נמל התעופה הבין-לאומי נוי באי

נמל התעופה הבין-לאומי נוי באי
Cảng hàng không quốc tế Nội Bài
נתוני השדה
סוג השדה	אזרחי
תקופת הפעילות	1978–הווה (כ־48 שנים)
עיר סמוכה	האנוי
מסלולי טיסה
	(למפת וייטנאם רגילה) האנוי הו צ'י מין סיטי הייפונג קאנטחו דה נאנג ביין הואה נאצ'אנג בואון מה טואוט הואה טהאי נווין הרפובליקה העממית של סין לאוס תאילנד קמבודיה ים סין; הדרומי; מפרץ; טונקין; מפרץ; תאילנד; HAN

נמל התעופה הבין־לאומי נוי באי (בווייטנאמית: Cảng hàng không quốc tế Nội Bài) הוא נמל התעופה המרכזי של האנוי, בירת וייטנאם, ואחד משני נמלי התעופה הבין־לאומיים הגדולים במדינה (לצד Tan Son Nhat International Airport). הנמל ממוקם כ־35 קילומטרים צפונית למרכז האנוי, במחוז סוק סון (Sóc Sơn).

היסטוריה

נמל התעופה נפתח לשימוש בשנות ה־70 של המאה ה־20 ושימש תחילה כבסיס צבאי. עם התפתחותה הכלכלית של וייטנאם והתרחבות התעבורה האווירית האזרחית, הוסב הנמל בהדרגה לשימוש אזרחי נרחב והפך לשער האווירי המרכזי של צפון המדינה.

בשנת 2001 נפתח טרמינל נוסעים חדש (T1) לטיסות פנים. בינואר 2015 נחנך טרמינל 2 (T2), המיועד לטיסות בין־לאומיות, כחלק מתוכנית הרחבה משמעותית שנועדה להגדיל את קיבולת הנמל ולעמוד בגידול במספר הנוסעים.^[1]

מתקנים ותשתיות

לנמל שני מסלולי המראה ונחיתה מקבילים באורך של כ־3,200–3,800 מטרים, המאפשרים קליטת מטוסי סילון רחבי גוף.

הנמל כולל:

טרמינל 1 (T1) – מיועד בעיקר לטיסות פנים.
טרמינל 2 (T2) – מיועד לטיסות בין־לאומיות וכולל אזורי דיוטי־פרי, טרקלינים ושירותי מכס והגירה.

קיבולת הנמל עומדת על עשרות מיליוני נוסעים בשנה, והוא מדורג בין שדות התעופה העמוסים בדרום־מזרח אסיה.

תחבורה

הנמל מחובר לעיר האנוי באמצעות כבישים מהירים, אוטובוסים ציבוריים ושירותי מוניות ורכב פרטי. זמן הנסיעה למרכז העיר נע בדרך כלל בין 30 ל־50 דקות, בהתאם לעומסי התנועה.