לדלג לתוכן

ספלנדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ספלנדה
Splenda
שקיק "ספלנדה" (סוכרלוז)
שקיק "ספלנדה" (סוכרלוז)
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1999–הווה (כ־27 שנים)
 
http://www.splenda.co.uk/, http://www.splenda.com/

ספלנדה (באנגלית: Splenda) הוא מותג עולמי של תחליפי סוכר ומוצרי מזון דלי קלוריות. בעוד שהחברה ידועה בגרסה המקורית שלה המכילה סוכרלוז,[1] היא מייצרת גם מוצרים המשתמשים בממתיקים טבעיים כמו סטיביה (אנ'), פרי הנזיר (אנ') אריתריטול ואלולוס (אנ'). ספלנדה היא בבעלות החברה האמריקאית Heartland Food Products Group. מרכיב הממתיק המרוכז סוכרלוז המשמש בגרסה המקורית של ספלנדה מיוצר על ידי החברה הבריטית טייט אנד לייל (אנ').

מוצרים

ספלנדה מייצרת ומשווקת מגוון מוצרים:[2]

  • ממתיקים מקוריים של ספלנדה, מבוססי סוכרלוז
  • ממתיקי ספלנדה מבוססי סטיביה
  • ממתיקי ספלנדה מבוססי פרי הנזיר
  • ממתיקי ספלנדה מבוססי אריתריטול ואלולוס

מוצרים אלו משווקים גם באריזות נוזליות, כממתיקים נוזליים, קרמי קפה, שייקים לסוכרתיים ומוצרי תה מתוק.

סוכרלוז

ערך מורחב – סוכרלוז

המוצר המקורי של ספלנדה הוא ממתיק מבוסס סוכרלוז. הסוכרלוז התגלה בשנת 1976 על ידי טייט אנד לייל וחוקרים במכללת קווין אליזבת שבאוניברסיטת לונדון. בזמן שחקר קוטלי חרקים חדשים, שאשיקאנט פדניס שעבד במכללת קווין אליזבת שמע את הנחייתו של יועצו לסלי האף שהציע "לבדוק" את הכימיקל כ"לטעום"[א], עקב טעות בהבנת המבטא שלו, ולכן טעם את הכימיקל וגילה שהוא מתוק ביותר, מתוק פי 600 מסוכר.[3][1] לאחר מכן פיתחו טייט אנד לייל מוצרי ספלנדה מבוססי סוכרלוז בשיתוף פעולה עם מקניל נוטרישיונלס, חברת הבת של ג'ונסון וג'ונסון.[4] בשנת 2015 הועבר המותג ספלנדה לרשות קבוצת Heartland Food Products לאחר רכישת קו המוצרים עם המשקיעה Centerbridge Partners.

מאז אישורו על ידי ממשלת ארצות הברית בשנת 1998[5] והשקתו שם בשנת 1999, עקף הסוכרלוז את המותג Equal (אנ') מבוסס האספרטיים בשוק הממתיקים המלאכותיים, ששוויו 1.5 מיליארד דולר, ומחזיק בנתח שוק של 62% בארצות הברית.[6] מכירות ספלנדה בארצות הברית בשנת 2006 הסתכמו ב-212 מיליון דולר, בעוד שמכירות Equal הסתכמו ב-48.7 מיליון דולר. על פי מאמר משנת 2012 ב"ניו זילנד הראלד", ספלנדה היא "מובילת הקטגוריה בממתיקים שולחניים בארצות הברית".

תכולת אנרגיה

תכולת האנרגיה של שקיק ספלנדה מבוסס סוכרלוז השוקל 1 גרם היא 3.36 קילוקלוריות, המהווה 31% משל שקיק סוכר מגורען השוקל 2.8 גרם ומכיל 10.8 קילוקלוריות.[7] בארצות הברית, השקיק מסומן באופן חוקי כ"אפס קלוריות"; תקנות ה-FDA האמריקאי מתירות זאת אם המזון מכיל פחות מ-5 קלוריות לכמות הייחוס.[8][1] אבקת ספלנדה מורכבת מ-1.1% סוכרלוז והשאר מהווה חומרי מילוי - גלוקוז ומלטודקסטרין.[9]

בישול

שלא כמו ממתיקים מלאכותיים אחרים, סוכרלוז עמיד בחום עד 232 מעלות צלזיוס, כך שניתן להשתמש בספלנדה כתחליף לסוכר שולחני גם בבישול ובאפייה,[10] וישנם מוצרי ספלנדה הארוזים במיוחד למטרה זו.[11] בבדיקות מוצר על ידי המגזין Cook's Illustrated, נמצא שהחיסרון העיקרי בבישול עם ספלנדה שההשחמה (הקרמליזציה) שמתקבלת בסוכר אינה מתקבלת עם ספלנדה. עם זאת, Cook's Illustrated מצא גם שקינוחים שנאפו עם ספלנדה "חסרו את הטעמים המלאכותיים שכמעט כל תחליף סוכר אחר מביא איתו".

תקנות בריאות ובטיחות

ספלנדה מכילה בדרך כלל 95% גלוקוז (D-גלוקוז) ומלטודקסטרין (לפי נפח) שמפרקים בקלות על ידי הגוף, בשילוב עם כמות קטנה של סוכרלוז שהוא ברובו בלתי ניתן לעיכול. סוכרלוז מיוצר על מניפולציה מולקולות סוכרוז (סוכר שולחני) על ידי החלפה של שלוש קבוצות מימן-חמצן ספציפיות בשלושה אטומי כלור.[1] אטומי הכלור הקשורים בחוזקה יוצרים מבנה מולקולרי יציב גם בתנאים קשים, כולל מניעת פירוקו בדרכי העיכול.[1] הסוכרלוז עצמו מוכר כבטוח לצריכה כתחליף סוכר עבור חולי סוכרת,[12][1] אך יש להעריך באופן פרטני את הסוכרים או הפחמימות האחרות המשמשות כחומרי מילוי במוצרי ספלנדה.

לפי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, כמות הסוכרלוז המקסימלית ליום לאדם נקבעה כ-5 מיליגרם לכל קילוגרם משקל גוף.[1] עבור אדם במשקל 68 קילוגרם, כמות זו היא 340 מיליגרם ליום, והיא שקולה לצריכת 26 שקיקי ספלנדה מבוססי סוכרלוז ליום, כל יום.[1] כמאה מחקרי בטיחות לאורך עשרים שנה מצאו כי סוכרלוז בטוח לשימוש, ונכון ל-2021 הוא מאושר לשימוש ביותר ממאה מדינות.[1] מחקר במינון חוזר של סוכרלוז בבני אדם הגיע למסקנה כי "אין אינדיקציה לכך שיתרחשו השפעות שליליות על בריאות האדם מחשיפה תכופה או ארוכת טווח לסוכרלוז ברמות הצריכה המקסימליות הצפויות".[13] לעומת זאת, מחקר בבעלי חיים באוניברסיטת דיוק במימון של איגוד יצרני הסוכר האמריקאי[14] מצא ראיות לכך שמתן ספלנדה במינון שבין 100 ל-1000 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף ליום לחולדות, הפחית את המיקרופלורה בצואה, העל את רמת ה-pH במעיים, תרם לעלייה במשקל הגוף ולעלייה ברמות ה-P-גליקופרוטאין (אנ').[15] השפעות אלו לא דווחו בבני אדם.[13] בתגובה, דווחו אנשי חברת מקניל נוטרישיונלס, יחד עם פאנל מומחים שכלל מדענים מאוניברסיטת דיוק, אוניברסיטת ראטגרס, המכללה הרפואית של ניו יורק, בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד ואוניברסיטת קולומביה, בג'ורנל Regulatory Toxicology and Pharmacology (אנ') כי המחקר של אוניברסיטת דיוק "לא היה קפדני מבחינה מדעית וחסר בכמה תחומים קריטיים המונעים פרשנות אמינה של תוצאות המחקר".[16]

מרכיבי ספלנדה האחרים, גלוקוז ומלטודקסטרין, ידועים כבטוחים לצריכה בשל ההיסטוריה הארוכה שלהם.

רק חלק מהסוכרלוז הנצרך עובר מטבוליזם בגוף. כ-85% מהסוכרלוז הנצרך אינו נספג בגוף האדם ומופרש בצואה, וה-15% שנספג מופרש בשתן.[1]

ייתכן שסוכרלוז אינו אינרטי לחלוטין מבחינה ביולוגית, ומחקר הראה כי בישול עם סוכרלוז בטמפרטורות גבוהות עלול לגרום להתפרקותו לתרכובות שעלולות להיות רעילות.[17]

מחלוקת משפטית

בשנת 2006, חברת מריסנט (אנ'), יצרנית Equal, הגישה לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית בפילדלפיה תביעה נגד חברת מקניל נוטרישיונלס בטענה כי הסלוגן של ספלנדה "עשוי מסוכר, כך שזה טעים כמו סוכר" מטעה. מקניל טענה במהלך המשפט כי מעולם לא רימתה את הצרכנים או ניסתה להונות אותם, מכיוון שהמוצר למעשה עשוי מסוכר. מריסנט ביקשה להורות למקניל לוותר על רווחיה ולשנות את הפרסום שלה. התיק הסתיים בהסכם שהושג מחוץ לכותלי בית המשפט, עם תנאי פשרה שלא פורסמו. בשנת 2004, הגישה חברת מריסנט תלונה ל-Better Business Bureau (אנ') בנוגע לפרסום של מקניל. מקניל טענה כי תלונתה של מריסנט הייתה נקמה על הפסיקה בבית המשפט הפדרלי בפוארטו ריקו, שאילצה את מריסנט להפסיק לארוז את Equal באריזות הדומות לזו של ספלנדה. מקניל הגישה תביעה בפוארטו ריקו בבקשה לפסיקה שתכריז כי הפרסום שלה אינו מטעה. בעקבות תביעתה של מריסנט בפילדלפיה, הסכימה מקניל למשפט בפני מושבעים ולדחיית תביעתה בפוארטו ריקו. עם זאת, ב-11 במאי 2007, הגיעו הצדדים לפשרה בתיק, שתנאיה לא נחשפו.

בשנת 2007, ניצחה מריסנט-צרפת בתביעה בבית המשפט המסחרי של פריז נגד חברות הבת של מקניל נוטרישיונלס. בית המשפט פסק למריסנט פיצויים בסך 54,000 דולר והורה לנתבעים להפסיק לפרסם טענות שנמצאו כמפרות את חוקי הגנת הצרכן הצרפתיים, כולל הסיסמאות "מכיוון שהוא מגיע מסוכר, סוכרלוז טעים כמו סוכר" ו"עם סוכרלוז: מגיע מסוכר וטעמו כמו סוכר".

תלונה של איגוד יצרני הסוכר האמריקאי לוועדת הסחר הפדרלית טענה כי "ספלנדה אינה מוצר טבעי. היא אינה מעובדת או מגודלת והיא אינה מופיעה בטבע". חברת מקניל נוטרישיונלס, יצרנית ספלנדה, הגיבה כי "הפרסום שלה מייצג את המוצרים בצורה מדויקת ואינפורמטיבית ועומד בכללי הפרסום הרלוונטיים במדינות בהן משווקים מוצרי המותג ספלנדה".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספלנדה בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ באנגלית, test משמעו לבדוק, taste משמעו לטעום.

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 Everything You Need to Know About Sucralose - IFIC, IFIC, ‏28 באפריל 2021
  2. ↑ "SPLENDA Products | SPLENDA Brand". No Calorie Sweetener & Sugar Substitute | SPLENDA (באנגלית).
  3. ↑ Bilger, Burkhard (2006-05-14). "The Search for Sweet". The New Yorker (באנגלית אמריקאית). ISSN 0028-792X.
  4. ↑ New Alliance with McNeil Nutritionals, Tate & Lyle, ‏2014-02-13
  5. ↑ "FDA Approves Sucralose". Food and Drug Administration U.S. Department of Health and Human Services. 1 באפריל 1998. אורכב מ-המקור ב-2008-02-23. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ Roald Hoffmann, Legally Sweet, American Scientist, ‏2017-02-06
  7. ↑ "USDA FoodData Central". United States Department of Agriculture
  8. ↑ Code of Federal Regulations, Title 21, www.accessdata.fda.gov, ,101.9 Nutrition labeling of food. סעיף 12 סעיף קטן (c(1
  9. ↑ Abou-Donia, Mohamed B.; El-Masry, Eman M.; Abdel-Rahman, Ali A.; McLendon, Roger E.; Schiffman, Susan S. (2008). "Splenda alters gut microflora and increases intestinal p-glycoprotein and cytochrome p-450 in male rats". Journal of Toxicology and Environmental Health. Part A. 71 (21): 1415–1429. Bibcode:2008JTEHA..71.1415A. doi:10.1080/15287390802328630. ISSN 1528-7394. PMID 18800291.
  10. ↑ JoAnna M. Lund & Barbara Alpert (2004). Cooking Healthy with Splenda. Perigee Trade. p. 4. ISBN 978-0-399-53025-8.
  11. ↑ "Cooking and Baking Tips". Splenda.com.
  12. ↑ Grotz, V Lee; Henry, Robert R; McGill, Janet B; Prince, Melvin J; Shamoon, Harry; Trout, J Richard; Pi-Sunyer, F Xavier (2003). "Lack of effect of sucralose on glucose homeostasis in subjects with type 2 diabetes". Journal of the American Dietetic Association. 103 (12): 1607–12. doi:10.1016/j.jada.2003.09.021. PMID 14647086.
  13. ^ 13.0 13.1 Baird, I. M.; Shephard, N. W.; Merritt, R. J.; Hildick-Smith, G. (2000). "Repeated dose study of sucralose tolerance in human subjects". Food and Chemical Toxicology. 38 (Suppl. 2): S123–9. doi:10.1016/S0278-6915(00)00035-1. PMID 10882825.
  14. ↑ Stephen Daniells, Splenda may damage gut bacteria, boost weight gain: study, FoodNavigator.com, ‏2008-09-24 (באנגלית)
  15. ↑ Abou-Donia, MB; El-Masry, EM; Abdel-Rahman, AA; McLendon, RE; Schiffman, SS (2008). "Splenda alters gut microflora and increases intestinal p-glycoprotein and cytochrome p-450 in male rats". J. Toxicol. Environ. Health A. 71 (21): 1415–29. Bibcode:2008JTEHA..71.1415A. doi:10.1080/15287390802328630. PMID 18800291.
  16. ↑ Daniells, Stephen (2009-09-02). "Sucralose safety 'scientifically sound': Expert panel".
  17. ↑ Susan S. Schiffman; Kristina I. Rother (2013). "Sucralose, A Synthetic Organochlorine Sweetener: Overview Of Biological Issues". Journal of Toxicology and Environmental Health Part B: Critical Reviews. 16: 399–451. Bibcode:2013JTEHB..16..399S. doi:10.1080/10937404.2013.842523. PMC 3856475. PMID 24219506.

ספלנדה42790350Q3493671

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ספלנדה&oldid=3757372"