סג'ונג
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| מדינה / טריטוריה |
 דרום קוריאה | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד | 2012 | ||||||||||||
| על שם | סג'ונג הגדול, מלך קוריאה | ||||||||||||
| שטח | 465.23 קילומטר קמ"ר | ||||||||||||
סג'ונג (בקוריאנית: 세종특별자치시) היא עיר מנהלית מיוחדת בדרום קוריאה, שנוסדה בשנת 2012 ונועדה לשמש כמרכז מינהלי-שלטוני חלופי לבירה סיאול. העיר קרויה על שמו של המלך סג'ונג הגדול מהשושלת הקוריאנית ג’וסון, והיא חלק ממדיניות ביזור שלטונית שמטרתה להקל על העומס הדמוגרפי והמינהלי בבירה ההיסטורית.
נכון לשנת 2025, העיר משמשת מקום משכנם של משרדי ממשלה מרכזיים, מוסדות מחקר לאומיים וסוכנויות ביצוע שונות. היא נהנית ממעמד מינהלי ייחודי ואינה כפופה לשום פרובינציה. העיר גובלת בצ’אונגג’ו ממזרח, בגונגג’ו ממערב, בדג’און מדרום ובצ’אונאן מצפון.
היסטוריה
אזור העיר סג'ונג מאופיין בהיסטוריה מינהלית ארוכה המשתרעת מתקופת שלוש הממלכות ועד ימינו. בתקופת ממלכת פקצ'ה נכלל אזור ג'ונוי בתחומי גוג'י-היון אשר היה כפוף למחוז דֶאמוֹגָאק-גאן, בעוד שאזור ייאונגי נכלל בדוֹאינגג'י-היון תחת מחוז אילמוֹסן-גאן. אזור גאומנאם השתייך לאונגג'ין. בתקופת שִׁילָה המאוחדת הפך אזור ג'ונוי להיון בשם גאומג'י שהיה כפוף לדארוק-גאן, ואילו ייאונגי השתייכה ליֵאוֹנְסָאן-גאן ונקראה לראשונה בשם יֵאונגגִי.
במהלך שושלת גוריו הפך אזור ייאונגי ליחידה מינהלית נפרדת בשם ג'ונוי-היון. בשנת 1018, בתקופת שלטונו של המלך היונְגְ'ונג, סופחו ייאונגי וג'ונוי לצ'אונגג'ו. בשנת 1172 מונה גַמוּ (ממונה אזורי) עבור האזור, אם כי הוגבל בתפקידו והיה כפוף למושל אזורי בכיר. בשנת 1395, בתקופת המלך טאֶג'ו, מונה גמו נוסף לג'ונוי, ובשנת 1406 מונה גמו נפרד גם ליאונגי. בשנת 1413 שונה תואר הממונה ל"היונגאם", ובשנת 1414 מוזגה ייאונגי לתוך ג'ונגי-היון. בשנת 1416 הושב לה מעמדה העצמאי. בשנת 1680, בתקופת המלך סוּקג'ונג, סופחה ייאונגי למונווי כעונש על בגידת אציל מקומי, אך בשנת 1685 שוקם מעמדה ונקבע שמה כ"יאונגי-היון".[1]
בשנת 1895, בעקבות הרפורמות המינהליות שנערכו בתקופת שלטונו של המלך גוג'ונג, שונה המעמד המינהלי של האזור והוגדר כ"גאן" (מחוז), שבראשו עמד "גאנסוּ" (ראש מחוז), בהתאם לתיקונים שנקבעו בחוק המינהל המקומי.
במהלך המאה ה־20 עבר האזור גל של שינויים טריטוריאליים, איחודים ופיצולים של כפרים, שינויים בשמות יחידות מינהל והקמת משרדים אזוריים. בשנת 1909, במסגרת איחוד מחדש של יחידות מינהל מקומיות, אוחדו מספר אזורים ממחוזות סמוכים לתוך שבעה מיוֹנים שכללו את דונג-מיון, סוֹ-מיון, נאם-מיון, בּוּק-מיון, גאומנאם-מיון, ג'ונוי-מיון וג'ונְדונג-מיון. בשנת 1911 הועבר מטה המחוז מיֵאונגי לעיר ג'וצ'יוואן, ובשנת 1931 הוכרזה ג'וצ'יוואן כאוּפ (יישוב עירוני). בשנות ה־40 וה־70 נוספו אזורים נוספים לג'וצ'יוואן, ובמהלך שנות ה־80 וה־90 בוצעו שינויים תכופים במבנה המוניציפלי של האזור, כולל הקמת משרדי מיון חדשים, שינוי שמות של רִים (כפרים) ומעבר תחומי שיפוט מיחידה אחת לאחרת.[1]
הקמה כיום
בעשורים הראשונים של המאה ה־21 החליט הממשל המרכזי בדרום קוריאה להקים עיר בירה מנהלית חדשה במטרה להפחית את עומס השלטון המרכזי מסיאול. ב־18 במאי 2005 נחקק החוק המיוחד לבניית העיר המנהלית החדשה, וב־21 בדצמבר 2006 הוכרז שמה הרשמי כ"סג'ונג", על שמו של המלך סג'ונג הגדול. החוק המיוחד להקמת העיר פורסם ב־27 בדצמבר 2010, וב־30 ביוני 2012 בוטל רשמית מחוז יֵאונגי. למחרת, ב־1 ביולי 2012, נוסדה סג'ונג כעיר ממשלתית עצמאית. עם הקמתה החלו שלבים הדרגתיים של העברת משרדי ממשלה, ובדצמבר 2012 החל המעבר הפיזי של הסוכנויות הממשלתיות המרכזיות. שלב זה הושלם בדצמבר 2014 עם מעבר מוסדות מחקר לאומיים, והשלב הרביעי, שכלל את משרד ניהול כוח האדם ומשרד הביטחון הציבורי, הושלם בספטמבר 2016.
ב־22 ביולי 2017 ציינה סג'ונג חמש שנים להיווסדה. כיום העיר ממלאת תפקיד מרכזי במערך הממשלתי של הרפובליקה של קוריאה, ומהווה מודל לביזור שלטוני ותכנון אורבני עתידני.
המתחם הממשלתי
סג'ונג משמשת מרכז מינהלי של הרפובליקה של קוריאה, כחלק ממדיניות ביזור שלטונית שנועדה להפחית את הריכוזיות הממשלתית בבירת המדינה סיאול. במסגרת מדיניות זו, החלה ממשלת דרום קוריאה בהעברת משרדי ממשלה וסוכנויות ביצוע שונות לעיר סג'ונג, מתוך יעד כולל של העברת 36 משרדי ממשלה ורשויות לאומיות.[2]
בלב העיר ממוקם מתחם הממשל הלאומי סג'ונג (Government Complex Sejong), המשמש כיום כמרכז השלטון האזרחי בדרום קוריאה. המתחם נבנה על שטח של כ-213,000 מ"ר, כולל שבע קומות מעל הקרקע וקומת מרתף אחת. עבודות הבנייה החלו בנובמבר 2011, בתקופה שבה השטח השתייך עדיין לפרובינציית צ’ונגצ’ונג הדרומית, והושלמו ב־16 בנובמבר 2013. טקס העברת המשרדים נערך ב־23 בדצמבר 2013.
-
בניין עיריית סג'ונג -
בניין קומפלקס ממשלתי -
בניין קומפלקס ממשלתי -
בניין משרד ראש הממשלה
.jpg)
במתחם שוכנים משרדי ממשלה מרכזיים, ובהם:
- משרד ראש הממשלה
- משרד הכלכלה והאוצר
- משרד החינוך
- משרד המדע והטכנולוגיות המידע והתקשורת
- משרד הפנים והבטיחות
- משרד התרבות, הספורט והתיירות
- משרד החקלאות, המזון והעניינים הכפריים
- משרד הסחר, התעשייה והאנרגיה
- משרד הבריאות והרווחה
- המשרד להגנת הסביבה
- משרד התעסוקה והעבודה
- משרד הקרקעות, התשתיות והתחבורה
- משרד האוקיינוסים והדיג
- משרד העסקים הקטנים והסטארט-אפים
- משרד ענייני ותיקי צבא
- משרד ניהול כוח האדם
- משרד החקיקה הממשלתית
- רשות המיסים הלאומית
- הסוכנות הלאומית לבניית עיר הממשל
- ועדת הסחר ההוגן
- נציבות המאבק בשחיתות וזכויות האזרח
בנוסף, פועלות במתחם סוכנויות תפעוליות הכפופות למשרד התחבורה, ובהן מינהל התעופה האזרחית של קוריאה, ועדת הבוררות לתאונות ימיות, והרשות הלאומית לחקירת תאונות בתעופה וברכבות.
העברת מוסדות הממשל לסג'ונג הפכה את העיר למוקד מינהלי מרכזי במדינה, המגלם את חזונה של ממשלת קוריאה לעיר חכמה, ריכוזית ומבוזרת בו-זמנית, המותאמת לאתגרי המאה ה־21.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 History of Sejong > About Sejong City > Happy City Sejong >, www.sejong.go.kr
- ↑ Harlan, Chico (2012-08-17). "With new Sejong City, South Korean government aims to rebalance power". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2025-06-09.
סג'ונג41416529Q20929