ניצול כלכלי בעבודה
ניצול כלכלי בעבודה מתייחס ליחסים חברתיים לא צודקים הנובעים מחוסר סימטריה בכוח או מחילופי ערך לא שווים בין עובדים למעסיקיהם ובמטרה להנציח אי-שוויון חברתי ואי-שוויון כלכלי.[1]
ניצול, במובנו הרחב, מוגדר כניצול לא הוגן של גורם אחד על ידי אחר. באופן מסורתי, ניצול מקושר לניצול אדם חסר ברירה, חלש ופגיע, שהימצאותו במצב זה מהווה עבור המנצל קרקע פורייה להגברת כוחו האישי.[2] ניצול מהווה תופעה מורכבת עם שורשים כלכליים, חברתיים ופסיכולוגיים.[3][4][5] בעוד שתיאוריות שונות מציעות הסברים שונים למקורותיו, הן כולן מכירות בחומרת הבעיה ובצורך להתמודד איתה. חלקן קוראות למאמץ משותף של ממשלות, ארגוני חברה אזרחית, עסקים ופרטים כאחד, במטרה להיאבק בניצול וליצור חברה צודקת והוגנת יותר.[6][7]
נשים, מהגרים ואוכלוסיות מופלות יותר נוטים להיות קורבנות ניצול כלכלי בעבודה.[8][9][10] כשלניצול כלכלי בעבודה השלכות פסיכולוגיות על העובד המנוצל.[11][12]
קיימת הבדלה בין ניצול כלכלי בעבודה מנקודת מבט מרקסיסטית וליברלית ונאו-קלאסית.
התיאוריה המרקסיסטית של ניצול
 |
ראו גם – מלחמת מעמדות, המניפסט הקומוניסטי |
התיאוריה של קרל מרקס נחשבת למשפיעה ביותר בתחום הניצול. מרקס ראה בניצול כגניבת כוח כלכלי. הנובעת מכך שהמעמד העובד (הפרולטריון) נאלץ מחוסר ברירה אחרת למכור את כוח עבודתו. וזאת בעיקר לאור העובדה שלרוב המנצלים במעמד חכירה או בעלות על נכסים יצרניים המסייעים למיטוב הניצול. לפי מרקס, ניצול מתרחש כאשר לא מתקיימים 2 עקרונות סוציאליסטים וקומוניסטים: אדם עובד אינו מקבל תמורה המכסה את כל צרכיו, כמו אינו מקבל תמורה ההולמת את עבודתו או את העבודה שהשקיע בהכנסה או שכר. תופעה ותהליך מואץ במקרה של עיסוק בעבודות חברתיות. במצב זה המנצלים, המהווים סוכני בורגנות, יכולים לרכוש סחורות על בסיס רווחי יחסי הניצול, רווחים המגלמים יותר עבודה ממה שהמנצלים עצמם השקיעו, ומביאים להרעה נוספת במצב המנוצלים, הפרולטריון. שמקבלים יחס פחות מהתוצר הממוצע שהם עצמם מייצרים. מרקס זיהה את הניצול בכל החברות המעמדיות, ולא רק בחברות קפיטליסטיות. מרקס טען כי סוכני בורגנות אינם מסתפקים רק בניצול עבודת מעמד הפועלים אלא גם פועלים להסתפקות העובד בהורדת תנאי מחייתו לבסיסיים, תוך הכפלת תפוקתו של העובד, שמכונה "עבודת עודף", והגברת חסכונות ייצור והוצאות על עובדים. כשבכלכלה קפיטליסטית כתאוריית הערך של העבודה העובד נחשב "עובד חופשי" לבחור איפה יועסק ולא זכאי לתגמולים על בסיס ייצור אלא רק על בסיס עלות ייצור העובד והכשרתו. במצב זה ה"ערך העודף" שמייצר הקפיטליסט מההעסקה הניצולית, תוך דחיקת המנוצלים למצב כלכלי ירוד יותר מביאה לכיסוי ההוצאות הכלליות של הייצור, כיסוי הצריכה האישית של הקפיטליסט, אך בעיקר להאצת הצמיחה הכלכלית והקמת מפעלי ייצור נוספים ובכך לקידום מערכת ניצול גדולה יותר.[13][14][15][16]
ביקורות על תאוריית הניצול המרקסיסטית
| |
ראו גם – אויגן פון בהם-באוורק |
התיאוריה המרקסיסטית ספגה ביקורות רבות. מבקרים קפיטליסטיים טוענים שמרקס מניח שבעלי הון אינם תורמים דבר לתהליך הייצור, וכי הוא היה צריך להתיר רווח הוגן על סיכון ההשקעה הכספית בייצור מקומות עבודה ולתגמל את מאמצי ההנהלה. דייוויד רמזי סטיל טוען שתורת התפוקה השולית מפריכה את תאוריית הניצול של מרקס, שכן תחת תנאי שוק תחרותיים, פיצוי העובד נקבעים לפי תרומתו לתפוקה השולית. עם זאת, סטיל מציין כי הדבר אינו נוגע לטיעון האתי של הסוציאליסטים, המכירים בעבודה שאינה תרומות לתפוקה השולית. אך טוענים שזה לא לגיטימי במעמד הבעלים הפסיביים כחוכרים, לקבל הכנסה מניבה מרווחי אחזקה בהון וקרקע שלא שלהם ישירות.[17]
מגנאד דסאי ציין כי ייתכן שערך עודף נובע ממקורות שאינם עבודה, כמו בתעשיית היין, שבה תהליך התסיסה עצמו מוסיף ערך משמעותי ללא תוספת עבודה. הדבר מערער את הרעיון שכל הערך והערך העודף ברווחי הייצור נובעים אך ורק מעבודה. כשיש הטוענים גם כי קפיטליסטים אינם מנצלים את עובדיהם, אלא מסייעים להם בכך שהם מספקים להם הכנסה הרבה לפני שההכנסה מהסחורות שיוצרו מתקבלת.[18]
ג'ון רומר בחן וביקר את תאוריית מרקס, והציע מודל ניצול המבוסס על בעלות, כישורי עבודה פיזיים וקניין של קרקע ואמצעי ייצור. הוא דוחה את תורת הערך של העבודה וטוען שניצול יכול להתקיים גם בהיעדר יחסי עבודה. כמו בכלכלת קיום, ולכן תומך במודל הניצול המבוסס על זכויות קניין. רומר בוחן את התיאוריה שלו בכלי תורת המשחקים כדי לבנות מצבים חלופיים בהם המנוצלים יכולים לשפר את רווחתם על ידי משיכת חלקם בנכסים הניתנים להעברה ובלתי ניתנים להעברה של החברה. ניצול פיאודלי, קפיטליסטי וסוציאליסטי כולם נובעים מתאוריית הניצול על בסיס חלוקה לא-שוויונית של זכויות קניין.[19]
התיאוריה הליברלית של ניצול
התיאוריה הליברלית מתמקדת בחירויות הפרט ובבחירה האישית. הילל סטיינר טען שליברליזם יכול לספק תיאוריה מספקת של ניצול. הוא מבחין בין שלושה סוגי העברות בין-אישיות: תרומה, החלפה וגניבה. העברה ניצולית, בניגוד לגניבה, היא דו-צדדית, והפריטים מועברים מרצון, אך בערך לא שווה וגדול מאפס. ההבדל בין תועלת לניצול, למרות תכונותיהם המשותפות, טמון בהנחות הנגדיות שלהם: בניצול, שני הצדדים היו מבצעים את ההעברה מרצון גם אם הערכים היו שווים, בעוד שבתועלת, מחזיק הפריט בעל הערך הגבוה יותר לא היה מבצע את ההעברה אם הערכים היו שווים. סטיינר בוחן את התנאים המוסדיים של ניצול ומוצא כי באופן כללי, ניצול נחשב לבלתי צודק. הוא טוען כי ניצול הוא יחס משולש או מרובע בגרסאות מסוימות הכולל את המדינה, המנוצל, המנצל ואלה שזכויותיהם מופרות. על פי התפיסה הליברלית, כדי למגר ניצול, משטר אי-התערבות ממשלתית הוא תנאי הכרחי.[20][21][22][23] עם זאת, הוגים אחרים חלקו על טיעון זה וטענו כי זכויות קניין שייכות לכולם וכי אי-התערבות במסחר אינה מספיקה למניעת ניצול. כשאדם סמית עצמו תיאר כיצד עסקים קפיטליסטים פועלים יחד כדי להפיק כמה שיותר עושר מעובדיהם.
התיאוריה הנאו-קלאסית של ניצול
| |
ראו גם – ליברליזם, זכות הקניין, חופש העיסוק, תחרות (כלכלה), תפוקה שולית |
רוב הכלכלנים הנאו-קלאסים רואים בניצול הפשטה מהאסכולה הקלאסית. עם זאת, בתיאוריות נאו-קלאסיות מסוימות, ניצול מוגדר באי-שוויון בין התפוקה השולית של עובדים או סוכני ייצור הכרחיים לשכרם, כך שהשכר נמוך יותר. תאורטיקנים נאו-קלאסיים מזהים גם את הצורך בסוג כלשהו של חלוקה מחדש של הכנסה לעניים, נכים, חקלאים ואיכרים, או כל קבוצה מנוכרת חברתית מ"פונקציית הרווחה החברתית". התפיסה הנאו-קלאסית הכללית היא שכל הגורמים יכולים להיות מתוגמלים בו זמנית לפי תפוקתם השולית. כלומר, גורמי ייצור צריכים להיות מתוגמלים לפי תפוקתם השולית. ניצול יכול להתרחש רק בקפיטליזם לא מושלם, עקב תחרות לא מושלמת. מונח זה מאשים מונופול בשוק המוצר, מונופסון בשוק העבודה וקרטליזציה כגורמים העיקריים לניצול עובדים. עם זאת, קיימים הוגים הטוענים כי ניצול לחלוטין תואם שווקים תחרותיים.[24][25][26]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Hamann, Ralph, and Stephanie Bertels. "The institutional work of exploitation: Employers’ work to create and perpetuate inequality." Journal of Management Studies 55.3 (2018): 394-423.
- ↑ Vrousalis, Nicholas. "Exploitation, vulnerability, and social domination." Phil. & Pub. Aff. 41 (2013): 131.
- ↑ Galoyan, Diana R., et al. "Triple exploitation of human capital in developing countries." ESG management of the development of the green economy in Central Asia. Cham: Springer International Publishing, 2023. 375-383.
- ↑ Chernikov, Mikhail. "The Problem of Human Exploitation by Man: Conceptual Analysis." Bulletin Social-Economic and Humanitarian Research 12 (2021): 27-39.
- ↑ Hill, John Lawrence. "Exploitation." Cornell L. Rev. 79 (1993): 631.
- ↑ Beels, Margaret. Preventing labour exploitation. No. 107. Warwick Papers in Industrial Relations, 2017.
- ↑ Koettl, Johannes. Human trafficking, modern day slavery, and economic exploitation. Vol. 49802. Social Protection & Labor, the World Bank, 2009.
- ↑ Goldberg, Marilyn Power. "The economic exploitation of women." Review of Radical Political Economics 2.1 (1970): 35-47.
- ↑ Boucher, Anna. "‘What is exploitation and workplace abuse?’A classification schema to understand exploitative workplace behaviour towards migrant workers." New Political Economy 27.4 (2022): 629-645.
- ↑ Boucher, Anna. "‘What is exploitation and workplace abuse?’A classification schema to understand exploitative workplace behaviour towards migrant workers." New Political Economy 27.4 (2022): 629-645.
- ↑ Ashcroft, Yasmine. It is an amazing ability to have survived such terrible circumstances: psychological experiences of labour exploitation. Diss. UCL (University College London), 2018.
- ↑ Scott, Sam. Labour exploitation and work-based harm. 2017.
- ↑ Marx, Karl, and Friedrich Engels. "The communist manifesto." Ideals and ideologies. Routledge, 2019. 243-255.
- ↑ Elster, Jon. "Exploring exploitation." Journal of Peace Research 15.1 (1978): 3-17.
- ↑ Shishkov, Iurii V. "Exploitation of Labor: History versus Marxist Theory." Problems of Economic Transition 36.6 (1993): 7-20.
- ↑ Holmstrom, Nancy. "Exploitation." Canadian journal of philosophy 7.2 (1977): 353-369.
- ↑ Steele, David Ramsay. From Marx to Mises: Post Capitalist Society and the Challenge of Ecomic Calculation. Open Court, 2013.
- ↑ Desai, Meghnad. Marx's revenge: the resurgence of capitalism and the death of statist socialism. Verso, 2004.
- ↑ Huang, Jintao. "John Romer Traces the Injustice of Contemporary Capitalist Exploitation." Frontiers in Economics and Management 3.1 (2022): 336-341.
- ↑ Steiner, Hillel. "A liberal theory of exploitation." Ethics 94.2 (1984): 225-241.
- ↑ Walt, Steven. "Comment on Steiner's liberal theory of exploitation." Ethics 94.2 (1984): 242-247.
- ↑ Reiff, Mark R. Exploitation and economic justice in the liberal capitalist state. Oxford University Press, 2013.
- ↑ Gale, James. "Between the Pillars of Liberalism and Capitalism: A Comparison of Theories of Exploitation." Manchester Rev. L. Crime & Ethics 4 (2015): 60.
- ↑ Elster, Jon. "Exploring exploitation." Journal of Peace Research 15.1 (1978): 3-17.
- ↑ Roemer, John E. A general theory of exploitation and class. Harvard University Press, 1982.
- ↑ Daniel III, Coldwell. "Pure neoclassical exploitation and the level of wages." American journal of Economics and Sociology 49.1 (1990): 21-34.
ניצול כלכלי בעבודה41645185Q5853443