סחרור עברייני
סחרור עברייני הוא מודל פנומנולוגי בקרימינולוגיה המתאר התפתחות התנהגות הנחשבת עבריינית. המודל מתייחס לאותן התנהגויות שמתחילות כקטנות, תמימות, ללא כוונה זדונית או עבריינית ואז התנהגות גוררת התנהגות, מצב גורר מצב, תגובה מולידה תגובת נגד, ועוד אחת, ונוצר תהליך של סחיפה, החרפה, הסלמה וסחרור התנהגותי בכיוון העברייני ועד להתפתחות של עבריינות כרונית. ברוב ההתנהגויות הפליליות ואולי כמעט בכולן, אפשר למצוא יסודות של סחרור כמו שהוצגו כאן.
רקע
מודל הסחרור העברייני פותח בארץ, במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, על יד נתי רונאל וצוות המחקר שלו. הרעיון של הסחרור העברייני הוצג לראשונה בכנס שנערך באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2005 ונושאו היה: ״אכיפת חוק הולמת״. מתוך ניתוח פנומנולוגי של ההתנהגות העבריינית, ועל בסיס אינספור מחקרים בקרימינולוגיה, כמו גם מפגשים אישיים עם אנשים שהציגו מגוון של התנהגויות עברייניות, אלימות או התמכרותיות במגוון נסיבות, וכאלו שהיו קורבנות להתנהגויות כאלו, צמח מודל מאחד שנוגע במהות משותפת למרבית ההתנהגויות הללו. המודל הפנומנולוגי של הסחרור העברייני מאפשר לנתח מצבים והתנהגויות בחברה ולראות האם מתקיים בהם תהליך של סחרור עברייני ומכאן גם להציע כיצד לעצור את הסחרור הזה. כך לדוגמה נדרשת פעולת עצירה שונה לסחרור אקוטי מול כרוני, סחרור של יחיד מול קבוצתי ועוד.
מהות הסחרור העברייני
הסחרור העברייני הוא מודל שבא לאחד בין תאוריות שונות ומגוון שיטות להסבר ההתנהגות העבריינית. על אף שלהתנהגות העבריינית, על מגוון מופעיה, יש סיבות רבות, ניתן להציג מהות משותפת לאותן התנהגויות שאנו מכנים עבריינות. הדגש הפנומנולוגי של מודל הסחרור העברייני, להבדיל מתאוריות ומודלים סיבתיים, מאפשר לו לרדת למהות ההתנהגות העבריינית במגוון רחב של מופעים ולהציע תיאור ופירוש של המנגנון ההתנהגותי, הרגשי והמחשבתי הנלווה אליה. מודל זה גם מצליח לתאר ולפרש עבריינות קבוצתית ואף עבריינות של מקום, שכונה או חברה, תוך הדגשה, כאמור, של המהות הפנומנולוגית המשותפת. באופן דומה ניתן יהיה בהמשך ליצור מודל של סחרור התנהגותי כללי, שאינו בהקשר העברייני, שיצליח לאחד בין הסברים סיבתיים שונים ולעיתים סותרים. הדגש הפנומנולוגי שמצביע על המשותף בין התנהגויות שנובעות מגורמים ומניעים שונים, מצביע גם על אפשרויות לעצור את ההתנהגויות הללו, ובכך כוחו היישומי של מודל הסחרור העברייני - הוא מצביע על עוצמת ההתערבות הנדרשת ואופייה.
סחרור עברייני אקוטי
הסחרור העברייני מתייחס לתהליך פתאומי או הדרגתי, רגעי או מתמשך, שבו דבר גורר דבר ונוצרת התנהגות קיצונית בהרבה מהמתוכנן או המשוער, התנהגות שנחשבת עבריינית או סוטה. הסחרור אינו מוגבל רק להתנהגות והוא יכול להתחיל במחשבה או ברגש. סחרור עברייני ניתן להבין על ידי דוגמה נפוצה ומוכרת והיא שמירת דיאטה. מסיבה זו או אחרת אדם מחליט לאמץ לעצמו דיאטה מסוימת ומצליח בכך. באופן טבעי, קורה לעיתים שהאדם הזה עומד מול מאכל מפתה מאוד, אך אסור על פי הדיאטה. ואז מתחיל המשא והמתן הפנימי: קול המצפון והציווי של הדיאטה מול "הקול המפתה" של המאכל האהוב, ש"מציע את עצמו" לאדם החושק בו. ככל שנמשך תהליך הדיון הפנימי גם מופיעים לפני ההכרה תירוצים חזקים ומשכנעים כמו, לדוגמה, "רק אטעם", "רק פעם אחת", "זה לא כל כך מזיק", "זו הזדמנות יחידה" ועוד. בשלב מסוים שומר הדיאטה כמו נשבר ונוטל חתיכה מהמזון. במקרים רבים הוא בהחלט מתכוון להסתפק בזה, ולהמשיך הלאה, ולעיתים אף מצליח לרגע, אלא שבמקרים רבים הוא מוצא עצמו שוב נוטל מ"הפרי האסור", וחוזר חלילה; ומה שהתחיל כטעימה קטנה בלבד הפך לזלילה לא-מתוכננת ובלתי-נשלטת. במקום שבירת דיאטה אפשר לחשוב על דוגמאות אחרות, מהן לגיטימיות ואינן פליליות אך פוגעות ביחיד עצמו, כמו חזרה לעישון סיגריות; מהן עדיין לא פליליות אך כבר פוגעות באחר כגון כעס ומריבות במערכת זוגית או חברית; ומהן לא לגיטימיות, פליליות ויכולות לפגוע באחר כמו אלימות, גנבה, שוד ועוד.
עוצמת הסחרור, המבטאת את עוצמת העבריינות והסטייה, יכולה להיות מוערכת על פי תדירות ההופעה של אפיזודות אקוטיות של סחרור, עוצמתן וגם רפרטואר ההתנהגויות האופייניות לאדם הנמצא תחת הסחרור.
בכל אלו ואחרות יכול להתקיים תהליך דומה של סחרור, בעל מאפיינים פנומנולוגיים זהים. מאפיינים דומים של סחרור יכולים להתבטא גם בהיעדר של התנהגות שדווקא נדרשת במצב מסוים, לדוגמה, הזנחה של ילדים על ידי הוריהם או לחלופין רשלנות מתוך השתמטות מביצוע מטלות בעבודה. הסחרור העברייני כפי שתואר עד כה מתאר התפרצות שמתבטאת בהתנהגות עבריינית, סוטה או פוגעת. לעיתים זו התפרצות חד פעמית אצל האדם, ולעיתים ישנן התפרצויות שחוזרות לעיתים רחוקות יחסית ולרוב באופן דומה. זהו הסחרור העברייני האקוּטי, שבו מדובר באפיזודה בודדת או באפיזודות אחדות שמנותקות זו מזו. אך כשישנו כיוון מתפתח של התפרצויות אז המצב מוגדר כסחרור עברייני כרוני.
סחרור עברייני כרוני
סחרור עברייני כרוני מבטא את השקיעה של האדם בתוך קריירה פלילית, כמו גם את היסחפותו להתנהגויות חוזרות ונשנות של עבריינות או פגיעה. לדוגמה, במחקר על מהמרים כפייתיים מתואר תהליך אופייני של סחרור כרוני, שבו שקעו המהמרים לתוך עולם ההימורים שהשתלט על הווייתם וחייהם יותר ויותר, גבה מחיר גדל וככל שהתהליך נמשך קטנה יכולתם לעזוב. לרוב הסחרור העברייני הכרוני אצל היחיד מורכב מאפיזודות של סחרור אקוטי שתדירותן עולה, מגוון ההתנהגויות שהן מכסות גדל (לדוגמה, אצל חלק מהמהמרים נוספו הונאה וגם שימוש בסמים) וגם עוצמתן מתחזקת עם הזמן. כאן חייבים להדגיש שישנם גם רגעים ואף תקופות שבהם האדם אינו עסוק בפעילות עבריינית או סוטה, אלא מתנהג באופן נורמטיבי ככל אדם, ורגעים ותקופות אלו יכולים להטעות את המתבונן מהצד.
סחרור קבוצתי
סחרור עברייני אקוטי או כרוני מתקיים גם בקרב קבוצות ומופעו הכרוני אפילו בשכונות שלמות, בארגונים, בחברה או אפילו בתרבות כולה. לדוגמה, מחקרים על פשעים קבוצתיים מראים שיש תהליך של חיזוק הדדי עד כדי סחרור קבוצתי אקוטי בקרב העבריינים, שבסופו הם מבצעים את הפשע החמור. לעיתים קרובות הפשע מתבצע תוך כדי ביצוע עבירה אחרת — שוד, לדוגמה — וכמאמר בן עזאי במסכת אבות "עבירה גוררת עבירה", והשוד המתוכנן הופך גם לפשע קבוצתי בלתי מתוכנן. בתהליך כזה של סחרור קבוצתי אקוטי הקבוצה פועלת כשלם הגדול מסך חלקיה, כך שגם אם חבריה לא היו מבצעים את הפשע לבדם, התקבצותם יחדיו בסחרור קבוצתי מביאה להחרפה קיצונית. מחקרים על חברי כנופיות נוער, המבטאים מצב של סחרור קבוצתי כרוני, מאששים גם כן טענה זו, שכן נמצא שסך העבריינות של החברים גדל עם הצטרפותם לכנופיה.
בדומה, במחקר על הידרדרות שכונות מגורים נמצא תהליך סחרור עברייני כרוני של שכונה שלמה, עד למצב שבו העלייה בעבריינות בשכונה רבה יותר מאשר ההידרדרות במאפיינים אחרים של השכונה. את תהליך הסחרור העברייני הכרוני של תרבות ומדינה ראינו לדאבוננו בגרמניה הנאצית, כאשר אומה שלמה כמעט סיגלה לעצמה חשיבה, רגש והתנהגות של שנאה פושעת. גם כאן השלם גדול יותר מחלקיו וסך השנאה הפושעת של התרבות גדול יותר משהיו מראים החברים הבודדים בה.
משך הסחרור העברייני
סחרור עברייני יכול להימשך עד למשבר גדול, או שהסחרור דועך לאחר שעבר שיא מסוים, או שהתערבות חיצונית עוצרת את הסחרור. כאשר הסחרור מתפתח לקראת שיא, ההתערבות שנדרשת כדי להפסיקו אמורה להיות, בחוויה של האדם המסוחרר, כוח שגדול יותר מהסחרור. מערכת אכיפת החוק מציעה כוח כזה, כוח שנחווה כשלילי ושכיוונו מנוגד לסחרור. גם מערכות חברתיות אחרות מציעות כוחות דומים. נקודת התורפה של כוחות אלו היא שהשפעתם לרוב קצרת טווח, מכוונת לסחרור האקוטי בלבד, והם אינם יכולים ליצור שינוי בר-קיימא אצל היחיד. נדרש משהו אחר, משלים, בעל יכולת השפעה מעמיקה שנוגעת בסחרור הכרוני, ואליו מכוונת הקרימינולוגיה החיובית.
מודל הסחרור העברייני, המציג מצב סחרור ככזה שבו יכולת השליטה והבחירה מצטמצמת, אינו מתכוון להסיר את האחריות מהאדם הפועל, אלא לתאר את החוויה הפנומנולוגית בעת הסחרור עצמו. האדם הפועל חווה צמצום של יכולתו, כפי שמתברר לו לעיתים רק לאחר סיום הסחרור. מכיוון שכך, יכולתו לסיים את הסחרור בכוחות עצמו קטנה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הולי קורט, כשזה כואב: תפיסה ומשמעות של כאב בקרב משתתפים בפעילות מזוכיסטית והיווצרותה של התמכרות. חמו"ל, 2013
- תהל אוזן, ההתהוות העבריינית וההתנדבות בסיפורי חיים של נוער בסיכון. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן,2009
- מיכל פרדיס שמחוני. שינוי רוחני בתפיסת המשמעות לאחר טיפול בשיטת ״12 הצעדים״ בהתמודדות עם אלימות במשפחה. עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, 2015
- עופר זמל-שטרן, התבוננות פנימית, ייחוס משמעות וחוסן בקרב מתבגרים בסיכון ובמצוקה. חמו"ל, 2014
- נתי רונאל, מסחרור עברייני ועד קרימינולוגיה חיובית, גליליאו, 2010
קישורים חיצוניים
- נתי רונאל, גל עכור של סחרור עברייני, באתר ישראל היום, 11 בנובמבר 2013
29755789סחרור עברייני