סטז'יז'וב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטז'יז'וב
Strzyżów
מראה העיירה סטז'יז'וב
מראה העיירה סטז'יז'וב
מראה העיירה סטז'יז'וב
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פודקרפאטיפודקרפאטי פודקרפאטי
נפה סטז'יז'וב
ראש העיר מארק שליבינסקי
תאריך ייסוד המאה ה-9
זכויות עיר ב-1373
שטח 13.89 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 8,782 (2010)
 ‑ צפיפות 623.3 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 49°52′N 21°48′E / 49.867°N 21.800°E / 49.867; 21.800
אזור זמן UTC +1
http://www.strzyzow.pl

סטז'יז'ובפולנית: Strzyżów, ביידיש: סטריזוב, סטריז'וב, סטריז'יב, סטריזשעוו) היא עיירה בפרובינציית פודקרפאטי שבפולין, הממוקמת 160 קילומטרים דרומית מזרחית לקרקוב, 75 קילומטרים מערבית לפשמישל ו-30 קילומטרים דרומית מערבית לבירת המחוז ריישא. העיירה ממוקמת בעמק הנהר ויסלוק שהוא יובלו של הנהר סן.

היסטוריה

שבטים סלאבים פגאנים התיישבו באזור סטז'יז'וב במהלך המאה ה-9 ובמקום הוקמה מצודה. במהלך המאה ה-10 התנצרו תושבי האזור. היישוב מוזכר בתעודות מ-1279 בהקשר לגביית מסים עבור הכנסייה. במהלך המאה ה-13 סבל היישוב מפשיטות חוזרות ונישנות של שבטים טטרים. בין 1373 ל-1397, תקופת שלטונם של לאיוש הראשון וידוויגה זכה היישוב למעמד של עיר. בין המאה ה-15 למאה ה-17 הוקמו בסטז'יזוב שלוש כנסיות, בית עירייה, בית מרחץ, מאפיה, שלוש טחנות קמח, מפעלים לייצור סוכר ואבק שרפה ומסבאה.

בין 1776 ל-1919 נכללה סטז'יז'וב בשטחי ממלכת הבסבורג, האימפריה האוסטרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1890 נבנתה מסילת הרכבת מריישא ליאסלו שנתיבה עבר דרך העיירה, והעניין סייע לפיתוחה הכלכלי. ב-1895 פרצה דליקה גדולה בסטז'יז'יב אשר גרמה לנזקים כבדים לחלק מבתיה שהיו בנויים מעץ ובעקבותיה נבנו מבני מגורים חדשים מלבנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה סטז'יז'וב לחזקת הרפובליקה הפולנית השנייה. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה העיירה על ידי הוורמאכט ותושביה היהודים גורשו אל מחנות ההשמדה. במהלך שנות ה-60 חל פיתוח כלכלי בעיר והוקמו בה מפעלי תעשייה, אך לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי בפולין חלה הרעה משמעותית בכלכלת העיירה.

הקהילה היהודית

בית הכנסת בסטריז'וב, אפריל 2024

ראשית ימי הקהילה והתבססותה

מניחים שיהודים התיישבו במקום בראשית המאה ה-17. העדות הכתובה המוקדמת ביותר לנוכחות יהודים בעיירה היא מ-1606. סטז'יז'וב נכללה ברישומי ועד ארבע ארצות. ב-1657 פלש לאזור גאורג ראקושי נסיך טרנסילבניה והחריב את העיירה. מאוחר יותר שוקמה העיירה וב-1673 התיישבו בה 20 משפחות יהודיות ומקרבן נימנו גם סוחרים אמידים.[1] בהמשך הוקם במקום בית עלמין והמצבה הקדומה ביותר במקום תוארכה ל-1742. ב-1747 מנתה הקהילה 350 נפשות שהיוו מחצית מתושביה וב-1785 התגוררו בסטז'יז'וב 508 יהודים שהיוו שליש מתושביה.[2] במועד זה הייתה הקהילה עצמאית ולה בית כנסת ובית מדרש.

בני הקהילה היו סוחרים ואומנים ומרבית המסחר בסטז'יז'וב נתון היה בידם. באמצע המאה ה-19 הוקם בית כנסת חדש מלבנים.[1] ב-1859 נימנו בסטז'יז'וב 859 יהודים.[3]

רבני העיירה

העיירה נודעה ברבניה ובלמדניה. מסורת מפי רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב מספרת שאף רב מרבני העיירה לא כיהן בה עד סוף ימיו, אם כי הרבנים מזמנו עד השואה כיהנו עד פטירתם.

רבני העיירה (מ-1782) היו רבי אברהם אריה לייב הלוי בן יהודה (רבו של רבי משה טייטלבוים ה"ישמח משה"), רבי שמואל הלוי גלאנטי, רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בנו רבי אלעזר שפירא מלנצהוט (כיהן מ-1838 עד 1857 אז עבר ללנצהוט), רבי ישראל דב גילרנטר בעל ה"רביד הזהב" תלמידו של רבי נפתלי מרופשיץ, רבי שלמה שפירא (מייסד חסידות מונקאטש) בנו של הרב הקודם רבי אלעזר שפירא.

רבי שלמה שפירא לא היה מרוצה מתפקידו וניסה לעוזבו כמה פעמים. ב-1882 עת הוצעה לו רבנות מונקאץ', עזב את סטז'יז'וב ביחד עם בנו רבי צבי הירש ונכדו רבי חיים אלעזר. לאחר שעזב ביקשו אנשי העיר שיחזור אך סירב. בני הקהילה ניסו להציע את התפקיד לבנו רבי משה יהודה לייב שכיהן עד אז בסאסוב אך גם הוא סרב, עקב זאת פנו בני סטז'יז'וב אל רבי אלתר זאב הורוביץ (צאצא לאדמו"רי מעליץ), נינו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ, לכהן ברבנות העיר, רבי אלתר זאב קיבל את התפקיד אך לאחר מספר שנים הגיע לגור בעיירה רבי משה לייב שפירא מסאסוב, בנו של רבה הקודם של סטז'יז'וב, רבי שלמה שפירא.

הסוגיה עוררה מחלוקת קשה בין חסידיו של רבי אלתר זאב הורוביץ לחסידי רבי שלמה שפירא שרצו בכהונתו של בנו רבי משה לייב. הצדדים פנו לדין תורה אך הוא לא הגיע לידי סיום עקב סירובו של אחד הדיינים לחתום על פסק הדין. הרבנים רבי יצחק שמלקיס, המהרש"ם מברז'אן ורבי יחזקאל שרגא משינאווא (דודו של רבי משה לייב) תמכו ברבי אלתר זאב, מספר רבנים מהונגריה ביניהם רבי חיים אלעזר שפירא[4] (אחיינו של רבי משה לייב), תמכו ברבי משה לייב. השלטונות הכירו באופן רשמי ברבי אלתר זאב כרב העיירה ובית הכנסת הגדול הועמד לרשותו, ולרבי משה לייב היה בית כנסת נפרד. במהלך מלחמת העולם הראשונה, נמלט רבי משה לייב לווינה, שם הלך לעולמו בב' בחשוון תרע"ז. לאחר תום המלחמה, חזר בנו רבי נחמיה[5] לעיירה וירש את תפקידו של אביו. ב-1942 נרצח רבי נחמיה על ידי הנאצים ביחד עם מרבית בני הקהילה. ב-1930 נפטר רבי אלתר זאב ואת תפקידו ירש נכדו רבי קלונימוס קלמן הורוביץ שכיהן בתפקיד עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, עת נמלט ללבוב ובה נרצח על ידי הנאצים.

המאה ה-20 ושואת יהודי סטז'יז'וב

ב-1900 התגוררו בסטז'יז'וב 992 יהודים וב-1912 מנתה הקהילה 1,150 נפשות שהיוו 51.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה.[2] במהלך מלחמת העולם הראשונה נגרמו נזקים לבתי העיירה מחמת הקרבות וב-5 בנובמבר 1918 פרצו פרעות בעיירה, בתי עסק של בני הקהילה ניזוקו, חלק מהבתים נשדדו ושלושה יהודים נרצחו. ב-11 בנובמבר 1918, לאחר סיום המלחמה, נכללה סטז'יז'וב בשטחי פולין. ב-21 באפריל 1919 אירעה עלילת דם בסטז'יז'וב ובעקבותיה פרצו שוב פרעות במסגרתן נרצח אחד מבני הקהילה ו-12 נפצעו.[1] אירועים אילו הובילו להתגברות הפעילות הציונית ולעלייה הדרגתית של מקצת מתושבי העיירה לארץ ישראל. כמו כן היגרו מקצת מבני הקהילה לגרמניה וארצות הברית.

ב-1921 מנתה הקהילה 1,104 נפשות.[3] בשנות ה-30 נחלקה הפעילות הפוליטית בקרב בני הקהילה בין התנועה הציונית לאגודת ישראל. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בסטז'יז'וב 1,300 יהודים שהיוו 44.75 אחוזים מכלל תושביה.[2] ב-1 בספטמבר תקפה גרמניה הנאצית את פולין, הצבא הפולני לא עמד במתקפת הבזק הגרמנית והחל בנסיגה מהירה שהפכה למנוסה. ב-9 בספטמבר, עם התקרבות הוורמאכט לעיירה נמלטו מסטז'יז'וב רבים מתושביה, וגם חלק מבני הקהילה היהודית, רובם לדינוב ובהמשך ללבוב שנכללה בשטח הכיבוש הסובייטי, מתוקף הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. ב-10 בספטמבר 1939 נכבשה סטז'יז'וב על ידי הצבא הגרמני, מייד הוחל ברדיפת בני הקהילה והוטלו עליהם מגבלות תנועה ומסחר. בהמשך, נשלח חלק קטן מגברי הקהילה לעבודות כפייה. מאוחר יותר, הוחזר לסטז'יז'וב מינהל אזרחי בחסות הגרמנים וחלק מהפליטים מקרב בני הקהילה אשר נמלטו לאזור הכיבוש הרוסי, החליטו לשוב לעיירה ולהתאחד עם משפחותיהם.

לאחר תחילת מבצע ברברוסה גברו רדיפות היהודים ובהמשך בין ה-26 ביוני ל-28 ביוני 1942 גורשו 1,355 מיהודי סטז'יז'וב לריישא.[6] הגירוש בוצע באמצעות כירכרות שהיו שייכות לאיכרי הסביבה והם נטלו חלק בגירוש תמורת תשלום מהגרמנים שנע בין 25 ל-50 זלוטי לאיכר. בתי בני הקהילה נפרצו ורכושם נבזז. במהלך הגירוש לריישא ירו חיילי האס.אס למוות בתשושים ובנכים מקרב בני הקהילה. בעת שהותם בגטו ריישא הועבדו בני הקהילה בעבודות כפייה. קשישים, חולים ומוגבלים מקרב יהודי סטז'יז'וב הוצאו להורג ביריות בגטו ריישא והשאר גורשו בהדרגה למחנות נוספים, רובם לבלז'ץ, תוך שהם נדרשו לשלם 50 זלוטי לאדם, בעבור כרטיס הנסיעה ברכבת שהובילה אותם למחנה. בן קהילה שלא עלה בידו לשלם עבור כרטיס הנסיעה ברכבת, נורה במקום. מעטים מאד מקרב המגורשים ניצלו ממחנות ההשמדה.[7] בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בסטז'יז'וב ובשטחה עדיין מצויים שרידיהם החרבים של שלושה בתי עלמין יהודיים וכן מבנה בית הכנסת המרכזי שהוסב לספרייה.

תרבות אמנות וחינוך

הרובע העתיק של העיירה מוגבה מחלקה החדש וממוקמת בו כנסייה בה משולב מגדל פעמונים. בנוסף קיימת במקום כנסיית רובע שהוקמה ב-1401 ובנויה בסגנון אדריכלי גותי. בסטז'יז'וב ממוקמים אולם תיאטרון ומוזיאון היסטורי וכן פועלים שני בתי ספר יסודיים, בית ספר לחינוך מיוחד ובית ספר תיכון.

כלכלה

סטיז'וז'וב ממוקמת באחד האזורים הנחשלים כלכלית בפולין. ב-2005 עמד שיעור האבטלה במקום על 15 אחוזים והאזור סובל מתשתיות תחבורתיות מתיישנות שאינן מתוחזקות היטב. עיקר המשבר הכלכלי הוא בענף החקלאות ומשקים זעירים רבים שפעלו בסביבת העיירה פשטו את הרגל. בעיירה פועלת מזקקת סוכר.

אקלים

בסטז'יז'וב שורר אקלים ממוזג עם השפעה מקצינה מכיוון הרי הקרפטים. הטפרטורה השנתית הממוצעת היא 7.4oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים ממינוס 3.3oc בינואר ועד 17.6oc ביולי. כמות המשקעים השנתית עומדת על 705 מילימטרים.

אקלים בסטז'יז'וב
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 0 1.8 7.2 12.2 18.4 20.9 23.4 22.5 17.9 13.5 5.6 1.9 12.1
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -6.1 -5.7 -1 3.2 7.2 10.3 12.5 12.3 8.6 4.4 0.3 -3.5 3.5
משקעים ממוצעים (מ"מ) 30.1 28.4 34.3 39.2 109.2 80.8 81.5 95.5 56.8 33.8 49.9 65.5 705.4

ערים תאומות

סטז'יז'וב מקיימת ברית ערים תאומות וערים אחיות עם הערים הבאות:[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטז'יז'וב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 היסטוריה של הקהילה היהודית בסטז'יז'וב, באתר sztetl.org (באנגלית).
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 הקהילה היהודית בסטז'יז'וב – נתונים דמוגרפיים, באתר sztetl.org (באנגלית).
  3. ^ 3.0 3.1 הקהילה היהודית בסטז'יז'וב, באתר jewishgen.org (באנגלית).
  4. ^ שהיה גם קרובו של רבי אלתר זאב כי אביו רבי צבי הירש היה חתנו של רבי חנינא מאולינוב, דודו של רבי אלתר זאב.
  5. ^ חתן רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא מדינוב.
  6. ^ ספר הזיכרון לקהילת סטז'יז'וב - מהדורה מחודשת 1990, עמוד 463, באתר yizkor.nypl.org (באנגלית).
  7. ^ קהילת סטז'יז'וב בתקופת השואה, באתר jewishgen.org (באנגלית).
  8. ^ ערים תאומות ואחיות לסטז'יז'וב, באתר הרשות המקומית סטז'יז'וב (בפולנית).