סוחר אמנות
סוחר אמנות הוא אדם או תאגיד העוסק בקנייה ומכירה של יצירות אמנות, ולעיתים גם בתיווך בין קונים למוכרים.
סוחר אמנות בתחום האמנות העכשווית פועל לרוב לייצוג אמנים, ולבניית קשרים עם אספנים ומוזיאונים שתחומי עניינם עשויה להתאים ליצירותיהם של האמנים שבייצוגו. חלק מהסוחרים ניחנים ביכולת לחזות התפתחויות בשוק (אנ'), ואחרים אף עשויים להשפיע על השוק עצמו.
חלק מסוחרי האמנות מתמחים בסגנון, תקופה או אזור גאוגרפי מסוים. הם מרבים לנסוע ברחבי העולם, להשתתף בתערוכות, מכירות פומביות וביקורים בסטודיו של אמנים, במטרה לאתר רכישות מבטיחות ויצירות חדשות. כאשר הם רוכשים יצירות, הם מוכרים אותן מחדש בגלריות שבבעלותם או ישירות לאספנים. בתחום האמנות העכשווית, סוחרים רבים מציגים עבודות של אמנים בגלריות שלהם.[1][2]
היסטוריה
הופעתו של סוחר האמנות כמקצוע מיוחסת לעיתים לרנסאנס האיטלקי, כאשר גבר הביקוש לעתיקות קלאסיות בקרב אספנים, לרבות מטבעות.
במאה ה־18 החלו להופיע לראשונה תערוכות בגלריות אמנות פרטיות, לצד סלונים שנתיים שנוהלו על ידי גופים תאגידיים, גורמים פרטיים או ישירות על ידי השלטון. בתקופה זו התקיימו גם המכירות הפומביות הגדולות הראשונות, שהומצאו בלונדון תחילה על ידי סוחרי ספרים, בעוד תעשיית הדפוס פרצה בפריז. סוחרי האמנות שירתו קהל של "אניני טעם" – והחלו להפיק קטלוגים ייעודיים ורשימות מלאי, תיאוריות שבימינו מהווים מקור חשוב להיסטוריוגרפיה העכשווית.[4]
במאה ה־19, הבורגנות התעשייתית שהתעשרה בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית ועלויות העבודה הנמוכות, החלה להשקיע באופן נרחב באמנות ופנתה לשירותיהם של סוחרי אמנות. פריז הפכה אז למרכז שוק האמנות המודרנית ולמוקד משיכה לסוחרים שחיפשו יצירות של אמנים בני זמנם. במאה ה־20, ובעיקר לאחר 1945, ניו יורק תפסה את מקומה כמרכז העולמי לשוק האמנות. לקראת סוף המאה, גופים מוסדיים כמו חברות וקרנות השקעה (אנ') הפכו לרוכשים המרכזיים. במאה ה־21 נכנסו גם פלטפורמות מקוונות לתמונה, והחלו להתקיים מכירות אמנות באינטרנט.[5]
העסקה הגדולה ביותר בכל הזמנים שנרשמה בשוק האמנות הייתה בשנת 2017, כאשר יצירת האמנות "מושיע העולם", המיוחסת ללאונרדו דה וינצ'י, נמכרה בבית המכירות כריסטי'ס תמורת 400 מיליון דולר. הקונה היה יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן.[6]
דרישות התפקיד
סוחרי אמנות רבים רוכשים השכלה בתחום תולדות האמנות בטרם הם מתחילים את דרכם המקצועית. תחומים קרובים, אשר לעיתים משתלבים עם עיסוק זה, כוללים תפקידים כאוצרות במוזיאונים, מכירה פומבית של אמנות (אנ'), ובכלל קריירות הקשורות לתעשייה.[7] בעלי גלריות שאינם מצליחים להחזיק גלריה עצמאית עשויים לעבור לעבוד בגלריות מבוססות יותר. אחרים פונים לקריירות כגון ביקורת אמנות, אקדמאים, אוצרות או כאמנים.[8]
סוחרי אמנות נדרשים להבנה מעמיקה של ההיבטים הכלכליים של שוק האמנות. הם עוקבים אחר ניתוח השוק, בקיאים בסגנונות מבוקשים, ומבצעים הערכות שווי לצורכי רכישה ומכירה חוזרת של יצירות. בתחום האמנות העכשווית, סוחרים רבים פועלים לקידום אמנים צעירים, לבניית שוק ליצירותיהם, ולביסוס הצלחה כלכלית עבורם ועבור עצמם. שוק האמנות מושפע מתנודות כלכליות כמו כל שוק אחר, ולפיכך סוחרי אמנות חייבים להיות מודעים כלכלית כדי לשמור על פרנסתם. על סוחרים לעקוב מקרוב אחר מחירי היצירות: עליות חדות מדי במחירים וברווחים עלולות להוביל לירידת ערך ההשקעות במקרה של מיתון כלכלי או עודף מלאי.[9]
לקביעת ערכה של יצירת אמנות (אנ'), סוחרי אמנות בוחנים את היצירה בקפידה ומשווים את פרטיה ליצירות דומות. סוחרים ותיקים רוכשים לעיתים יכולת לזהות יצירות לא חתומות באמצעות ניתוח מאפיינים סגנוניים, כגון משיכות מכחול, שימוש בצבעים וצורות. הם מפתחים הבנה של סגנונות תקופתיים ושל אמנים מסוימים, ולעיתים מסוגלים להבחין בין יצירה אותנטית לזיוף. עם זאת, גם סוחרי אמנות מנוסים עלולים לעיתים ליפול קורבן להונאה.[8]
גלריית אמנות עכשווית
גלריה לאמנות עכשווית (אנ') מתייחס לרוב לגלריה מסחרית פרטית הפועלת למטרות רווח. גלריות מסוג זה מרוכזות בדרך כלל במרכזים עירוניים גדולים, אולם בערים קטנות יותר יש לפחות גלריה אחת, וניתן למצוא אותן גם בערים או כפרים, ולעיתים הן ממוקמות באזורים מרוחקים שבהם מתקבצים אמנים, כדוגמת מושבת האמנות טאוס (אנ') שבניו מקסיקו או סנט אייבס (אנ') שבקורנוול.
גלריות לאמנות עכשווית פתוחות לעיתים קרובות לציבור הרחב ללא תשלום, אם כי קיימות גם גלריות חצי-פרטיות. מקור ההכנסה המרכזי של גלריות מסחריות הוא עמלה ממכירת יצירות האמנות, כאשר שיעור העמלה המקובל נע בין 25% ל-50%.[10] בנוסף, קיימות גלריות רבות הפועלות ללא כוונת רווח, או כאלה המתנהלות כקולקטיב של אמנים. בחלק מהערים, כגון טוקיו, נהוג כי האמנים משלמים תעריף קבוע להשכרת חלל התצוגה, אם כי מודל זה נחשב לפחות מקובל בשווקים בינלאומיים אחרים. גלריות נוהגות להציג תערוכות יחיד של אמנים מסוימים, ולעיתים אוצרות מארגנים תערוכות קבוצתיות סביב נושא רעיוני, זרם אמנותי או זיקה סגנונית בין האמנים. גלריות רבות בוחרות לייצג אמנים באופן בלעדי, ומציעות להם תערוכות סדירות וקידום מתמשך.
ההגדרה "גלריה" עשויה לכלול גם קואופרטיב אמנים (אנ') או חלל המנוהל על ידי אמנים (אנ') עצמם. גלריות מסוג זה, הנפוצות בעיקר בצפון אמריקה ובמערב אירופה, פועלות לרוב על פי עקרונות דמוקרטיים, עם דגש על שליחות ולאו דווקא מטרות מסחריות. ניהול הגלריה נעשה באמצעות מועצת מנהלים, צוות מתנדבים או עובדים בשכר ואוצר תערוכות, וכל תהליך הבחירה מתבצע באמצעות ועדה.
ראו גם
- רשימת סוחרי אמנות (אנ')
- שמאי
- מימון אמנות (אנ')
- הערכת אמנות (אנ')
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ The Art Gallery, Hollycroft Press, 1971. (באנגלית)
- ↑ Alan D. Bryce, Art Smart: The Intelligent Guide to Investing in the Canadian Art Market, Dundurn, 2007-01-01, מסת"ב 978-1-55002-676-4. (באנגלית)
- ↑ Time smoking a picture, 1761 by William Hogarth, www.artgallery.nsw.gov.au (באנגלית)
- ↑ Société française d'étude du XVIIIe siècle Auteur du texte, Dix-huitième siècle : revue annuelle / publiée par la Société française d'étude du XVIIIe siècle, Gallica, 1982 (בצרפתית)
- ↑ Avangart - Des tableaux qui racontent des histoires, Avangart (בצרפתית)
- ↑ Quatre choses à savoir sur le "Salvator Mundi" de Léonard de Vinci, le tableau le plus cher jamais vendu aux enchères, Franceinfo, 2017-11-16 (בצרפתית)
- ↑ New York: The Art Dealers Association of America, "Collector's Guide to Working with Art Dealers, 45th Anniversary Edition", ADAA
- ^ 8.0 8.1 Career Search | Career Choices for Me | The Princeton Review, www.princetonreview.com
- ↑ Amid art boom, dealers brace for a bust - Apr. 16, 2008, money.cnn.com
- ↑ What Commissions do Art Galleries Charge? | ArtMatch, artmatch.ca, 2024-07-31 (באנגלית אמריקאית)
סוחר אמנות41124467Q173950