נמות ולא נתגייס
נמות ולא נתגייס היא סיסמה נגד גיוס חרדים לצה"ל הנפוצה בעיקר בחוגים חרדיים קיצוניים החל מהעשור השני למאה ה-21.
היסטוריה
הסיסמה מתועדת לכל הפחות החל משנת 2014, שבה נעשה שימוש בסיסמה בהפגנות של הפלג הירושלמי.[1] גרסה שונה במקצת "נמות כיהודים ולא נתגייס" הופיעה כבר ב-2012 בהפגנה של העדה החרדית.[2]
הסיסמה, ודומות לה כמו "הצבא גרוע ממוות" ו"יהרג ואל יעבור",[3][4] מושמעת לעיתים קרובות מאד בהפגנות שמארגנים הפלג הירושלמי, העדה החרדית וחסידות סאטמר, ובשנים האחרונות התפשטה גם לחוגים רחבים יותר בציבור החרדי.[5][6]
ב-2024 בהפגנה של חסידות סאטמר בירושלים, ילדים צעדו ברחוב עם דגמים של גרדומים, ועל חולצתם הכיתוב "נמות ולא נתגייס" וכן "להתגייס או לגרדום? תשובתינו לגרדום".[7][8][9]
ב-2025 הושרו המילים "נמות ולא נתגייס" כחלק משיר בחתונה שבה נוכח השר דאז יצחק גולדקנופף והוא אף רקד לצליליו. לאחר מכן הוא התנצל על כך וטען כי נותר במקום רק כדי לא לפגוע בחתן.[10][11][12]
האנשים המזדהים עם הסיסמה נותנים הסברים שונים לכוונתם. חלקם אומרים שאם יכפו עליהם למות או להתגייס הם יבחרו למות.[13] אחרים אומרים שהכוונה היא שהם מעדיפים שאויבי המדינה יהרגו אותם ואת צאצאיהם, ואפילו יחריבו את כל המדינה, ולא להתגייס, שמא יהפכו לחילונים בצבא.[14][15][16][17] בינואר 2026 אביו של נער חרדי שנהרג בדריסה בעת הפגנה נגד הגיוס אמר "שאלו אותי אם המשפט 'נמות ולא נתגייס' עדיין עומד בעינו – בכנות, אני מעדיף שהוא ימות ולא ילך לצבא [...] אם היו שואלים אותי אם יש לי שתי אפשרויות – שיוסי ילך לצבא או שהוא ימות בדרך שבה הוא מת – התשובה שלי היא שאני מעדיף שהוא ימות".[18]
לעיתים רחוקות יותר נשמעת בהפגנות נגד הגיוס גם הגרסה "תמותו ולא נתגייס" כשהיא מופנית כלפי חיילים חרדים.[19][20][21]
רקע
כבר במאה ה־19 וראשית המאה ה־20 יהודים חרדים שאפו לחמוק מגיוס לצבאות זרים שהיה בהם גיוס חובה כגון ברוסיה הצארית ובאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובפרט עשו השתדלות לפטור לומדי תורה מגיוס זה. אבל עם זאת הימנעות מגיוס לצבא מעולם לא נחשבה כמשהו שיש למסור עליו את הנפש ממש, על אף שקיום המצוות בצבאות הללו היה כרוך בקשיים גדולים ביותר, ולעיתים אף היו בצבא הצארי ניסיונות להמיר את דתם של היהודים.[22] כך למשל הסטייפלער גויס בכפייה לצבא הצארי ושירת בו תקופה מסוימת.[23] היו רבנים שאף אמרו כי יש משום קידוש השם בכך שיהודים שומרי מצוות ממלאים את חובתם האזרחית להתגייס לצבא כשאר האזרחים.[22]
בשנים הראשונות לקיום מדינת ישראל קבעו רוב הרבנים החרדים בראשות החזון איש כי גיוס נשים לצבא הוא בגדר יהרג ובל יעבור, אבל נמנעו מלקבוע כך ביחס לגיוס גברים חרדים ואפילו בני ישיבות, בעוד שעמדת נטורי קרתא הייתה כי אף על גיוס גברים יש למסור את הנפש.[24] אך ב־1998 הרב שך כתב ביתד נאמן כי"איסור גמור ללכת לצבא, וצריך למסור את הנפש על זה. כל אבא צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו, כי איסור גמור לשלוח את בניו לצבא".[25][26][27] הציבור הליטאי נחלק בפירוש דבריו אלו. הזרם המרכזי טוען כי דבריו של הרב שך על "מסירת נפש" היו מטאפורה בלבד לחיזוק נחישות הציבור החרדי, לעומת זאת הפלג הירושלמי קיבל זאת כפסק הלכה.[28] הנימוקים לתפישה זו הם שהניסיון לכפות שירות צבאי על חרדים הוא בבחינת גזירת שמד שנועדה לעקור את הדת, ובמצב כזה חייבים לההרג ולא לעבור אף על דברים שאינם אסורים ממש מבחינה הלכתית,[29] או ש"הצבא זה עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות".[30]
אמירות שעשויות אולי להתפרש כתמיכה בראיית גיוס גברים לצבא כעניין של יהרג ואל יעבור נאמרו על ידי מספר רבנים חשובים מהזרם החרדי המרכזי, כגון הרב מאיר צבי ברגמן שכתב ב־2024 כי הרב שך הורה לו לפרסם כשהדבר יהיה נוגע למעשה, ש"גזירת גיוס בני הישיבות, היא גזירת שמד וצריכים למסור את הנפש על זה כמו שמבואר בשולחן ערוך יורה דעה" ו"על כן בשעת מבחן, יש להתנגד בכל תוקף עד כדי מסירות נפש",[31][32] והאדמו"ר מצאנז שאמר בנושא ב-2025 כי "צריך למסור את הנפש בפועל ממש".[33]
תגובות
פוליטיקאים שונים מתומכי הגיוס, וכן חרדים תומכי גיוס, משתמשים בסיסמה נגדית "נמות אם לא נתגייס"[34][35][36] או "נתגייס וָלֹא נמות".[37][38] העיתונאי חגי סגל ציין שאנשים אחרים מתים בגלל שהחרדים לא מתגייסים.[39] העיתונאית קרני אלדד ציינה שהימנעות מגיוס זו למעשה דרך לא למות במלחמה.[40]
אישים מהציבור הדתי לאומי רואים בסיסמה חילול השם ועבירה על דין תורה.[41][42] גם בקרב הציבור החרדי יש מי שהביעו הסתייגות פומבית מהסיסמה, כגון השר לשעבר אריאל בוסו והשר לשעבר שלמה בניזרי.[43][44][45]
לדעתם של מירב ארלוזורוב וגלעד ברנע, הסיסמה היא סיסמה ריקה, וניסיון לשדר מסר של נחישות,[46] בעוד שלמעשה המאבק האמיתי הוא על מניעת סנקציות כלכליות.[47] הסיסמה הפכה גם למקור לפרודיות על העמדה החרדית.[48]
הערות שוליים
- ↑ נועם דביר וגלעד מורג, עימותים בהפגנת חרדים נגד הגיוס: "נאצים", באתר ynet, 17 באוגוסט 2014
- ↑ ישי כהן, "נמות כיהודים ולא נתגייס" – מחאת הילדים, באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2012
- ↑ יהל פרג', חרדים הפגינו במחאה על מעצר עריקים: הרכבת הקלה בירושלים וכביש 4 נחסמו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 באוקטובר 2025
- ↑ יורי ילון, מירב סבר, "לכלא ולא לצבא": חרדים קיצונים חוסמים את הרכבת הקלה בירושלים, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2024
- ↑ יואלי ברים, "נמות ולא נתגייס": כך צמחו הפגנות החרדים לממדי ענק, באתר חדשות 13, 19 באוגוסט 2025
- ↑ יאיר אטינגר, הפלג שהתפלג מהפלג: החרדים הקיצונים שמובילים את מחאת הגיוס, באתר ערוץ 7, 28.07.2024
- ↑ איציק ברנדויין, עם חבל תלייה: הילדים התחפשו נגד גיוס – ועוררו זעם ברשת, באתר ערוץ 7, 20 במרץ 2024
- ↑ משה ויסברג, מגיל צעיר: ילדי סאטמר עם חבלי תליה נגד הגיוס, באתר בחדרי חרדים, 20 במרץ 2024
- ↑ קובי דהן, "נמות ולא נתגייס": תלמידי חסידות סאטמר במיצג פרובוקטיבי נגד חוק הגיוס, i24news, 20 במרץ 2024
- ↑ שילה פריד, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, התיעוד המרתיח, הסערה והדרישה לפיטורי השר: רוקדים סביב גולדקנופף ושרים "נמות ולא נתגייס", באתר ynet, 24 במרץ 2025
- ↑ יקי אדמקר, השר גולדקנופף רוקד לצלילי ההמנון החרדי: "נמות ולא נתגייס", באתר וואלה, 23 במרץ 2025
- ↑ עקיבא ווייס, צפו: השר גולדקנופף רוקד למילים "נמות ולא נתגייס", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 במרץ 2025
- ↑ מלך זילברשלג, "נמשיך לשבת ללמוד עד המוות": הקולות ברחוב החרדי על רקע חוק הגיוס, באתר מאקו, 2 במרץ 2024
- ↑ יהל פרג', "היה עדיף במנדט הבריטי; חילוני גרוע ממוות": כשפעילי אחים לנשק נפגשו עם הרב הקיצוני, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 במרץ 2024
- ↑ המשפט שגרם למגישת חדשות 12 להזדעזע בשידור חי: "לא מאמינה ששמעתי את זה", באתר כיפה, 7 בינואר 2026
- ↑ אלון חכמון, מהומות החרדים מול הבקו"ם נמשכות: "שחמאס יהרוג אותי ולא אהיה חילוני", באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2024
- ↑ הודיה רן, "שלא תהיה מדינה, העיקר שנישאר חרדים": עשרות הפגינו בבקו"ם נגד הגיוס, באתר וואלה, 15 בינואר 2025
- ↑ אביו של הנער שנדרס בהפגנה בי-ם: "אם הייתי צריך לבחור אם ילך לצבא או ימות בדרך שבה הוא מת – הייתי מעדיף שימות", באתר מאקו, 12 בינואר 2026
- ↑ שילה פריד, לירן תמרי, חסימת כבישים וניסיון לפרוץ לכנס לחיילים חרדים: "תמותו ולא נתגייס", באתר ynet, 28 בינואר 2025
- ↑ לידור סולטן, מירב סבר, חסימת כבישים וניסיון לפרוץ לכנס לחיילים חרדים בירושלים: "תמותו ולא נתגייס", באתר ישראל היום, 28 בינואר 2025
- ↑ אור גואטה ויהל פרג', מאות אנשי הפלג הירושלמי הפגינו מול לשכת הגיוס, עצורים במקום, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 באוגוסט 2024
- ^ 22.0 22.1 אורי ספראי, נמות ולא נתגייס?, סגולה גליון 173, נובמבר 2024, עמ' 39 - 28
- ↑ מנחם גולד, רבי יעקב ישראל קניבסקי, "הסטייפלר" זצ"ל | "אין אני משתמש בסבון אפילו לכבוד שבת", באתר כיכר השבת, 17 באוגוסט 2025
- ↑ במבט בוחן, 2014, עמ' 17-18
- ↑ מאמר מערכת, יתד נאמן, 22.5.1998
- ↑ ישראל שפירא, כשגדולי ראשי הישיבות נזעקו: "למסור את הנפש על הגיוס", באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2024
- ↑ בזכות התורה נינצל > מרן הגרמ"צ ברגמן בדברים נחרצים נגד גזירת הגיוס, באתר המחדש, 2024-04-07
- ↑ במבט בוחן, 2014, עמ' 19-20
- ↑ קובי נחשוני, מחריפים את המאבק: למסור את הנפש נגד הגיוס, באתר ynet, 23 בפברואר 2012
- ↑ שילֹה פריד, רב חרדי בכיר: "הצבא זה עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות", באתר ynet, 13 באוגוסט 2025
- ↑ יוסי שטארק, מרן הגרמ”צ ברגמן במכתב חריף על גזירת הגיוס: “להתנגד עד כדי מסירות נפש”, באתר JDN, 10 באפריל 2024
- ↑ ראש הישיבה הישיש: להתנגד לגיוס עד כדי מסירות נפש, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2024
- ↑ שילֹה פריד, אדמו"רים ורבנים בכירים: "אסור ללכת למסגרת צבאית בשום פנים ואופן", באתר ynet, 30 ביולי 2025
- ↑ תהילה גאדו, הפגנות חרדיות נגד הגיוס ובעדו: הצצה לזירת מתיחת החבל, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1 בספטמבר 2024
- ↑ שילֹה פריד, מתגייסים חרדים התמודדו עם המון זועם, הרמטכ"ל גינה: "קבוצת קיצוניים", באתר ynet, 28 באפריל 2025
- ↑ אליהו לוקסנברג, סולמון עונה לגפני: "כפיות הטובה היא של מגזר שלא מתגייס", באתר "סרוגים", 2 באפריל 2025
- ↑ יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, סדר חדש | פרק 1: נתגייס ולא נמות – הפתרון למשבר הגיוס, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 ביולי 2025
- ↑ משה שפירא, דעה | נתגייס, ולא – נמות! אביו של ענר שפירא ז"ל בטור מיוחד, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2025
- ↑
חגי סגל, תורת אי לחימה: "נמות ולא נתגייס", בעיתון מקור ראשון, 8 במרץ 2024
- ↑ קרני אלדד, דעה | מוציא את עצמו מן הכלל: על "נמות ולא נתגייס", באתר ישראל היום, 15 ביולי 2025
- ↑ הרב אפרים זלמנוביץ': "המצהיר 'נמות ולא נתגייס' – עובר על דין תורה ודין מלכות", באתר ערוץ 7, 18 באפריל 2025
- ↑ יהודה פרנקל, "נמות ולא נתגייס" – חילול השם נוראי, באתר "סרוגים", 25 במרץ 2025
- ↑ קובי פינקלר, השר בוסו: "מעולם לא שמעת ממני נמות ולא נתגייס", באתר "אמס", 1 באפריל 2025
- ↑ בניזרי על הנושרים שהתראיינו לערוץ 12: 'פרחחים ומופקרים, צריך לשים אותם בבית סוהר', באתר חרדים10, 21 באוגוסט 2025
- ↑ משה גפני נגד 'הפלג': 'נמות ולא נתגייס? זה לא הגיוני. לומדי התורה מצילים אותנו', באתר חרדים10, 12 בינואר 2026
- ↑ שחר אילן, "צריך להלאים את רשתות החינוך החרדיות – הן פצצת זמן מטורפת", באתר כלכליסט, 13 ביוני 2024
- ↑ מירב ארלוזורוב, "נמות ולא נתגייס" זו סיסמה ריקה? החרדים נלחמים על כסף — לא על אמונה, באתר TheMarker, 9 ביוני 2025
- ↑ השחקנית במסר לחרדים: "פרצו לכם לבית? שולחת את ברכת השם" - וואלה סלבס, באתר וואלה, 2025-04-08
נמות ולא נתגייס42569782