נהוג לקיים טקס בנוכחות המשפחה וחברים קרובים ובו, בין השאר, שוברים צלחת חרס (מקביל לשבירת הכוס תחת החופה).
אין כאן שום הקבלה כי שבירת צלחת הוא כעין סימן שאין לבטל את הקשר והקשר הוא חזק וקיים
ושבירת כוס הוא זכר לחורבן שנאמר אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.
{{ מכלולאים פעילים }}