סדר צילום
.jpg)
סדר צילום (באנגלית: Phototypesetting, נקרא בעברית גם סדר אופטי) היא שיטת דפוס המשתמשת בסרט צילום או נייר צילום כדי ליצור שורות טקסט, ציורים ותמונות וסידורם לצורך יצירת מבנה העמוד והכנתו לדפוס. טכנולוגיה זו הוחלפה בטכנולוגיות דיגיטליות (ממוחשבות), ובפרט הוצאה לאור שולחנית, וכיום נחשבת מיושנת וכמעט אינה בשימוש.
מכשירי סדר הצילום הראשונים הקרינו אור דרך סרט צילום עם תו בודד בעזרת מערכת אופטית שמאפשרת הגדלה (או הקטנה) לגודל הרצוי על נייר צילום, וכך, תו אחר תו הטקסט להדפסה נרשם על סליל שנאסף במכל חסין אור. לאחר מכן הנייר או הסרט עובר תהליך פיתוח, שמהן הוא יוצא מוכן להדפסה. מכונות מאוחרות יותר השתמשו בשיטות אחרות, כגון הצגת תו דיגיטלי על מסך שפופרת קרן קתודית. לאחר מכן תוצאות תהליך זה מועברות ללוחות הדפסה המשמשים בהדפסת אופסט.
שיטת סדר צילום מתאימה לדפוס אופסט, לעומת סידור או יציקת גופני עופרת שמשמשים בדפוס בלט. לדפוס אופסט מספר יתרונות לעומת דפוס בלט, בפרט כשמדובר על הדפסת תמונות ושימוש בצבע, ובמקביל לתהליך בו אופסט החליף את דפוס הבלט כשיטת ההדפסה המובילה, התפשט גם השימוש בסדר צילום.
הדור הראשון של סדר הצילום שילב מכניקה ואופטיקה, כשהמכניקה הביאה את התשליל המתאים אל מול המצלמה, ואמצעים אופטיים העבירו את דמות התו לסרט או נייר הצילום ששימש להדפסה. היצרנים המובילים בשלב זה היו יצרני מכונות הסדר הממוכן (ראו מתכת חמה) - אינטרטייפ, לינוטייפ ומונוטייפ. בדורות הבאים דמות התו לצילום נוצרה בעזרת שפופרת קרן קתודית במקום תשלילים שהוכנו מראש, ובכך הוסר למעשה החלק המכני מהתהליך, דבר שאפשר מכונות פשוטות יותר, ומהירות יותר, לצד יתרונות נוספים כמו הסרת המגבלה של אוסף סופי ומוגבל של תווים בהם ניתן להשתמש: כך למשל Intertype Fotosetter שמופיע בתצלום משתמשת במנגנון שחלקו הגדול כמעט זהה למכונת היציקה של אינטרטייפ (שמצידה יכולה להיקרא "שיבוט של לינוטייפ"), המשמשת בדפוס הבלט, ולכן מוגבלת למספר דומה של תווים אותה היא יכולה לסדר - בערך 90, אם כי עדיין ניתן לשלוט על גודלם באמצעים אופטיים, דבר שלא ניתן במכונת היציקה עליה מבוסס Fotosetter.
המכונות המשוכללות ששימשו לסדר צילום לא האריכו ימים: סדר הצילום נטל את ההגמוניה מהסדר המכני בערך במחצית שנות ה-60 של המאה ה-20, ואיבד אותה לסדר ממוחשב ("הוצאה לאור שולחנית") כעשרים שנה אחר כך. בתי דפוס רבים ובכללם הוצאות עיתונים גדולות דילגו על השלב הזה, ועברו ישירות מדפוס בלט וסדר עופרת לסדר ממוחשב, בחלק מהמקרים בעזרת שילוב טכנולוגיות של דפוס בלט עם דפוס אופסט: הסדר נעשה בשיטות הישנות, אך הלוחות המוכנים לא שימשו להדפסת העותקים למכירה, אלא רק להדפסת עותק יחיד[1] שצולם והועבר לדפוס אופסט.
בישראל השימוש בסדר צילום נכנס לשימוש נרחב בשנות ה-70 של המאה ה-20[2]. הדבר הביא להקטנת מספר העובדים בענף הדפוס, יחד עם עלייה בדרישה לעובדים מיומנים לתפעול הטכנולוגיה החדשה[3]. התהליך בלט במיוחד בתחום הדפסת העיתונים, בהם הועסקו עובדי דפוס רבים ומאוגדים[4][5], דבר שהוביל לסכסוכי עבודה[6].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בבתי דפוס שמשתמשים בשיטת דפוס בלט יש מדפסות שמיועדות להדפסת עותק יחיד של המסגרת המסודרת. עותק זה משמש להגהה, ורק אחרי שהשגיאות אותרו ותוקנו המסגרת מועברת להדפסה עצמה. מדפסת כזו, המכונה לעתים "מדפסת הגהה" שימשה ליצירת העותק היחיד שצולם והועבר לדפוס אופסט.
- ↑ השימוש הגובר בסדר צלם, מעריב, 26 באפריל 1979
- ↑ מרדכי חנניה, חסר כח אדם מקצועי בענף הדפוס, דבר, 26 בדצמבר 1980
- ↑ פועלי הדפום בעיתונים מוזמנים לאסיפות בעבודה, מעריב, 10 ביולי 1978
- ↑ פועלי הדפוס מאיימים באמצעים, דבר, 24 בספטמבר 1980
- ↑ אריה דיין, האב, הבן ורוח־הארץ - בחור ביישן, ילד טוב ירושלים, הוא האיש השנוא ביותר בדפוס "הארץ'. מדוע., כותרת ראשית, 7 באפריל 1983
סדר צילום42132697Q1149547