סוניה סודרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוניה סודרי
לידה אלג'יריה
שם לידה סוניה כהן-טנוז'י
מקום מגורים מודיעין עילית
סוגה מועדפת תיאטרון
בן זוג אלי סודרי
מספר ילדים 2
פרסים והוקרה פרס תרבות יהודית ע"ש אורי אורבך

סוניה (נכתב גם: סוניא) סודרי היא שחקנית, במאית ומורה לתיאטרון. מייסדת בית הספר לתיאטרון "פסיפס" ותיאטרון "פסיפסו", וזוכת פרס תרבות יהודית ע"ש אורי אורבך.

ביוגרפיה

נולדה בשם סוניה כהן-טנוז'י בשנות החמישים של המאה ה-20[1][2] באלג'יריה. מגיל צעיר נמשכה לעולם התיאטרון, אך אביה שהיה נגן חצוצרה באופרה ובלהקת ג'אז[3] העדיף שתלמד נגינה בפסנתר.

עם תום מלחמת העצמאות של אלג'יריה היגרה עם הוריה ואחותה לצרפת,[4] ובגיל 16 התקבלה שם למגמת תיאטרון.[5] בשנות ה-70 למדה באקדמיה הלאומית לתיאטרון בצרפת ובגיל 24 התקבלה לתיאטרון הלאומי של צרפת, שם שיחקה וביימה,[6] ובמקביל עבדה כקריינית רדיו, והשתתפה בערבי שירה.[7]

במהלך שנות פעילותה בתיאטרון הצרפתי, החלה סודרי בתהליך של חזרה בתשובה, למדה יהדות בסמינר לחוזרים בתשובה ועברית בסורבון. במהלך הלימודים פגשה את בעלה, והשניים עלו יחד לישראל. הם התגוררו בירושלים, צפת, תל אביב ועמנואל, ובשנים אלה נטשה סודרי את עולם התיאטרון, בהוראת רבנים שעימם התייעצה, ולימדה פסנתר לפרנסתה.[3]

בשנת 2006 ייסדה סודרי את "פסיפס" בית ספר למשחק ותיאטרון לנשים חרדיות,[8] הפועל בשכונת הבוכרים בירושלים ובבני ברק, ובשנת 2013 הקימה את תיאטרון "פסיפסו", שבו משחקות רבות מבוגרות בית הספר.[5] התיאטרון הוכר מקצועית על ידי משרד התרבות, עיריית ירושלים ועמותת "תרבות לישראל".[9]

הצגות שכתבה וביימה

  • הילד פוטון (2013) - הצגה חינוכית לנשים וילדים.[10]
  • המסע (2016) - הצגה לנשים במסגרת פסטיבל "360 מעלות" שהועלתה תחת כיפת השמיים בחצר בית הספר אליאנס בירושלים.[3][11]
  • חתונה בשוק (2017) - עיבוד חדשני לקומדיה "גם הוא באצילים" של מולייר, במסגרת פסטיבל ירושלים לאמנוית.[12]
  • העיוורים (2018) - על פי מחזה מאת מוריס מטרלינק.[13]
  • מעבר (2019) - עיבוד למחזה "בדלתיים סגורות" מאת ז'אן-פול סארטר.[14]
  • סיטיפח (2020) - מחזה מקורי שכתבה וביימה סודרי במסגרת פסטיבל "360 מעלות". בעקבות יצירת ההצגה זכתה בפרס לתרבות יהודית בתחום התיאטרון ע"ש אורי אורבך לשנת תש"פ[9]
  • הרווקות (2021) - מחזה שכתבה סודרי על ארבע אחיות בגיל מבוגר המבקשות להשתדך.[4]
  • שורדות (2024) - הצגה עתידנית על עולם הנשלט על ידי טכנולוגיה. ההצגה נכללה בסל התרבות הארצי לתלמידי כיתות י"א-י"ב.[15]

חיים אישיים

נשואה לאלי[5] ולהם בן ובת, מתגוררת במודיעין עילית.[6]

הזוג הכירו במהלך לימודי היהדות של סוניה כשאלי, בן למשפחה חרדית, הגיע לפריז ללמוד לאחר ששירת בצבא ולמד באוניברסיטה בישראל.

קישורים חיצוניים

מאמרים

הערות שוליים

  1. קיימים נתונים סותרים לגבי גילה, ומכאן גם לגבי שנת לידתה, שהייתה בין 1951 ל-1959
  2. אתר למנויים בלבד סיון קלינגבייל, יום בחיים סוניה סודרי - כותבת מחזות שיתאימו לאחרי הקורונה, לחצרות, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2020
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 ליאת רון, ‏מלכת הפרינג' החרדית לא מפחדת לקבל השראה מסארטר, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2019
  4. ^ 4.0 4.1 אתר למנויים בלבד רחלי מלק-בודה, ‏הנשים החרדיות שכובשות את עולם התיאטרון, בעיתון מקור ראשון, 3 בינואר 2021
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 רותי קדוש, ‏"אין ביהדות מצווה שמחייבת אותי למחוק את כישרון המשחק שקיבלתי מהקב"ה", באתר מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2019
  6. ^ 6.0 6.1 דינה חלוץ, מקימת התיאטרון החרדי היחיד בעולם: "למדתי לתמרן ולדבר גם על דברים שהם טאבו", באתר ynet, 27 בינואר 2021
  7. סוניה סודרי: "לא הבנתי את השפה, ובעיקר את הביטוי: ’זה לא מקובל’", באתר www.hidabroot.org, ‏2018-07-12
  8. רבקה אפשטיין, ‏illusion; הפסיפס של סוניה סודרי, באתר כיכר השבת, 30 באוקטובר 2016
  9. ^ 9.0 9.1 פרס למייסדת התיאטרון החרדי הראשון, באתר ערוץ 7, 23 בדצמבר 2020
  10. הילד פוטון - תיאטרון פסיפס, באתר Go Jerusalem, ‏31 בדצמבר 2013
  11. המסע - בימוי סוניא סודרי, סרטון בערוץ "אופיר דרעי", באתר יוטיוב, 13 באוקטובר 2016
  12. יצחק טסלר, החרדיות של מולייר: על הבמה - נשים בלבד, באתר ynet, 29 במרץ 2017
  13. סיגל קליין, "למרות שהקונספט חדש במגזר החרדי הוא מתקבל בהבנה מלאה", באתר ⁨כל העיר (ירושלים)⁩, ‏8 יוני 2018
  14. אתר למנויים בלבד סיון קלינגבייל, יום בחיים סוניה סודרי - כותבת מחזות שיתאימו לאחרי הקורונה, לחצרות, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2020
  15. שורדות - תרבות חרדית (בנות), באתר www.saltarbutartzi.org.il
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סוניה סודרי41677706Q135934244