ספר האגדה

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה

סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא חיבור שנערך, סודר ונכתב על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903. הספר מכיל אגדות חז"ל מלוקטות, חלקן מתורגמות לעברית, ובנוסף תוספות שחיברו ביאליק ורבניצקי הדומות למבנה אגדות חז"ל. המקורות לספר האגדה הם ברובם ספרי מדרש מתקופת התנאים והאמוראים ובהם: משנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, אבות דרבי נתן, מכילתא, ספרא, ספרי, תוספתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, פרקי דרבי אליעזר, ספר יצירה, ילקוט שמעוני, אלפא ביתא דבן סירא ועוד.

המוטו של הספר, בעמוד השער: ”'וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו' – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת הַנִּשְׁמָעֹות בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם” (מכילתא, בשלח).

תולדות "ספר האגדה"

עמוד השער של ספר האגדה, מהדורת דביר 1956

ביאליק ורבניצקי החלו בכתיבה בשנת 1903; המטרה הראשונית הייתה לפרסם לקט אגדות לטובת תלמידי בתי הספר. השניים התגוררו באותו בניין באודסה שבאוקראינה. הם נהגו להיפגש יום יום באחת הדירות, וטרחו יחדיו על ליקוט האגדות. נוסף על כך, הם תרגמו את האגדות הכתובות בארמית לעברית, סידרו על פי נושאים, וחיברו יחדיו אגדות דומות ממקורות שונים. עריכת הכרך הראשון נשלמה לאחר שתי שנות עבודה, וביאליק בעצמו טרח במציאת אותיות דפוס נאות, שלפי ניסוחו יהיו: "שמנות ולא כחושות ומוכות שחפת, רעות תואר ודלות מראה".

הכרֶך הראשון זכה להצלחה רבה. עד שנת 1911 נדפּסו עוד שני כרכים. שלושת הכרכים נדפסו ברִבְבות עותקים. המפעל שהחל באודסה הושלם בארץ ישראל החל משנת 1930 וכלל מהדורה מחודשת בתוספת פרקים רבים. בביוגרפיה של ביאליק, "חוזה ברח", כתב שלמה שבא: "ספר האגדה היה לספר יסוד של התרבות העברית החדשה".

בהקדמה לספר מַציגים יוצריו מניע מרכזי ליצירתו:

בימינו לא כל אדם מצוי אצל ספרים עתיקים ולא כל אדם יכול ורוצה לחטט בתוך תלי-תלים שנצברו כהררים במשך כמה דורות – על מנת למצוא מרגליות תחתם. וכל שכן שלא כל אדם יכול לצרף קרעים וטלאים לטלית שלמה, ושברי אבנים מפוזרות לבנין. האגדה, כמקצוע חופשי של יצירה, הייתה כל ימיה כעין שדה של הפקר וחורשה עזובה, שגידולי-הבר והספיחים פרים ורבים בהם מאליהם. ואדם בן זמננו שרגיל לבקש סדר, שטה ושלמות אפשרית בתלמודו, כשיכנס לתוך חורשה עזובה זו - לא ימצא בה את ידיו ואת רגליו ולעולם תהא יגיעתו מרובה משכרה.

במהלך עבודתם של ביאליק ורבניצקי על יצירתו של "ספר האגדה", פרסם ביאליק, בסיוון תרס"ח (1908), את המאמר "לכינוסה של האגדה", ובו העלה את הצורך בכינוסן של אגדות חז"ל. את דבריו חתם במילים: "'ספר האגדה' צריך להיות, לפי זה, בעיקרו מעין אנתולוגיא ספרותית גדולה ומלאה, שכוללת בסדר נאה את הטוב והמובחר, את כל האופיי והטפוסי מכל המקצועות החשובים של האגדה. ולספר כזה מחכה הספרות העברית."

מהדורות נוספות

בתחילת 1948 הוציאו לאור מהדורה חדשה של ספר האגדה שבתוכה היו כל החלקים בכרך אחד. בסוף השנה יצאה לאור מהדורה לבתי ספר. ביוני 1956 פרסמה "ספרית מעריב" מהדורה של הספר בשני כרכים. חלק מספר האגדה הוצא במהדורה חדשה במסגרת סדרת "עם הספר", אולם לאחר שהתברר ליורשיו של רבניצקי שמדובר במהדורה חלקית, ללא ניקוד ותוך השמטות נוספות, הם דרשו את הפסקת ההפצה ואף קיבלו פיצוי על פגיעה בזכויות המוסריות שלהם על הספר.

בסוף 2015 יצאה לאור מהדורה חדשה של "ספר האגדה", שלה נוסף פירוש מאת פרופ' אביגדור שנאן, שציין: "ככלל סברנו כי יש לשנות ולתקן לא בכל מקום שהדבר אפשרי, אלא רק במקום שהדבר הכרחי, ורק במקום שיש רגליים להנחה, כי גם ביאליק ורבניצקי היו עושים זאת לוּ הכירו את שהתחדש בעולם מחקר האגדה". במהדורה זו פירושם הקצר של ביאליק ורבניצקי לאגדות "הורחב עד מאוד ואף נוסח בדרך שתתאים לקורא של דורנו".

המהדורה המקוונת

מבחר סיפורים מתוך "ספר האגדה" מובא באתר מיוחד, מיסוד בית אבי חי ועמותת סנונית. כל סיפור מופיע בגרסה המקורית, וחלקם זמינים בעיבוד מאויר ומנוקד לילדים, המלווה בקובץ קולי הזמין להאזנה. לצד כל סיפור מצויים גם פירושים של המחברים המקוריים, קישורים למקורות נוספים ברשת והצעות לקריאה משלימה.

סדרת הטלוויזיה

על חלק מהאגדות בספר, למשל אלו שמסופרות בהן על דוד המלך, נערכו פרקים במסגרת הסדרה אגדות המלך שלמה, סדרת אנימציית פלסטלינה ישרְאלית שהפיק לטלוויזיה האנימטור רוני אורן.

מבנה הספר

הספר מחולק לשני כרכים המכילים שישה חלקים, וכל אחד עוסק בנושא מרכזי משלו. ישנן מהדורות שבהן אוחדו שני הכרכים לכרך אחד.

• החלק הראשון – אגדות העוסקות בתקופה שבין בריאת העולם ועד חורבן בית שני.
• החלק השני – אגדות על תנאים ואמוראים.
• החלק השלישי – עם ישראל ואומות העולם, ארץ ישראל, לשון הקודש, גלות וגאולה, תורה, חוכמה, נבואה ושירה, שבתות ומועדים.
• החלק הרביעי – הקב"ה ומצוות שבין אדם למקום, טוב ורע.
• החלק החמישי – חיי האדם, ומצוות שבין אדם לחברו, מידות ודעות, ויחיד וציבור.
• החלק השישי – עולם ומלואו, ניחוש ורפואה, משלים ופתגמים.

ראו גם

• חלב הלביאה
• שלמה המלך ואשמדאי
• שלמה המלך והדבורה
• מסגרת עם מלכת שבא ותרנגול הבר

לקריאה נוספת

• חיים נחמן ביאליק, לכינוסה של האגדה, אודסה תרס"ח.
• יעקב אלבוים, "ספר האגדה - פרקי מבוא", מחקרי ירושלים בספרות עברית, י-יא, תשמ"ח, עמ' 375–397 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
• רונית שושני, "על ארבע שורות השיר עומד: הסבר פרוסודי לשינוי נוסח המקורות ב'ספר האגדה' של ביאליק ורבניצקי", בלשנות עברית חפ"שית 25 (תשמ"ח), עמ' 71–83.
• יצחק אבינרי, "מתיקוני ביאליק בניקוד ספר האגדה", לשוננו לעם כב תשל"א, עמ' 3–40.
• אברהם אדרת, "הסיפור ב'ספר האגדה'", עלי-שיח 3, 1976, עמ' 170–181.

קישורים חיצוניים

• ספר האגדה, מהדורת אודסה תרס"ט-תרע"ב, באתר Hebrewbooks – חלק ג, חלק ד, חלק ה
• ספר האגדה המלא באתר archive.
• ספר האגדה, בוויקיטקסט.
• ספר האגדה - אוצר אגדות חז"ל, גרסת הרשת
• ספר האגדה במהדורת דביר, 1947 (מהדורה בכרך אחד, מתוקנת ומושלמת) באתר הספרייה הלאומית.
• אסף ענברי, סיור מאורגן במכרה הזהב: על חשיבותו של ספר האגדה
• שמואל אבנרי, ביקורת "ספר האגדה" ושריפת כתבי ביאליק, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
• בית אבי חי, "לתקן את מה שצריך, לא את מה שאפשר", באתר הארץ 25 בדצמבר 2014 (תוכן שיווקי)
• נדב שרגאי, ‏על כתפי חכמים, באתר ישראל היום, 7 בינואר 2016
• אביגדור שנאן על 'ספר האגדה', המהדורה בעריכתו, פברואר 2016 (התחלה 44:46)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36000953ספר האגדה