עדה פיינברג-סירני

עדה פיינברג-סירני
לידה	22 באפריל 1930; כ"ד בניסן ה'תר"ץ; רומא, איטליה
פטירה	4 בנובמבר 2025 (בגיל 95); י"ג בחשוון ה'תשפ"ו; יראון, ישראל
תאריך עלייה	1934
מדינה	ישראל
סיעה	המערך (השני)
	17 בנובמבר 1969 – 21 בינואר 1974; (4 שנים)
כנסות	7

עדה פיינברג-סרני (22 באפריל 1930 – 4 בנובמבר 2025) הייתה חברת הכנסת מטעם המערך.

ביוגרפיה

פיינברג-סרני נולדה ברומא שבאיטליה, בתם היחידה של אנריקו סרני, בן למשפחת סרני הידועה באיטליה, ואחיו הבכור של אנצו סרני, ולדבורה אילון-סרני, נכדת הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, ילידת ירושלים, שהגיעה לאיטליה ללמוד באוניברסיטה. לאחר מות אביה והשלמת לימודיה של אמה, עלתה עם אמה לארץ ישראל ב-1934^[1]. היא למדה בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ("בית החינוך בצפון") שבתל אביב ובגימנסיה הרצליה^[2] ובנעוריה החלה בפעילות בתנועת הצופים. מטעם התנועה היא הייתה חברה בגרעין הכשרה וגויסה לפלמ"ח, לגדוד השלישי של חטיבת יפתח. שירתה בתקופת ההכשרה בנגב ובבית-שאן והוסבה למש"קית סעד. עם שחרורה מצה"ל הצטרפה ב-1949 למקימי קיבוץ יראון.

לאורך השנים הייתה פיינברג-סרני חברה במוסדותיה המרכזיים של תנועת הקיבוץ המאוחד. היא עסקה בחינוך ובהוראה במסגרת בית הספר האזורי "פינת אנה פרנק".

לקראת הבחירות לכנסת השביעית ביקשה חטיבת אחדות העבודה במפלגת העבודה להציב מטעמה ברשימת המפלגה לכנסת אישה מיישוב ספר. בעקבות סירובן של רחל רבין ושל חנה גורי, הסכימה פיינברג להיענות לפנייה^[3]. בשנת 1969 נבחרה לכהן בכנסת השביעית. בשנת 1972 הגישה עם חייקה גרוסמן הצעת חוק להנהגת נישואין אזרחיים בישראל^[4]. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ויתרה על הכהונה בכנסת ולא הציגה את מועמדותה להמשיך לקדנציה נוספת^[5].

לאחר תום כהונתה נמשכה פעילותה במסגרת התנועה הקיבוצית, ובכללה כמרכזת אגף הצעירים של התנועה הקיבוצית המאוחדת (1983–1986)^[6].

חיים אישיים

הייתה נשואה לישראל (איזי) פיינברג (1930–1975). לזוג שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

עדה פיינברג-סירני, באתר הכנסת
עדה פיינברג-סירני, באתר כנסת פתוחה

הערות שוליים

↑ רות בונדי, המורה דבורה וסמל הנמלה, דבר, 12 ביוני 1981
↑ נורית ברצקי, סיפורם של שני מחזורים, מעריב, 3 באוקטובר 1975
↑ משק יראון לא מוותר על עדה, מעריב, 3 באוקטובר 1969
↑ הנהלת המערך דחתה הצעה לדון בהנהגת נישואין אזרחיים, מעריב, 18 בינואר 1972
↑ בסוד השיבוצים, דבר, 13 ביולי 1973
↑ צילה הארוך של המלחמה, דבר, 13 באפריל 1983

ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עדה פיינברג-סירני42123625Q2900537

[1] רות בונדי, המורה דבורה וסמל הנמלה, דבר, 12 ביוני 1981

[2] נורית ברצקי, סיפורם של שני מחזורים, מעריב, 3 באוקטובר 1975

[3] משק יראון לא מוותר על עדה, מעריב, 3 באוקטובר 1969

[4] הנהלת המערך דחתה הצעה לדון בהנהגת נישואין אזרחיים, מעריב, 18 בינואר 1972

[5] בסוד השיבוצים, דבר, 13 ביולי 1973

[6] צילה הארוך של המלחמה, דבר, 13 באפריל 1983

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]