סנקאי

סנקאי או סאנקאי (בסינית: 三彩 - מילולית "שלושה צבעים") הוא סגנון פיסול ויצירת כלי חרסינה המאפיין בציפוי הכלים בשלושה צבעי זיגוג.

כלים אלה עשויים חמר לבן, המצופה זיגוג, והנאפה בתנור בחום של 800 מעלות צלזיוס. הזיגוג עשוי חד תחמוצת העופרת המעורב בגבישי קוורץ ביחס של 3:1.

שלושת הגוונים השונים בכלי החרס הושג באמצעות הוספת נחושת (אשר נתנה צבע ירוק), ברזל (אשר יצר צבע חום- צהוב) ומנגן או קובלט (אשר נתנו צבע כחול).

התפתחות

יצור כלי חרס תוך צביעתם בזיגוג צבעוני החל בתקופת שושלת האן (25 - 220 לספירה), עת החל השימוש בזיגוג ירוק. כלים רבים בסגנון זה התגלו בקברים מתקופת שושלת קי הצפונית (550 - 577 לספירה).

סגנון שלושת הצבעים עצמו התפתח בתקופת שושלת טאנג, אולם באותה עת לא נקרא הסגנון בשם זה, ולעיתים כלל שני צבעים בלבד - ירוק וצהוב (ובהתאם נקראו הכלים בכינוי "ביצים ותרד").

פסלון של כלב בסגנון סנקאי, שושלת האן המזרחית, 25-220 לספירה.
זר רכוב על גמל, שושלת טאנג.
סוס בסגנון סנקאי, שושלת טאנג, מוצג במוזיאון שנגחאי
צלחת סנקאי, שושלת ליאאו, המאה העשירית - המאה ה-12.
כד סנקאי מתקופת שושלת טאנג, מוזיאון גימה
כוס סנקאי, שושלת טאנג

השפעות

כלים בסגנון סנקאי נשלחו לאורך דרך המשי מערבה, וזכו לפופולריות רבה, ואף השפיעו על סגנונות ייצור כלי חרס מקומיים בסוריה, קפריסין, ובין המאה ה-13 למאה ה-15 הגיע סגנון זה לאיטליה וזכה להשפעה רבה. סגנון זה אף השפיע רבות על ייצור החרס ביפן.