במקור, וכן בויקיפדיה גם כיום, נרשם תשכ"ו. לפני כשנתיים תיקן אחודה חידה לתשכ"ז, בהמשך הוסיף שיש על כך מקורות סותרים, וביכר להשאיר את גרסתו. כעת, תיקן בן חיים לתשכ"ו אך שוחזר ע"י אחודה בשל הסתירה הנ"ל.
המצב כרגע שיש סתירה בין גוף הערך לתבנית, שזה ודאי לא תקין.
מכלולאים פעילים מה ידוע לכם על כך?
התבנית בנויה על פי המידע שבערך ואת הסתירה בין התבנית לערך אין בעיה לתקן וזה לא הנושא.
לגוף הדברים יש סתירה בין מקורות שוים באיכותם, לפי זכרוני בשעתו ביכרתי את המקור של תשכ"ז כי הידע האישי שלי היה כך, כמובן שעשיתי זאת רק בגלל ששתי המקורות בעניין שוים באיכותם, כעת שיחזרתי כי לא ראיתי סיבה לשינוי אחרי ששני המקורות כבר רשומים בערך ובהערה, וציפיתי שאם יש לבן חיים מידע נוסף הוא יפתח על כך דיון, ואם יש לו אשמח לשמוע.
למעשה לא נראה לי שיש כלל מה עושים כששני מקורות סותרים, הטוב ביותר כמובן למצוא מקורות נוספים.
בדקתי שוב את ההסטוריה וכך, בתחילה היה כותב תשכ"ו ללא שום מקור ותיקנתי לתשכ"ז ע"ס ידע אישי, אח"כ מצאתי מקור לתשכ"ז והוספתי אותו, אח"כ מצאתי מקור לתשכ"ו והוספתי אותו בהערה.
אני עומד על דעתי כי הישיבה הוקמה באלול תשכ''ו בכפר מימון ועברה למושב תפרח בקיץ תשכ''ח. בתקופת מלחמת ששת הימים שהיה באייר תשכ''ז הישיבה הייתה עדיין בכפר מימון. בתקופת ההמתנה לפני המלחמה בחורי הישיבה נרתמו לשמירה וחפירות שוחות הגנה סביב הכפר. כל זאת מידע אישי היות והייתי שם. וכמו שמסופר על הרב יצחק אוברמייסטר זצ''ל.בן חיים
היית שם בעצמך בתקופה המדוברת?
אני לא הייתי שם בעצמי והידע שלי מפוקפק יותר, אם היית שם בעצמך בתקופה המדוברת מצדי אתה יכול לשנות, סו"ס במקורות יש סתירה ואין לי דרך לדעת בוודאות מה נכון.
ואגב תן דעתך על שאר הפרטים בערך הנוגעים לשנותיה הראשונות של ישיבת תפרח אם יש בהם טעויות נוספות או שחסר פרטים חשובים.
הישיבה היתה בתושיה או בכפר מימון או שתושיה היתה חלק מכפר מימון?
האם חילוקי הדעות בכפר מיימון היו על הלל ביום העצמאות או שזה אגדה בעלמא?
האם ר"נ לסמן הגיע באלול תשכ"ח או שזה גם טעות והוא הגיע באלול תשכ"ז?
האם היו אנשי צוות נוספים באותם שנים?
תושיה היה מרכז חינוכי בסמוך מאוד לכפר מימון, שם היה בי''ס אזורי לכל תושבי האזור, ושם גם הייתה הישיבה התיכונית "בית יהודה" והרב יעקב שטיגליץ (אריאל) משמש כראש הישיבה ורב מושב כפר מימון.
הרב שטיגליץ גם היה אומר שיעורים בישיבת תושיה עד תחילת המחלוקת, שהייתה בדבר פתיחת חיידר במקום. ולא בעניין אמירת הלל ביום העצמאות. בנוסף חברי המושב לא ראו את הישיבה בעין טובה היות והבחורים לא שרתו בצבא. (דבר שעלה לכותרות לאחר מלחמת ששת הימים)
ר''נ לסמן אכן הגיע באלול תשכ''ח . (באלול תשכ''ז הישיבה הייתה עדיין בכפר מימון)
אתה יכול לתקן את הפרטים כפי שציינתי. בן חיים
