אֱלוּל הוא חודש בלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
מכלולאים פעילים
סילוף ודברי כפירה, לומר שיש מסורת של המקרא ויש מסורת של חז"ל
חז"ל הרי מפרשים את המקרא ולא חולקים עליו
אלא הביאור בזה פשוט
מנין חודשים מניסן מנין שנים מתשרי
הפירוש שחלוק מנין החודשים ממנין השנים הוא פירוש אחד. יש עוד הרבה פירושים נוספים. ולא כל דבר שלא מתאים ממה שאתה רגיל אליו בבית המדרש הוא "סילוף וכפירה" (בלי להיכנס לדקויות ומשמעויות של מסורות כביכול שונות)
אני נאלץ לחזור על דבריי
שזה סילוף ודברי כפירה
ואם תשאל למה אני חוזר על דברי
כי לא הבאת לי שום בסיס לדבריך
ולי יש בסיס בגמרא בראש השנה
בסוגיא בדף ב' ב'
מסכים לחלוטין עם מקווה. ענין של סמנטיקה בלבד. "מסורת מקראית" החלף ב"פשוטו של מקרא" ו"מסורת חז"ל" החלף ב"דרשות חז"ל". דוגמה: רשב"ם בפי' לתורה אומר שלפי פשוטו של מקרא לא צריך להניח תפילין והכוונה ב"והיה לך לאות על ידך ולטוטפות בין עינך" זה שיזכר לך כל הזמן כאילו שזה נמצא עליך, ותפילין ממשיות זה דרשת חז"ל לשיטתו. על אותו הקו-וודאי שלפי פשוטו של מקרא החודשים מתחילים בניסן, וודאי שחז"ל דורשים אחרת. ואין מענינו של נושא לומר שחז"ל חלקו על המקרא ח"ו. פשוט התנסחות בשפה לא מוכרת בבית מדרשך.
אפשר להשתמש בניסוח הזה (זה לא ניסוח של מקוה אלא של מעלה התורה או גירסה ישנה של ויקיפדיה).
מישהו כתבת נכון מאוד זה כתיבה נכונה ששנה נמנית מתשרי וחודשים נמנים מניסן וזה גמרא מפורשת בראש השנה ששנים נמנים מתשרי וחודשים נמנים מניסן ואין מה לדון כאן בכלל.
יש מה לדון ואתה, במחילה , לא משיב לגוש"ע. אני לא חולק ח"ו על הגמ' בר"ה, אבל מנסה לטעון שיש את הרובד של מדרש חז"ל (שכולל, לפי הרשב"ם שהבאתי לעי') אפי' את מצות תפילין(!), ויש את רובד פשוטו של מקרא. וברובד הזה החודשים הם מניסן. אבקשך להגיב רק אם בכוונתך להגיב עניינית וללא סופרלטיבים.
כדי להסביר לאלו שחושבים שיש לדון מדוע לפי הבנתי אין לדון
ובסופו של דבר מטרתי שהערך יהיה ערוך כמו שצריך
אין לי ענין לערוך ואח"כ ימחקו את עריכתי.
במקרים שאתה בטוח שצריך לערוך, אתה יכול לערוך למשל כאן לערוך בהתאם לערכים דומים אחרים, לערוך בעדינות ולא מתוך רצון לחנך את הקורא אלא להציג את המידע בצורה נכונה, ולתייג בדף השיחה ולהסביר מה עשית.
ואגב, שוב, הערה כללית (לא ביקורת על הדיון הזה..) בגדול הכלל הוא תמיד שהגישה הנפשית של העורך אמורה להיות ממקום של שיפור/תיקון/הסרת בעיה, ולהיזהר לא לבוא ממקום של חינוך/ויכוח וכדומה. כולנו באותה סירה, ואף חותרים לאותו הכיוון.
