סאטינדרה נאת בוז
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: משלב.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: משלב. |
 | |
| לידה | 1 בינואר 1894 |
|---|---|
| פטירה | 4 בפברואר 1974 (בגיל 80) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | הודו |
| פרסים והוקרה | על שמו נקראים הבוזונים |
| תרומות עיקריות | |
|
עיבוי בוז-איינשטיין התפלגות בוז-איינשטיין | |
סאטינדרה נאת בוז (בנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 1894 - 4 בפברואר 1974), חבר החברה המלכותית, היה פיזיקאי בנגלי אשר עסק בפיזיקה מתמטית. הוא ידוע בעיקר בשל עבודתו בתחום מכניקת הקוונטים בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, בהנחת היסודות להתפלגות בוז-איינשטיין ולעיבוי בוז-איינשטיין. על שמו נקראים הבוזונים, חלקיקים יסודיים בעלי ספין שלם.
בוז נולד בקולקטה, הבן הבכור משבעה ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כמהנדס בחברת רכבות הודית. כבר מגיל צעיר התבלט בלימודיו כשזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916-1921 שימש כמרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה בפיזיקה של אוניברסיטת דאקה. באותה תקופה הפיזיקה עברה מהפכה אדירה באירופה כשפיזיקאים כגון איינשטיין, בוהר, שרדינגר, פלאנק גילו את יסודות הפיזיקה הקוואנטית. אף על פי שבוז התעניין מאד בתחום הקוונטי, בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים ובהרצאות של המומחים בתחום. ב-1924, בזמן שהרצה לסטודנטים על קרינת גוף שחור עשה כמה טעויות חישוב שהביאו אותו לתוצאות שנראו נכונות אך שונות מהנחות המקובלות. בעקבות הטעות הבין שלמעשה במצבים מסוימים פוטונים יכולים להיות בעלי אותו סט תכונות בניגוד להנחה המקובלת שלכל פוטון יש סט תכונות משלו. אפשרות לגרום לכל הפוטונים להתנהג כגוף אחד מקילות במידה רבה את השימוש בהם לצרכים ניסויים. ב-1925 כתב מאמר מדעי על מסקנותיו ושלח למספר כתבי עת ידועים אך כולם נכשלו להבין את גודל התגלית ודחו אותו על הסף. בצעד של יאוש שלח את המאמר במעטפה לאלברט איינשטיין. איינשטיין, שהבין כי הצעיר מהודו גילה תגלית חשובה, תרגם בעצמו את המאמר ושלח לאחד המגזינים המפורסמים שמיהר לפרסם את המאמר. בעקבות מאמר זה הפך בוז למפורסם וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם. הוא עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקה וקודם מיד לדרגת פרופסור.
לקריאה נוספת
- רן לוי, סינדרלה של הפיסיקה המודרנית, באתר ynet
