הערך מקוטלג בקטגוריית "פולקלור יהודי", האומנם?
ודו"ק...
נושא בדף שיחה:דיבוק/ארכיון
בלי לדוק אני אומר לך שאין מתאים מערך זה לסמל פולקלור.
אז מה שהוספת על החפץ חיים הוא פולקלור?
בהחלט. נרטיב אינה מילה גסה, הסיפור על החפץ חיים בכלל נכלל בקטגורית נרטיב בפולקלור.
עמוס חדד אני מסכים עם מטעמים ההגדרה פולקלר ע"פ המכלול היא
פולקלור (בעברית: ידע-עם; מאנגלית: Folk - "עם", Lore - "ידע") הוא מונח שטבע החוקר האנגלי ג'ון תומאס בשנת 1846 לתיאור מכלול האספקטים המילוליים, הרוחניים והחומריים המאפיינים תרבות מסוימת, אשר מועברים בעל פה, בהקראה, על ידי התבוננות, ועל ידי חיקוי. פולקלור הוא למעשה גוף של ידע, מנהגים ומסורות שעובר מדור לדור, ומשתנה כל הזמן.
— המכלול ערך פולקלור
כיוון שהמונח מוזכר בספרי הקבלה לא ניתן להגדירו כפולקלור, מאחר ואינו מועבר בע"פ.
פיספסת את המילה הבאה - בהקראה. מה גם שלדיבוק המוזכר בספרי הקבלה נוספו אינספור סיפורי עם ומסורות ואמונות טפלות ולכן הוא מוגדר כפולקלור.
לפי דעתך, אם על האושפיזין (כדוגמה) יהיו סיפורי עם ואמונות תפלות, גם הם יהפכו לפולקלור??
לפי דעתי, לכל מונח יש את ההגדרה העצמית שלו, ואין לדברים הנלוים אליו השפעה הגדרתית על המונח עצמו.
מדוע שהטפל ישפיע על העיקר?
כי היום העיקר בדיבוק הוא האמונות הטפלות. הסיפורים בעלי מקור מהימן הם בודדים לעומת סיפורי העם.
בע"פ בהקראה, לא בהקראה מתוך הכתב, (כוונתי שיש הקראה מספרי סיפור עם ויש הקראה מספרים מוסמכים וכיוון שלפי עורכי ויקיפדיה ספרי הקבלה הם ספרי פולקלור, לכן הם מגדירים את זה כפולקלור אבל כיוון שבמציאות הם מוסמכים יותר מספרי מחקר לא ראויה ההגדרה, ולטענתך השנייה אתה צודק שיש בזה הרבה פולקלור אבל כיוון שהרעיון של פולקלור שהוא דבר לא לגמרי מוסמך, כמו שהבאתי בציטוט, והגדרת העניין כפולקלור תפגע גם בעצם המושג, אזי לא ניתן להניח פגיעה זאת בדברי חז"ל.
מכלולאים פעילים קורא לדעתכם.
פולקלור לא פוגע בדברי חז"ל! הוא מגדיר דבר. יש כאן תופעה שנכללת בסיפורי עם. וסיפורי הדיבוק מועברים ממגיד אחד למשנהו, ממלמד מפחיד לתלמידיו, ומאבא נחמד לבניו לפני השינה.
צודק.
אוקי. קיבלתי.