רבי נפתלי כ"ץ
| דיוקן רבי נפתלי כ"ץ, מתוך ציור דמיוני מ-1772 (53 שנים אחר מותו) בידי יוהאן אנדריאס בנימין נתנאגל | |||||
| לידה |
1648 ה'ת"ט אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בינואר 1719 (בגיל 71 בערך) כ"ד בטבת ה'תע"ט איסטנבול, טורקיה | ||||
| תחומי עיסוק | רב, מקובל, אב"ד, ראש ישיבה | ||||
| |||||
| |||||
רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 - כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין, ראש ישיבה ומחבר ספר "סמיכת חכמים", שנדד וגלה בין אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה), פוזן (היא פוזנן), פראג בצ'כיה, פרנקפורט במערבה של גרמניה, ושוב אוסטראה. הוא היה מעורב במחלוקות בעניין שבתאותו של נחמיה חייא חיון.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'ת"ט בעיר אוסטרהא לרבי יצחק הכהן (מצאצאי המהר"ל מפראג), אב בית הדין בעיירה סטפאן ודרשן בפראג ולאידל בת מנחם שטנגן (מרגליות) אב בית דין פרמיסלה.[2] בצעירותו נלקח בשבי הטטארים, אך הצליח להימלט.
נשא לאשה את אסתר שינדיל, בתו של הרב שמואל שמעלקא ז"ק, אב"ד אוסטרהא, אשר מינה אותו כראש ישיבה וכגבאי בית המדרש, שאותו בנה מכספו, ונחשב רב העיירה.[3]
רבי נפתלי כיהן כראש החברה קדישא וכאב בית דין בעיר פוזן (כיום פוזנן בפולין). בעיר זו הותיר קמע בתוך ראש צבי, שנחשב בידי יהודי העיר ורבניה כסגולה מוצלחת נגד שרפה.[4][5] אחרי תקופת מה עבר לעיר פרנקפורט שבגרמניה, שם התעמק בחכמת הנסתר.
ביום חמישי 15 בינואר 1711 (כ"ד בטבת ה'תע"א) פרצה שרפה גדולה בפרנקפורט שמקורה בביתו ברובע היהודי, והעלילו על הרב כ"ץ שהוא הגורם לה. הוא הואשם בידי השלטונות הנוצריים בנזק שנגרם, ונאסר.[4] הוא זוכה במשפט, לאחר שהוברר כי השרפה פרצה באשמת שוכר חדר שלו הלא יהודי, אך הוא נאלץ לעזוב את העיר בעקבות שמועות שהופצו שנמנע מכיבוי השריפה כדי לבחון את הקמיעות שלו, או שהצית אותה במסגרת כישופי קבלה.
מפרנקפורט עבר לפראג.[6] סיפור השרפה הופץ ועבר גלגולים רבים במסגרת המלחמה נגד השבתאות, ומאוחר יותר מלחמת החסידים והמתנגדים ובעיקר מלחמת המשכילים והיראים, בעד ונגד הקבלה. לפי גרסה אחת השרפה בערה במשך יממה שלמה, האש כילתה 500 בתים בעיר, וכן 36 ספרי תורה, ארבעה יהודים אף נספו בשרפה, והרב הואשם בהצתת השרפה עצמה.[7] ההאשמות כללו שימוש בקבלה נגד הצלב הנוצרי והעברתו באש.[8] טענות אלו תורגמו מאוחר יותר להאשמתו בכך שהשרפה פרצה כתוצאה משימוש בקבלה מעשית ומאגיה שחורה, או האשמתו בכך שנמנע בזדון מקריאה לכבאים על מנת לבדוק את כוח קמעותיו.[9] יהודי העיר לא הצטרפו להאשמות, ובהמשך להאשמתו באמונות טפלות או מאגיה שחורה, היו מי שפירשו זאת כתמיכת יהודי העיירה ברב ובהליכותיו.[10]
בפראג שימש כרב בישיבתו של הרב דוד אופנהיים, ושם פגשו נחמיה חייא חיון, שהיה תלמיד-חבר לשבתי צבי. הרב כ"ץ רשם הסכמה לספרו של חיון, ולאחר מכן חזר בו מהסכמתו וטען שהוטעה.
בתו נישאה לאריה לייב, בנו של החכם צבי ואחיו של רבי יעקב עמדין הלוחם הגדול בשבתאות.[11] בעת "פולמוס חיון" הרב כ"ץ הסכים עם החכם צבי על חרם נגד ספריו של חיון, והתכחש להסכמה שנתן, טען שהוטעה בידי חיון ואף חלה כתוצאה מכך (הרחבה על כך בסעיף #יחסו לשבתאות) בשנת ה'תע"ו נכדתו רחל, בת בנו מרדכי, נישאה לרבי יעקב עמדין, אף הוא בן החכם צבי.[11]
כשנתיים מאוחר יותר, בשנת ה'תע"ח (סביבות 1718) החליט לעלות לארץ ישראל, אך נפטר בדרכו, במהלך שהותו באיסטנבול שבטורקיה, שם נקבר.
צוואתו נדפסה על ידי הרב ירוחם מאיר ליינר.
מופיע כחבר בוועד 4 ארצות בספרים רבים
ספריו
- סמיכת חכמים, באתר היברובוקס
- ברכת ה', כולל את הספרים קדושה וברכה וסמיכת חכמים, באתר היברובוקס
- פי ישרים, באתר היברובוקס
- שער ההכנה, באתר היברובוקס
- שער נפתלי, באתר היברובוקס
- משך הזרע פירוש על סדר זרעים
- בית רחל סידור תפילה
- צוואת רבי נפתלי כ"ץ, ברלין תפ"ט.
הספר "ברכת ה'" כולל את שני הספרים "סמיכת חכמים" המבאר את סמיכות המסכתות זו לזו, ו"קדושה וברכה" שהוא ביאורים וחידושים על הגמרא מסכת ברכות. [כך שמדובר בשלשה שמות לספר אחד]. שמו לדורות הונצח דווקא בשם הספר "סמיכת חכמים".
צאצאיו
- רבי פנחס יצחק (אב"ד קרזמיר).
- רבי חיים (רב באוסטראה).
- רבי יעקב מרדכי. (אב"ד פוזנא והגליל), חתנו של רבי משולם זלמן זלצבורג אב"ד לבוב
- רבי בצלאל (אב"ד אוסטראה והגליל).
- רבי שמואל שמעלקא (אב"ד ברסלאו).
- רבי שאלתיאל אייזיק (רב בפרוסטיץ)[12].
- שפרינצע (אשת רבי יעקב אב"ד פוזנא והגליל).
- איידל (אשת רבי סעדיה ישעיה קצנלבוגן אב"ד מעזריטש).
- קיילא (אשת רבי יהודה ליב ב"ר גבריאל אב"ד ניקלשבורג).
בניו ובנותיו נישאו למשפחות משושלות רבניות. מכיוון ששושלתו המשפחתית אף היא ידועה לאורך דורות, רבים ממשפחות הרבנים מקשרים את עצי המשפחה דרכו. הוא הוזכר כאחד מאבותיו של הרב יעקב פלק בספרו "פני יהושע". הרב פלק היה אחד מצאצאיו של רבי יהושע העשיל מחבר ה"מגיני שלמה" שעסק בהקדמה לספרו בתולדות משפחתו. מסיבה זו הרב כ"ץ מהווה "עוגן" אל דורות קודמים של שושלות רבנים, ובדרך כלל גם עוגן ל'שושלת בית דוד'.
בין אלו המיוחסים אליו, מחבר "קצות החושן" רבי אריה לייב הלר, אחיו רבי יהודה כהנא מחבר "קונטרס הספקות", רבי ישכר בער מזלוטשוב, וכן אדמו"רי חסידות זידיטשוב, סטרטין ובעלז.[13]
לקריאה נוספת
- אברי בר-לבב, המות בעולמו של המקובל ר' נפתלי הכהן כ"ץ (עבודת גמר לתואר "מוסמך". האוניברסיטה העברית בירושלים), ירושלים, תש"ן.
קישורים חיצוניים
- "נפתלי הכהן (כ"ץ)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 93–94, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי נפתלי כ"ץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1176-1175, באתר HebrewBooks
- רבי נפתלי כ"ץ בעל הסמיכת חכמים, באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- רבי ירוחם מאיר ליינר, צוואה רבי נפתלי כ"ץ, ראדזין, תרע"א, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ↑ התמונה המקורית (צבעונית ובהיפוך שמאל-ימין)(הקישור אינו פעיל, 8.1.2021) הכוללת שני ילדים או תלמידים ואור חזק מבהיק ביניהם, נמצאת בתערוכת החיים היהודיים בפרנקפורט(הקישור אינו פעיל, 8.1.2021) במוזיאון היהודי בעיר זו. ור' דיוקנאות רבנים בעניין אמיתות דיוקנאות דומים, ומקורותיו שם. עותק תמונה זו בשחור-לבן הודפס באנציקלופדיה יודאיקה, וכן באתר האנציקלופדיה היהודית (מוצג בוויקיפדיה האנגלית בערך "קבלה"). גילוף עץ עם דיוקן דומה הוצג כדמות האר"י (ר' 'דיוקן דמיוני חדש של האר"י הקדוש (נוטריקון - רשומות של עובד בבית המכירות קדם). יש לציין שדמות זו או דומה לה אינה מופיעה בין הדיוקנאות הרבים שעל שערי המהדורות הראשונות של הספר.
- ↑ שמה העברי: נאוה, והוזכרה פעמים אחדות ברמז בהקדמות לספרו. לאביה, הרב מנחם שטנגן, היו שבעה בנים מאשתו הראשונה - שינדיל בת משה מרדכי מרגליות, ושבע בנות מאשתו השנייה בת רבי משה חריף, אב בית דין קרמניץ. בני הרב מנחם שטנגן הסבו את שמם למרגליות על שם משפחת אמם. (סימן 135 בספר ענף עץ אבות). על זיהוי מצבת אבי המשפחה יואל שטנגן שזוהה בטעות כמצבה העתיקה ביותר בבית העלמין בפרמישלן, כתב החוקר הלונדוני יוסף כ"ץ אחד מצאצאי הרב נפתלי בספר שם ושארית (אתר כתבים עבריים - היברובוקס)
- ↑ שם רעייתו ותולדותיה מופיע פעמים אחדות בספר הצוואה שכתב. על היותו רב העיירה אוסטרהא נכתב בתולדותיו, בהקדמה לספר הצוואה (בכתב העת 'זיכרון וספר' חלק ב', אתר כתבים עבריים) אך ייתכן שמדובר בתקופת חזרתו לעיר זו לאחר הגלות מפרנקפורט.
- ^ 4.0 4.1 קוים לדמותו של ר' נפתלי כ"ץ מפרנקפורט, ויחסו לשבתאות(הקישור אינו פעיל, 8.1.2021) פרופ' יהודה ליבס (מסמך וורד, אתר האוניברסיטה העברית)
- ↑ ספר החוט המשולש על תולדות החתם סופר. סיפור זה הועתק ב שלשלת הזהב על תולדות הרב כ"ץ (אתר כתבים עבריים) והובא במאמרו של פרופ' ליבס
- ↑ שלשלת זהב עמוד 29. לפי עיתונות התקופה (הובא בספר שלשלת זהב), היה זה באחד מימי צום שובבי"ם, והרב כ"ץ טען במשפטו שמשום כך התפלא על האש אשר המשרתת הריחה מכיוון המטבח, בו לא בישלו באותו היום. במשפטו התברר שחייט שכן שהשאיר נר דולק בחדרו הוא האשם בפריצת השרפה.
- ↑ שלשלת זהב עמוד 29, ובמאמרו של פרופ' ליבס.
- ↑ לדוגמה, בספרו האנטישמי 'מצבות היהודים' של חוקר תולדות היהודים יוהאן יעקב שודט. דבריו הובאו בתכתיב עברי אך בשפתם הגרמנית המקורית בספר שלשלת זהב, בהערה ל"ז בעמוד 39.
- ↑ חוט המשולש שם, והפתיחה למאמרו של פרופ' ליבס. יש לציין שרושמי הדברים, כולל ליבס נטו ללגלג על "הצלחת" קמיעותיו של הרב כ"ץ נגד שרפה. המקור שלהם הוא 'דברי ימי ישראל' של צבי גרץ חלק 10, ר' מלל הספר באתר זנו (בגרמנית עם הרחבה) ו-צילום המקור ו-תורגם לעברית כולל כיתוב שמו בערך 'נפתלי הכהן (כ"ץ)' באנציקלופדיה אוצר ישראל (אתר כתבים עבריים)
- ↑ שודט שם, שלשלת זהב שם, ובתמצית אף במאמר של פרופ' ליבס
- ^ 11.0 11.1 שלשלת זהב, עמוד 41 ואילך
- ↑ ראו: הרב מו"ה (יצחק) אייזיק בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-א, עמוד 20, אות קלח
- ↑ דגל מחנה יהודה עמ' ק"א
| תקופת חייו של רבי נפתלי כ"ץ על ציר הזמן |
|---|
|
|
| קבלה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | אבי"ע • ספירות • קליפות • אין סוף • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ חיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מיסטיקה יהודית • פרדס • דבקות | |
| ספרות | ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • פרדס רימונים • עץ חיים (ספר) | |
| קטגוריות | קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית | |
| אישים בולטים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רמב"ן • רבינו בחיי בן אשר • רבי שם טוב אבן גאון • רבי יצחק דמן עכו • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי מאיר אבן גבאי • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • רבי שלום שרעבי • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי נתן אדלר • רבי יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים מבגדאד • רבי שלמה אלישיב • רבי ישראל אבוחצירא | |
| מושגים בקבלה | ||
נפתלי כ"ץ32697576Q6964871

