ספסארד הולנד

ספסארד הולנד
Spessard Holland

לידה	10 ביולי 1892 בארטו, פלורידה, ארצות הברית
פטירה	6 בנובמבר 1971 (בגיל 79) בארטו, פלורידה, ארצות הברית
מקום קבורה	Wildwood Cemetery
מדינה
השכלה	אוניברסיטת אמורי אוניברסיטת פלורידה בית ספר יסודי המכללה למשפטים ע"ש פרדריק ג. לווין Bartow High School
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
חבר הסנאט של פלורידה 1932–1940 (כ־8 שנים)
מושל פלורידה ה־28 7 בינואר 1941 – 2 בינואר 1945 (4 שנים) → פרד קון מילארד קלדוול ←
סנאטור מטעם מדינת פלורידה 25 בספטמבר 1946 – 3 בינואר 1971 (24 שנים) → צ'ארלס אנדרוז לוטון צ'יילס ←

ספסארד לינדסי הולנד (באנגלית: Spessard Lindsey Holland‏; 10 ביולי 1892 – 6 בנובמבר 1971) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי. כדמוקרטי דרומי, שכיהן כמושל פלורידה ה־28 בשנים 1941–1945 וכסנאטור מטעם מדינת פלורידה בשנים 1946–1971. הולנד היה האדם הראשון שנולד בפלורידה ושירת הן כמושל המדינה והן כסנאטור מטעמה. במהלך כהונתו בסנאט יזם את התיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית, שביטל את מס הגולגולת בבחירות הפדרליות.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

הולנד נולד ב-10 ביולי 1892 בעיר בארטו שבפלורידה, והיה בנם של בנג'מין פרנקלין הולנד – ותיק מלחמת האזרחים האמריקנית – ואשתו וירג'יניה ספסר. אביו היה מראשוני המתיישבים בבארטו ועסק בענייני ציבור, כולל כהונה כחבר מועצת החינוך והאוצר המחוזי. ספסארד למד בבית הספר הציבורי בעירו, והשלים את לימודיו במוסד Summerlin Institute בשנת 1909. לאחר מכן למד באוניברסיטת אמורי וסיים בהצטיינות יתרה בשנת 1912.

בשנים 1912–1914 לימד בתיכון בג'ורג'יה, וב־1916 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת פלורידה, שם גם נבחר לנשיא הראשון של אגודת הסטודנטים. בתקופת לימודיו השתתף בענפי ספורט רבים ואף הוצע לו חוזה מקצועי בבייסבול, אותו דחה.

שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה

הולנד התכוון ללמוד באוניברסיטת אוקספורד כבעל מלגת רודס, אך התגייס לצבא ארצות הברית עם פרוץ המלחמה. הוא שירת תחילה בקורפוס התותחנים של החוף ובהמשך כקצין תצפית אוויר בטייסת התעופה ה־24 בצרפת. השתתף בקרבות מז-ארגון, שמפאן וסן-מייל, הפיל שני מטוסים גרמניים, וניצל מהתרסקות מטוסו. על גבורתו הוענק לו צלב השירות המצוין (ארצות הברית) חתום בידי הגנרל ג'ון פרשינג. עם שובו לארצות הברית שוחרר בדרגת קפטן.

תחילת הקריירה המשפטית והפוליטית

לאחר המלחמה שב לעירו בארטו ופתח משרד עורכי דין. ב־1919 מונה לתובע מחוזי, וב־1920 נבחר לשופט מחוז פולק, תפקיד שבו כיהן שתי קדנציות. ב־1929 חבר לעורך הדין ויליאם ביביס ויחד ייסדו את המשרד Holland & Bevis, שהתפתח בהמשך לחברת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight.

בשנת 1932 נבחר לסנאט של פלורידה, שם כיהן שמונה שנים. הוא קידם את מערכת החינוך הציבורית, יזם את קוד החינוך של פלורידה, שיפר שכר ומעמד מורים, ותמך בביטוח אבטלה ובפיצויי עובדים. הולנד התנגד למס המכירה ולמס הגולגולת, אותו ראה כעיוות כלפי עניים – לבנים ושחורים כאחד.

מסע הבחירות למשרת המושל

הולנד הכריז על התמודדותו למשרת מושל פלורידה ב־4 בדצמבר 1939, לאחר ששקל לרוץ לסנאט אך ויתר על כך. מצע הבחירות שלו כלל הרחבת הסיוע לקשישים באמצעות העלאת המס על מרוצי סוסים וכלבים, הגברת בטיחות בכבישים, שמירה על ביטול מס הגולגולת בבחירות המדינתיות, הקמת פארק לאומי באוורגליידס, מתן סיוע כספי מטעם המדינה לפיתוח כלכלי, פיקוח על חברות המעניקות הלוואות כנגד משכורת, ביטול מס המחזור (Gross Receipts Tax), ושיפור תנאי העבודה בפלורידה. הוא הציג עצמו כמי שנוקט קו תקיף נגד פשיעה אך תומך בתיירות.

הולנד גם הזדהה עם מדיניות ה"ניו דיל" של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, והביע תמיכה באמצעי הרפורמה החברתיים והכלכליים שתמכו במעמד הביניים ובבעלי הכנסות נמוכות, כגון ביטוח לאומי וחשמול אזורי כפר.

בפריימריז הראשונים הולנד סיים במקום הראשון אך לא זכה לרוב הנדרש. הוא עבר לסיבוב שני מול פרנסיס פ. וייטהייר, שתקף אותו לאורך כל הקמפיין. וייטהייר טען כי הולנד מייצג "ממשלה בלתי נראית" של אינטרסים כלכליים – בהם משפחת דה-פון, רשתות שיווק ותאגידי דשנים. הולנד מצדו האשים את וייטהייר בהשתייכות למנגנון פוליטי מושחת – טענה שווייטהייר השיב עליה באותו מטבע.

הולנד ניצח לבסוף בסיבוב השני. בבחירות הכלליות התמודדו הרפובליקנים עם מועמדם ג'ון פ. וולטר, אך הוא פרש, ומפלגתו הייתה מיעוט מוחלט במדינה. הולנד זכה בבחירות בקלות, אפילו יותר מהמקובל למועמדים דמוקרטים באותה תקופה.

כהונתו כמושל פלורידה

רקע

במהלך כהונתו קידם הולנד את הקמת הבסיסים הצבאיים בפלורידה, תמך במערכת החינוך הציבורית של המדינה, וביצע שורה של רפורמות כלכליות.

1941

הולנד הושבע לתפקיד ב־7 בינואר 1941. תחת חוקת פלורידה של 1885 סמכויות המושל היו מוגבלות: ניתן היה לכהן קדנציה אחת בלבד בת ארבע שנים, והשרים בממשלה נבחרו בנפרד ויכלו להיבחר מחדש.

במהלך מסע הבחירות שלו, עם התגברות המתיחות באירופה, הביע הולנד תקווה לשלום אך קרא להיערכות במקרה של כניסת ארצות הברית למלחמה. עם כניסתו לתפקיד ערך סקירה של חוזים בהיקף 7 מיליון דולר שנחתמו בתקופת קודמו, פרד קון , ונקט צעדים לקידום פרויקטי תשתית ביטחונית. הולנד ואשתו השתתפו בהשבעת רוזוולט השלישית ודנו עם נציגי הממשל הפדרלי על מימון כבישים צבאיים בפלורידה – בקשה שאושרה. בעקבות זאת גברה הפעילות הצבאית במדינה.

במהלך כהונתו ניסה הולנד לשפר את תדמית פלורידה בכל הנוגע ללינצ'ים. ב־12 במאי 1941 התרחש לינץ' בעיר קווינסי, כאשר צעיר שחור בשם א. סי. ויליאמס, שנאשם בתקיפה ושוד, נרצח בידי המון. בעקבות לחץ ציבורי וארגוני זכויות אדם, ובהם "אגודת הנשים הדרומיות למניעת לינצ'ים", הורה הולנד על חקירה מיוחדת ומינה את מוריס טריפ לחוקר מיוחד. אף שהחקירה הועברה בהמשך למשרד המשפטים הפדרלי, האשמים לא נתפסו מעולם.

לאחר המתקפה על פרל הארבור בדצמבר 1941 פעל הולנד לקידום בסיסים צבאיים נוספים במדינה ותיאם את מערך ההגנה עם הממשל הפדרלי. הוא הורה למשטרת פלורידה לסייע ל־FBI במעצר אזרחים יפנים וזרים.

המלחמה השפיעה גם על חייו האישיים: בנו שירת כקצין נחתים באוקיינוס השקט, המשפחה הקימה גינת ניצחון ולול בחצר האחוזה, ובנותיו ואשתו התנדבו למען המאמץ המלחמתי.

1942

עם כניסת ארצות הברית למלחמה, פתח האדמירל הגרמני קרל דניץ את "מבצע דראם ביט" – מתקפת צוללות נגד החוף המזרחי. פעילות הצוללות לאורך חופי פלורידה פגעה בתיירות והחייתה את הדיון בהקמת תעלת השיט החוצה את פלורידה. הולנד נקט עמדה נייטרלית בנושא, משום שמדובר היה ביוזמה שנויה במחלוקת.

באותה שנה נערכו תשע הצעות לתיקוני חוקה מדינתיים, והולנד תמך בשלוש מהן: פישוט הליך תיקון החוקה, הטלת מס על דלק, והקמת רשות ממלכתית לדיג ולחיות בר. כל ההצעות אושרו ברוב גדול.

1943

בשנת 1943 דרשו חברי סנאט לקיים מושב מיוחד לתיקון חוקי ההצבעה במטרה לאפשר לחיילים מחוץ למדינה להצביע. הולנד התנגד לכך, בטענה כי החוק הנוכחי מספק פתרון סביר וכי יש לשמור את מס הסיגריות כמקור הכנסה. שאלת המושב המיוחד הפכה לנושא מרכזי בפריימריז הדמוקרטיים של 1944. באותה שנה ייצג את פלורידה בכנס בדנוור וקידם הוזלות במחירי הובלה ברכבות.

1944–1945

הולנד היה חובב טבע ותמך בשימור הסביבה. בשנת 1944 ניהל מגעים לרכישת אדמות ביצה באוורגליידס, צעד שהוביל ישירות להקמת הפארק הלאומי אוורגליידס בשנת 1947. כהונתו הסתיימה ב־2 בינואר 1945, עם כניסתו של מילארד קלדוול לתפקיד.

כהונה בסנאט

ב־25 בספטמבר 1946 מינה מושל פלורידה מילארד קלדוול את הולנד לסנאט של ארצות הברית, כדי למלא את המושב שהתפנה בעקבות מותו של הסנאטור צ'ארלס אנדרוז כשבוע קודם לכן. בנובמבר אותה שנה ניצח הולנד את הרפובליקני ג'יי הארי שאד בבחירות וזכה במלוא כהונה בת שש שנים.

כמו רבים מהדמוקרטים הדרומיים של זמנו, היה הולנד שמרן, תומך בעסקים, בהפרדה גזעית, ומתנגד נחרץ לתנועת זכויות האזרח ולאיגודי העובדים. הוא האמין בממשל פדרלי מוגבל ובזכויות המדינות. הולנד התנגד להצעותיו של הנשיא הארי טרומן לביטוח בריאות לאומי ולוועדה להעסקה הוגנת, ואף הצביע בעד ביטול הווטו של טרומן על "חוק טאפט–הרטלי". עם זאת, קיבל את המרכיבים של ה"ניו דיל" שהועילו לכלכלת פלורידה, כפי שנהגו רוב הפוליטיקאים הדרומיים באותה תקופה. עמדותיו עמדו בניגוד לאלו של עמיתו לסנאט מקליפורניה באותה תקופה, קלוד פפר, שנודע כליברל בולט. יחסיו של הולנד עם מושלי פלורידה דניאל מקארתי ולרוי קולינס היו עכורים – הראשון תואר על ידו כ"קר" ו"דוקרני", והשני הביע בגלוי סלידה מרקורד ההצבעות שלו בסנאט.

כהונה ראשונה

בדומה לפעילותו בסנאט של פלורידה, פעל הולנד לביטול מס ההצבעה בבחירות פדרליות, והגיש הצעות בנושא בכל מושב קונגרס במשך כתריסר שנים. במהלך הקונגרס ה־80 הועלתה הצעת החוק H.R. 29, שעברה בבית הנבחרים ברוב של 290 נגד 112 אך נבלמה בפיליבסטר בסנאט. בקונגרס ה־81 הועלתה הצעת חוק דומה (H.R. 3199), שעברה בבית הנבחרים אך לא עברה את ועדת הכללים והניהול של הסנאט. אף שתמך בהפרדה גזעית ובהגבלת זכויות ההצבעה לשחורים, ראה במס ההצבעה אפליה כלפי עניים ופעל לביטולו.

כהונה שנייה

בבחירות 1952 נבחר הולנד מחדש ברוב של 99.82% מהקולות – שיעור גבוה בהרבה מזה שקיבל בבחירות 1946 (78.65%). בשנת 1956 חתם, יחד עם כל הסנאטורים ממדינות הקונפדרציה לשעבר (למעט לינדון ג'ונסון, אסטס קיפובר ואלברט גור האב), על "המניפסט הדרומי" – מסמך שגינה את פסיקת בית המשפט העליון בעניין פסק דין בראון נגד מועצת החינוך מ־1954, שקבעה כי הפרדה גזעית בבתי ספר ציבוריים אינה חוקתית, והבטיח לפעול לסיכול יישומה.

למרות שמרנותו, תמך הולנד במתן מעמד של מדינות לאלסקה ולהוואי. הוא היה הסנאטור הדרומי הראשון שתמך בכך, והצביע בעד חוקי הקבלה של שתי המדינות. בנוסף, הציג בפני הסנאט את שני הסנאטורים הנבחרים מאלסקה – בוב ברטלט וארנסט גרינינג – במסגרת תוכנית "אלסקה–טנסי".

כהונה שלישית

ב־1958 התמודד הולנד פעם נוספת וניצח את עמיתו לשעבר, הסנאטור קלוד פפר, בבחירות המקדימות הדמוקרטיות. לאחר מכן גבר בקלות על מועמד המפלגה הרפובליקנית ליילנד הייזר בבחירות הכלליות.

במהלך הקונגרס ה־87 הצליח הולנד להשיג את מטרתו ארוכת השנים: ביטול מס ההצבעה ברמה הפדרלית. הוא הגיש תיקון לחוקה שיאסור על המדינות להתנות את זכות ההצבעה בבחירות פדרליות בתשלום מס כלשהו. התיקון אושר ברוב של שני שלישים בשני בתי הקונגרס באוגוסט 1962, אושר על ידי שלושה רבעים ממדינות ארצות הברית, ובינואר 1964 נכנס לתוקף כתיקון ה־24 לחוקת ארצות הברית.

הולנד תואר כדמוקרט שמרן, תומך בשימור מוסד הפיליבסטר, וסבור כי נושאי זכויות האזרח הם עניין למדינות ולא לממשלה הפדרלית. בעת הדיונים על חוק זכויות האזרח של 1964 הצהיר: "נעמוד ונילחם כל עוד נוכל".

ב־22 בנובמבר 1963, בהיעדר סגן הנשיא לינדון ג'ונסון, ניהל הסנאטור טד קנדי ישיבה שגרתית בסנאט כשנודע להולנד ראשון מבין הסנאטורים על הירצחו של הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי. הולנד היה זה שהחליף את קנדי בניהול הישיבה לאחר שיצא מהמקום.

כהונה רביעית

ב־1964 נבחר הולנד לכהונה רביעית, לאחר שניצח את הרפובליקני קלוד קירק (שנבחר למושל פלורידה בשנת 1966). בנובמבר 1969, בהיותו בן 77, הודיע הולנד כי לא יתמודד בבחירות 1970. הוא תמך בגלוי במועמד הדמוקרטי לוטון צ'יילס, שניצח בבחירות את הרפובליקני ויליאם קריימר , שהיה מקורב לנשיא ריצ'רד ניקסון.

חיים אישיים

ב־1919 נשא לאישה את מרי אגנס גרובר, ולשניים נולדו ארבעה ילדים. הולנד היה פעיל בארגונים חברתיים רבים, ביניהם הבונים החופשיים, הבונים האמריקנים, הלגיון האמריקאי וארגון הוותיקים.

הוא היה חובב טבע, צפרות, דיג וציד, ואספן ספרים על תולדות פלורידה.

הולנד פרש מהסנאט בינואר 1971 ונפטר מהתקף לב בביתו בבארטו ב־6 בנובמבר אותה שנה, בגיל 79. אשתו מרי נפטרה בשנת 1975, ובפארק מרכזי בבארטו נקרא על שמה Mary Holland Park.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ספסארד הולנד בוויקישיתוף

• ספסארד הולנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ספסארד הולנד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ספסארד הולנד42073904Q881393