נושא בדף שיחה:בית המדרש של הבעל שם טוב/ארכיון

הובן

חסרונו של תקציר הוא לא נימוק לביטול, אבל מדובר בעובדה היסטורית, והעריכה שגויה.

מסכים.

גם אם אני מסכים, כי אין צורך להוסיף את המילים הללו

בכדי להכריז על "עובדה היסטורית" יש צררך במקור היסטורי מהימן. לא מצאת כזה.

כמדומה שכך ראיתי בקש"ח המצורף, אבל ייתכן שאני טועה. אבדוק זאת בשבוע הבא

שמש מרפא אני מקווה שאתה לא קורא לקישורים החיצוניים הללו מקור היסטורי מהימן...

דיברתי על הקש"ח להיכל הבעש"ט, זה מאמר רציני שזכורני שהוא מביא שם מקורות כאלה.

בכל מקרה, בחירת המילים אינה טובה. לא מדובר כאן בסיפורי הבעש"ט אלא במבנה במעזיבוז' שמתייחסים אליו בחרדת קודש הרבה מאד שנים. ניתן מקסימום לכתוב "על פי המקובל".

הבעל שם טוב לא היה לפני אלפי שנים שחייבים איזה מחקר היסטורי וארכיאולוגים כדי להוכיח את המסורת על בית הכנסת. ישנם עדויות אפילו על המבנה המדוייק של הריהוט בבית הכנסת, שמתועדות בחלקם על המסגרת התולה על הקיר השמאלי של בית הכנסת. מדובר באנשים שעוד זוכרים את בית הכנסת כפי שעמד לפני השואה, וכפי שהיה נקרא בזמנו "בית המדרש של הבעל שם טוב". אני מקווה שעוד כחמישים שנה לא יחפשו עדויות על כך שאדמור"י ויז'ניץ הקימו את קרית ויז'ניץ.

בדיוק מהסיבות שהזכרת אף אחד לא ערער על קיומו של בית כנסת כזה.

אפשר גם לדון האם הבעל שם טוב, גר במעז'יבוז', ובכלל האם הוא היה (אגב, היו פעם חוקרים משכילים שטענו שאכן לא היה אדם כזה...).

ברור שזו עובדה הסטורית, יהודים חיו במעז'יבוז ברצף מימות הבעל שם טוב עד השואה, ישנם תמונות של הבית כנסת בבניינו מלפני השואה, ולפני חמישים שנה גם היו עדי ראיה.

אותו נידון הוא גם לגבי בית הכנסת מהרש"ל בלובלין, ובית כנסת הרמ"א בקראקא, בית כנסת רבי חיים אבולעפיה בטבריה, ובית כנסת האור החיים בירושלים.

אבל גם אם נניח ולא נקבל את זה כעובדה הסטורית ברורה, הניסוח הראוי הוא "על פי המסורת".

"ברור שזו עובדה הסטורית, יהודים חיו במעז'יבוז ברצף מימות הבעל שם טוב עד השואה, ישנם תמונות של הבית כנסת בבניינו מלפני השואה, ולפני חמישים שנה גם היו עדי ראיה.". איך כל זה קשור לנידון שלנו??

הענין הוא שמידע כזה לא חייב מקור. עובדה הידועה לכל, במסורת רצופה דור אחר דור אינה זקוקה לראיות. ואני מקווה מאוד, ששמעון לוי החמוד, אינו מאותם הזקוקים לראיות למתן תורה, שנמסרה לנו דור אחר דור בפרסום ובאופן ציבורי ללא הפסק של מסורת ולכן אינה זקוקה לראיות, כפי שמסבירים הראשונים.

ההשוואה למתן-תורה מיותר

כנ"ל הצמדת תארים/תיאורים למשתתפים בדיון.

לא אצמיד תיאורים, אך כך כן אגיב: אני מקווה מאוד, שטישיו אינו מאותם שאינםזקוקים למקורות לקיומו של באלאור ויציינו את עובדת היותו כפשוטה לכל שנמסרה דור אחר דור בפרסום ובאופן ציבורי ולכן אינה זקוקה לראיות. בלי השוואה כמובן, באתי להמחיש שאין קשר.