Franz Steiner Verlag, 1982), vol. 1 p. 192.
- ^ "Local History in Ethiopia" (pdf) The Nordic Africa Institute website (accessed 12 December 2007)