יוסף כהן-צדק
 | |
| לידה |
16 ביוני 1827 לבוב |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1903 (בגיל 76) לונדון |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בווילסדן |
יוסף כהן-צדק (כ"א בסיון ה'תקפ"ז, 16 ביוני 1827, למברג – י' בטבת ה'תרס"ד, 29 בדצמבר 1903, לונדון) היה סופר וחוקר עברי ותורני, דרשן, ועורך כתבי-עת גליציאני-אנגלי.
קורות חיים
נולד בלמברג (כיום אוקראינה) במשפחה שהתייחסה למהרש"ל ולרמ"א. אביו, הגביר רבי אהרן[1] בן רבי משולם כ"ץ[2], ראב"ד לבוב, נינם של רבי נפתלי כ"ץ, ה"סמיכת חכמים" ורבי יואל היילפרין, התגורר בעיר יברוב לצורך עסקיו, ושם חינך את בנו לתורה ולמדע. מגיל תשע למד אצל רבנים גדולים ולא אצל מלמדים, למשל אצל רבי יוסף שאול נתנזון ורבי יעקב יעקל'ס רבה של יבורוב ועוד[3]. את פרשני התלמוד למד מקרוביו רבי יקותיאל אשר זלמן ענזיל צוזמיר ורבי צבי הירש חיות, ואת פרשני המקרא למד מפי אמו יוטא. פולנית למד מאחותו מלכה, וספרי מדע למד מגיסו, רבי משולם אלעזר רולר.
בגיל 11 נפטר אביו ואמו נשאה בשנית. המשפחה עברה להתגורר בברודי, שם נהג כהן-צדק לבקר בחשאי בבתי המשכילים, ובהם ביתו של יצחק בלומנפלד. בשנת תר"ח החל לעסוק במסחר, ובשל עסקיו נסע מספר פעמים לאשכנז ולאיטליה.
כהן-צדק היה בקי בש"ס ובמדרשים, וידוע בסגנונו המליצי. ניהל ויכוחים חריפים עם ברוך ורבר (אנ'), עורך "העברי" מברודי, אשר השמיץ אותו מעל דפי עיתונו. גאוני לבוב השיבו לו במכתבי עידוד בשנת תרכ"ה והמליצו לו לשתוק ולא להשיב למשמיציו.
בתחום עריכת היוחסין ניכרת אצלו נטייה לשלב מסורות משפחתיות ותוספות פרטיות, שלדעת חוקרים שונים אינן מבוססות תמיד על מקורות מהימנים, ולעיתים אף יוחסו לו שינויים מכוונים במסמכים היסטוריים[4].
בלמברג פרסם כמה שירים בעלי אופי פטריוטי בעברית. הוא גם ערך כרך בשם "נוה תהילה" לכבודו של משה מונטיפיורי (למברג תרכ"ט). בהמשך ערך את כתבי העת התורניים "מגד ירחים (ארבעה גיליונות, 1855–1857) ו"אוצר חכמה" (שלושה גיליונות, 1859–1865) ואת כתב העת "היהודי הנצחי" (ארבעה גיליונות, 1865–1866) שנמנים עם כתבי העת של הדור השני לתנועת ההשכלה בגליציה. בתקופה זו הוציא לאור את השבועון "המבשר" שהיה העיתון העברי הראשון בגליציה (1861–1866). ולצידו מוסף ספרותי בשם "הנשר". העיתון פעל עד 1866 ושימש במה לסופרים תורניים ולמשכילים מתונים מגליציה ומליטא. כהן-צדק הרבה לפרסם מאמרים בכתבי עת שונים, בהם "כוכבי יצחק", "הכרמל" ו"המגיד". בכתיבתו ניכר שילוב בין נאמנות למסורת לפתיחות לחכמת ישראל ולעברית כלשון חיה. הוא עסק רבות בתולדות חכמי ישראל, בהוצאת כתבי יד עתיקים ובטיפוח הלשון העברית.
הלשינו עליו כי דיבר נגד השלטון או שהתחמק מתשלום מס העיתון, לאחר שפרסם את העיתון כל שבוע בשם אחר. נפתח נגדו משפט ממושך, ורק לאחר עשר שנים יצא זכאי, אך נדר שלא ישוב עוד למולדתו. בשנת תרכ"ה עזב את לבוב, ובשנת תרכ"ו עבר לקרקוב, שם שימש כדרשן בעברית ושימש במשרות זמניות. הוא גר שם עד תרכ"ח, ואז נמלט למערב אירופה. הוא שימש כדרשן נודד בבפרנקפורט, שם ערך את הגליונות הראשונים של כתב עת תורני אחר בשם "אור תורה" (פפד"מ תרל"ד, ארבעה גיליונות). כן ערך עיתון יידיש בשם "דער יודענפריינד" בשנת 1866. בפריז ובהולנד. בשנת ה'תרל"ה, 1875, שהה מספר חודשים באמסטרדם ובאותה שנה היגר לאנגליה, שבה המשיך בפעילות המחקר שלו ובהדפסת ספרים.
כהן-צדק לקה בשבץ מוחי בחודש יולי 1903 ברחוב בלונדון ונפטר בבית חולים ביום י' בטבת תרס"ד (29 בדצמבר 1903)[5]. הוא נקבר שם בבית הקברות היהודי בווילסדן.
לקריאה נוספת
- "ר' יוסף ב"ר אהרן כהן צדק", אוטוביוגרפיה, בתוך: ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום: יאצור תולדותיהם ושמות ספריהם הכתובים בשפת עבר... / נערך בבית מערכת האסיף (הוכן על ידי ישראל חיים זאגורודסקי ונערך על ידי נחום סוקולוב), ורשה: מאיר יחיאל האלטער, תרמ"ט 1889, עמ' 54–56.
- 'יוסף כהן-צדק', בתוך: נחום סוקולוב, אישים, ג, תל אביב: א. י. שטיבל, תרצ"ה, עמ' 205–215. ובמהדורת הספרייה הציונית, ירושלים 1958 בעריכת גצל קרסל, עמודים 205–213.
- נחום סוקולוב, יוסף כהן-צדק, באתר פרויקט בן-יהודה
- רבי אהרן הימן, מצב היהדות, הרבנות והכשרות בלונדון לפני כמאה שנה, סיני, שנה 48 (תשמ"ד), כרך צד, עמ' קעג-קעה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- שמואל אבא הורודצקי, חג השבעים, ב"הצפירה", 18 ביוני 1897.
- Max Weissberg, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, 55, 1911, p. 330–347 (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
- ג'וזף ג'ייקובס, "צדק, יוסף כהן-", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מאיר וונדר, "ר' יוסף ב"ר אהרן כהן-צדק", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 314-310, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים). (עם תמונתו)
- גרשום באדר, "יוסף ב"ר אהרן כהן-צדק", בתוך: מדינה וחכמיה, ניו יורק תרצ"ד, עמ' 121-119, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). (עם תמונתו)
- כהן-צדק, יוסף באתר Encyclopedia.com (אנ') (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של יוסף כהן-צדק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יוסף כהן-צדק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- יוסף כהן-צדק, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ נולד בשנת תק"מ.
- ↑ מחבר ספר "פתחי נדה", ו"עיקר תוספות יום טוב". אחיו של רבי יצחק אייזיק כץ, מחבר ספר "ברית כהונת עולם".
- ↑ ביניהם: רבי מרדכי זאב איטינגא, רבי יעקב ליברמן, אב"ד קרקוביץ; רבי שמואל געבליר, אב"ד סטויאנוב; ש"ב רבי יעקב יעקליס, אב"ד יברוב; רבי מאיר הלוי הורביץ, אב"ד לברטוב; רבי שמחה נתן אלנברג; ורבי יצחק יאיר הורביץ מלבוב. הוא למד בבראד אצל הרב שמואל באב"ד ושמע שיעורים מפי רבי שלמה קלוגר לצעירים.
- ↑ יוסף נחמיה הכהן קוואדראט, "וכונן לחקר אבותם, מאמר ו - אוסף 'חידושי' ריכ"ץ בתחום היוחסין", בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, גליון קע, כסלו-טבת תשע"ד, עמ' קלט-קמח, באתר היברובוקס; ויוסף נחמיה הכהן קוואדראט, "וכונן לחקר אבותם, מאמר ז - אוסף 'חידושי' ריכ"ץ בתחום היוחסין", בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, גליון קעא, שבט-אדר תשע"ד, עמ' קכה-קלא, באתר היברובוקס
- ↑ ידיעה על כך פורסמה בעיתון "דראהאביטשער צייטונג" ביום כ"ז בטבת תרס"ד.
יוסף כהן-צדק41692947Q55915257