סנאפבק
מנגנון הסנאפבק (באנגלית: Snapback) של סנקציות נגד איראן הוא תהליך דיפלומטי ומשפטי שהוקם במסגרת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2231 (2015), אשר אישרה את תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (JCPOA). המנגנון מאפשר הטלה אוטומטית מחדש, המכונה בדרך כלל "snapback", של סנקציות שהוסרו בעבר על איראן בתגובה להפרה משמעותית של הסכם הגרעין. תאריך תפוגתו של המנגנון ושל המנדט הכולל של החלטה 2231 של מועצת הביטחון של האו"ם, היה ב-18 באוקטובר 2025, עשר שנים לאחר יום אימוצו, אלא אם כן יופעל לפני תאריך זה.[1]
היסטוריה
בעקבות דאגה בינלאומית בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן, הוטלו מספר סנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם בין השנים 2006 ו-2010, כנגד פעילותה הגרעינית והטילים של איראן, עסקאות נשק ורשתות פיננסיות קשורות.[2] לחצים אלה, לצד הסברה דיפלומטית, הגיעו לשיאם בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA) בשנת 2015 בין איראן למדינות ה-P5+1 (סין, צרפת, רוסיה, בריטניה, ארצות הברית וגרמניה).[2] הסכם הגרעין הטיל מגבלות ופיקוח מחמירים על תוכנית הגרעין של איראן בתמורה להקלה נרחבת בסנקציות. כדי להבטיח לאיראן שהקלות הסנקציות לא יבוטלו באופן שרירותי, הסכם הגרעין והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2231 קבעו לוח זמנים להסרת סנקציות של האו"ם ואפשרו להגבלות מסוימות (כגון אמברגו הנשק והגבלות הטילים) לפוג אוטומטית לאחר תקופות קבועות.[2] במקביל, בנו המשתתפים מנגנון "צמצום הסכם" חירום, כאמצעי הגנה לאוכפי העסקה: אם איראן תפר את התחייבויותיה, ניתן יהיה להטיל מחדש סנקציות במהירות ללא סיכון של וטו במועצת הביטחון של האו"ם.[3] סעיף צמצום הסכם זה, שתואר ככלי דיפלומטי חסר תקדים, סייע להבטיח תמיכה בהסכם הגרעין בכך שהבטיח שכל "אי-ביצוע משמעותי" מצד איראן יוכל להיענות בהחזרה מהירה של סנקציות בינלאומיות.[3] מועצת הביטחון של האו"ם אישרה פה אחד את הסכם הגרעין באמצעות החלטה 2231 ב-20 ביולי 2015, תוך שילוב מנגנון זה במשפט הבינלאומי.[4]
הפעלת המנגנון
ב-28 באוגוסט 2025, חברות ה-E3, צרפת, גרמניה ובריטניה, יזמו את הפעלת תהליך מנגנון הסנאפבק,[5] וקבעו כי למרות עמידתן בהתחייבויותיהן, מאז 2019 איראן "הפסיקה באופן הולך וגובר ובמכוון את ביצוע התחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין",[6] כולל "הצטברות של מלאי אורניום מועשר ביותר חסר כל הצדקה אזרחית אמינה והוא חסר תקדים עבור מדינה ללא תוכנית נשק גרעיני".[6]
השפעות
הפעלת המנגנון החריפה את המשבר הכלכלי באיראן והובילה לפיחות חסר תקדים של הריאל האיראני, שבדצמבר 2025 הגיע לשווי של 1.44 מיליון ריאל איראני לדולר אמריקאי אחד, דבר שהוביל לאינפלציה במדינה. בעקבות החרפת המשבר הכלכלי פרצו באיראן הפגנות נגד המשטר.
הערות שוליים
- ↑ "Snapback Sanctions on Iran: More Bark Than Bite? | The Washington Institute". www.washingtoninstitute.org (באנגלית). נבדק ב-2025-07-27.
- ^ 2.0 2.1 2.2 "The Controversy about the Iranian Nuclear Sanctions Snapback | ASIL". www.asil.org (באנגלית). ארכיון מ-2020-11-01. נבדק ב-2025-07-24.
- ^ 3.0 3.1 "How the Snapback Mechanism Brings Back Sanctions on Iran". iranwire.com (באנגלית). ארכיון מ-2024-11-25. נבדק ב-2025-07-24.
- ↑ "UN Security Council Resolutions on Iran | Arms Control Association". www.armscontrol.org (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2025-07-11. נבדק ב-2025-07-24.
- ↑ "European nations start process to impose 'snapback' sanctions on Iran". euronews (באנגלית). 2025-08-28. נבדק ב-2025-08-31.
- ^ 6.0 6.1 "Iran nuclear: E3 foreign ministers' letter announcing triggering of snapback, 28 August 2025". GOV.UK (באנגלית). נבדק ב-2025-08-31.
סנאפבק42641508Q135665851