לדלג לתוכן

נושא בדף שיחה:הרב ישראל חיים וייס/ארכיון זרימה

מספר המשפחות בחסידות

25
משה מ (שיחהתרומות)

מכלולאים פעילים, בערך מובא בזה"ל: "החצר מונה 230 משפחות. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-220 בעלי זכות בחירה".

הדבר אומר דרשני: 230 משפחות שווה לפחות 460 בעלי זכות בחירה (אם נקח בחשבון רק את בני הזוג, בלא ילדים בוגרים, דבר - שאגב - כמעט ואינו שייך). איך בנשימה אחת נכתב כי הקהילה מונה אך ורק 220 בעלי זכות בחירה, שזה עוד פחות ממספר המשפחות עצמם?!

אתמהה

מרדכי עציון (שיחהתרומות)

לא נכנס לויכוח כאן.

אבל שים לב, ע"פ המדיניות אם יש משהו שנראה לך מוזר ואין לו מקור, אתה יכול להניח תבנית [דרוש מקור] ואם תוך זמן סביר נניח שבוע או שבועיים לא מביאים מקור אפשר למחוק את המידע.

ספרא (שיחהתרומות)

דברים בעלמא - לכתחילה להשאיר בהערה מוסתרת בקוד מקור, או להעתיק לדף השיחה.

ספרא (שיחהתרומות)

לא אומר כלום על הערך הזה, רק אכתוב מה שכתבתי מכבר שיש לקחת את רשימות אגו"י בערבון מוגבל, מהיכרות אישית עם מה שהיה במספר חסידויות.

יש חסידויות שיש להן אוכלוסייה שנמנעת מלהצביע, מסורתית או חד פעמית, שהגורמים המטפלים מול מועצת הקהילות - בחרו להשמיט מהרשימות את אלו שבוודאות לא יצביעו, כדי לתת את הרושם למנהיגי אגו"י ש"קהילה X" מצביעה ברובה בבחירות ולקבל שירות בהתאם.

תפארת אבות (שיחהתרומות)

זה נכון בהקשר לחסידויות הגדולות יותר, ובעל נתח מכובד של 'לא מצביעים', אך בחסידויות הבינוניות ומטה

הם משתדלים בשיטה להגדיל את מספר החסידים ברשימות אגודת ישראל, וזאת על מנת לקבל כבוד מתאים בתקציבים והקצאות וכדו', והם רושמים גם כאלו שאי פעם דרכו במנחה מעריב בבית המדרש, בדידי הוה עובדא, שנכנסתי למטה אגודת ישראל ביום הבחירות, ואני מגלה שאני רשום באי זו חסידות שאולי אי פעם נכנסתי ל'סעודה שלישית' בבית הכנסת...
ספרא (שיחהתרומות)

כמובן,

זה נכון, אם הם יידעו שאתה מצביע.

זה לא נכון אם הם יסתפקו בכך. אני מדבר על כמות של חסידים בלעדיים שלא מופיעים ברשומות אלו, וכן מופיעים באלפונים וכו'.

אני מתכוון רק שלא ניתן להקיש מרשימות בעלי זכות בחירה למספר החסידים, ניתן להביא אותם רק בהקשר הנכון, לגבי מספר בעלי זכות הבחירה.

ירוחם פישל יהושע (שיחהתרומות)

שני דברים

קודם כל לגבי דבריו של ספרא, אז יש גם הפוך, יש חסידויות שמחשבים גם כאלו שלא ממש נמנים על החסידות, אלא אוהדים מתפללים וכדו' שאינם רשומים במקום אחר.

ודבר שני שבספינקא זה לא נראה לי מסודר ממש לפי משפחות

כי יש שם גם בחורים שהוריהם לא ממש חסידי ספינקא, והם חסידי ספינקא לכל דבר

מה שברור ש230 משפחות בטח לא נכון, ומהיכרות אישית

אני הייתי אומר כ100 משפחות ועשרות בחורים, אבל צריך לוודא ולבדוק מקור

ספרא (שיחהתרומות)

אכן יש גם הפוך.

בערך זה, הבעיה שלמספר החסידים יש מקור. צריך לבדוק אותו. היכרות אישית לא רלוונטית מול מקור.

ההיקש למספר בעלי זכות הבחירה היא מחקר מקורי אסור.

(כשאין מקור למספרים, יש להסיר לגמרי את המספרים).

הכל לטובה (שיחהתרומות)

בערך נאמר שיש בית כנסת בלונדון, משמע שישנם חסידים ללא זכות בחירה בארץ, כך שאין זה סתירה מיניה וביה.
לא מביע דעה על הנתונים

משה מ (שיחהתרומות)

קצת מוזר בעיניי שרוב חסידיו גרים בלונדון (220 בעלי זכות בחירה זה פחות מ-110 משפחות, זאת אומרת שלפחות 120 משפחות מתוך ה-230 גרים בלונדון. לא מעניין?)

תפארת אבות (שיחהתרומות)

לעניות דעתי הקהילה בלונדון קיימת בערך כמו שהקהילות באלעד, אשדוד, וביתר קיימות... (אין לו בית מדרש בכל הערים הללו...), ויש לי גם ראיה לדבר, שאם בקהילה בלונדון היה (120) משפחות, לא היתה 'רבנות הקהילה' מתגלגלת עד לבן הרביעי... בכל מקרה: קהילת ספינקא בארץ ובעולם לא מונה יותר ממאה משפחות טבין ותקילין - חד משמעית. ואולי באמת מוטב יהיה שלא ירשם בכלל מספר החסידים.

חסד השם (שיחהתרומות)

בלונדון סכום המשפחות של חסידים ואוהדים אכן מגיע ל120 וספינקא בלונדון זה קהילה שנוסדה לפני 60 שנה בגולרדס גרין ע"י חסיד אביו רבי יעקב יוסף זיע"א מספינקא לפני עשור התבססה הקהילה ע"י המשפחות והוקם בנין לבית מדרש במרכז הקהילה החרדית בסטמפורד היל והקהילה בלונדון מאד בולטת בין הקהילות

ולגבי שאלתך לרבנות בקהילה למה עבר לבנו 'השלישי' ולא לרביעי אכן קהילת לונדון שניה בחשיבות הקהילות ובעוד שהבן הראשן הבכור מוכתר כרב ומשפיע במרכז החסידות אז הבן השני היה אמור לכהן כרב בלונדון אך לא רצה זאת מסיבות אישיים אז זה עבר לבן השלישי

תפארת אבות (שיחהתרומות)
חסד השם (שיחהתרומות)

יתכן שאינך יודע להכיר חסידי ספינקא לונדון

תפארת אבות (שיחהתרומות)

מי שקצת יודע לספור, רואה כי אין באירוע הזה יותר מ100 איש... כולל משפחת האדמו"ר ואורחים מהארץ, וסקרנים מלונדון... אבל אם נחמד לך לאבד כל כך מהר את האימון כאן במכלול.... ולהמציא מספרים לא נכונים, לבריאות...

ספרא (שיחהתרומות)

כשיש מקור אתה לא יכול להסיר. גם אם לדעתך זה לא נכון חד משמעית.

מה שכן, צריך ורצוי צריך לבדוק את המקור.

מוטל (שיחהתרומות)

הסתכלו בסרטון של השבע ברכות ה"מרכזית" (בהערה 4), בקושי חמישים אנשים.

תפארת אבות (שיחהתרומות)

אם כבר הזכרת, קצת צורם לי ההקשר שבו הובאה הערה זו 'הוא מתנהג לפעמים באופן שונה מהמקובל אצל אדמורי"ם', אשר בעיני יש בזה זלזול מיותר בכבוד האדמו"ר, ולא נראה שזה כ"כ אנציקלופדי.

ירוחם פישל יהושע (שיחהתרומות)

גם לי זה צרם, גם נראה לי בנוגע הקשר עם ברלנד, שלא אמורים לכתוב אצל כל אדמו"ר עם מי הוא אוחז בדיוק קשר...

נתן הלוי גרוסבוים (שיחהתרומות)

עובדות הן עובדות.

ירוחם פישל יהושע (שיחהתרומות)

לא ידעתי שכל עובדה כותבים, זה נקרא אנציקלופדי????

חידוש בשבילי

תפארת אבות (שיחהתרומות)

נתן הלוי גרוסבויםדבריך נכונים אולי בקשר לתמיכה לברלנד היא עובדא שהוא מצהיר עליה, אך לא כן לדברים האחרים שציינתי, שאין זה מן הראוי, וזה בכלל לא אנציקלופדי

סענדער (שיחהתרומות)

גם הנהגותיו המיוחדות או המוזרות הם 'שיטה' מסוימת בעבודת ה' שלו. לפי המהלך של 'ביטול היש' וכתלמידו של ר' אשר פריינד. ראה למשל את דבריו של משה מ בשרשור הסמוך. ולכן זה ראוי ואנציקלופדי.

מה שנותר זה להוסיף את הביאור הנ"ל בתוך הערך ככל שיימצא לזה מקור.

תפארת אבות (שיחהתרומות)

אני את שלי אמרתי!