סיקסק

סיקסק
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
תת־מחלקה:	עופות בתראים
אינפרא־מחלקה:	עופות מפותחים חסרי שיניים
קבוצה:	דמויי עגור
סדרה:	חופמאים
משפחה:	חופמיים
סוג:	קיווית
מין:	סיקסק
שם מדעי
Vanellus spinosus

ביצה של סיקסק

סִיקְסָק (שם מדעי: Vanellus spinosus) הוא מין עוף ממשפחת החופמיים הנפוץ בסוריה, בירדן, בלבנון, בטורקיה ובישראל.

מאפיינים

הסיקסק הוא עוף גדות השוכן לרוב בגדות הנחלים ובמקווי מים. עד לשנות השישים קינן בישראל בעיקר בסמוך למקורות מים בצפון הארץ, אך אז החל להסתגל אף לשדות ולמישורים, תחילה באזור העמקים, וכיום הוא נפוץ כמעט בכל חלקי הארץ. הוא ניזון מחרקים, תולעים, סרטנים ורכיכות. נמצא לרוב על הקרקע ומעופף באיטיות.

לסיקסק רגליים שחורות וגבוהות בעלות שלוש אצבעות. צבע מקורו שחור. לא קיימת דו־צורתיות זוויגית, כלומר לא ניתן להבחין בין הזכר והנקבה. אין להם הבדלי לבוש בין קיץ לחורף. קיים הבדל לבוש בין פרט בוגר לצעיר, הצעיר הוא בעל גרון, מצח וכיפה חומים בהירים ושחורים לסירוגין וכנפיו נראות כטלאים חומים. בדרך כלל, הסיקסקים חיים בזוגות. הקשר הזוגי יכול להימשך מעונה אחת עד שנים רבות. הקן נבנה על קרקע מוסתרת ובתטולה מניין הביצים כולל ארבע עד חמש ביצים, וצבען חום בהיר עם כתמים שחורים כהים. שני ההורים משתתפים בקינון, וכאשר מגיע זר או פולש לאזור הקן, חגים ההורים מעליו בקריאות רמות ללא הפסקה, ומנסים לגרשו.

הסיקסק מצויד בטופר־דרבן חד במפרק הכנף, המשמש אותו לתקיפה של בעלי חיים ואף אדם המתקרבים אל צאצאיו. הדרבן ע"פ רוב מכוסה בנוצות הכנף,אך במעקב ארוך ובוחן אפשר להבחין בו בבירור. אורכו עשוי להגיע אף ל־12 סנטימטר. הודות למאפיין זה נקרא שמו על ידי מחיי השפה העברית בשם "שרוני מזוין". השם סיקסק נבחר כמייצג את צליל קריאותיו.

גלריה

• 
  סיקסק באגמון החולה
• 
  סיקסק בתל אביב
• 
  סיקסק בצאלים
• 
  סיקסק בפארק הלאומי ברמת גן
• 
  סיקסק באגם ירוחם
• 
  סיקסק בגן החיות התנ"כי
• 
  גוזל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיקסק בוויקישיתוף

• סיקסק באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר
• ד"ר נח רוטרי, סיקסק, הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• סיקסק באתר המשרד להגנת הסביבה
• סיקסק - אנציקלופדית אביב