זכור לי שבנו של בעל הטורים הרג את אמו [=אשתו של הטור] אשתו וילדיו על קידוש ה'. חיפשתי בכמה מקומות ולא מצאתי מקור לדברים, אשמח מישהו יוכל להעיר את עיני בעניין.
נושא בדף שיחה:רבינו יעקב בן אשר/ארכיון
תמוה שעשה כן. אין לדבר כל היתר.
בזמן מאורעות תתנ"ו [מסעי הצלב] זה קרה יותר מפעם אחת ואף בקהילות שלמות כגון יהדות וורמייזא קהילת יהודי מיינץ שהרגו אחד את השני כדי לא ליפול בידי האויב.
גם בגמרא איתא מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון והפילו עצמם למים כדי שלא יחוללו [בערך זה גם יש תשובה הלכתית לשאלתך],
יש לאורך ההיסטוריה אינספור דוגמאות אבל לא נראה לי שיש בהם צורך.
כל זה ידוע ומפורסם ואינו נוגע לגופו של עניין. להרוג עצמו יכול להיות מותר, להרוג אחר לא. וכנראה לאורך ההיסטוריה טעו בזה רבים.
יתכן שהשאלה היא שאלה טובה אבל אם תפתח את הקישורים שול ורמיזא ומגנצא [מיינץ] תראה ששם היה התאבדות המונית והרגו זה את זה כדי לא ליפול בידי הצלבנים ימ"ש כמובן מדובר ב"קהילות שו"ם" הקדושות עליהם אנחנו אומרים כמה וכמה קינות בט' אב....
אין כאן תשובה ועדיין תמוה, שכן מסתמא היה בן בעה"ט ת"ח, וצ"ע איך עשה כן.
השאלה היא שאלה טובה, וחבל שאינני מוצא את המקור של הדברים [ייתכן שהמקור אינו אמין כלל] בכל מקרה כמו שכתבתי הדבר כבר קרה בקהילות של ת"ח עליהם אנחנו אומרים בקינות "וְעַל אַדִּירֵי קְהַל מַגֶּנְצָא הַהֲדוּרָה. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת לְהִתְגַּבְּרָה, הִשְׁלִימוּ נַפְשָׁם עַל יִחוּד שֵׁם הַנּוֹרָא, וַעֲלֵיהֶם זַעֲקַת שֶׁבֶר אֶשְׂעָרָה, עַל שְׁנֵי מִקְדָּשַׁי יְסוֹדָם כְּהַיּוֹם עֻרְעֲרָה, וְעַל חָרְבוֹת מְעַט מִקְדָּשַׁי וּמִדְרְשֵׁי הַתּוֹרָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי בַּשְּׁלִישִׁי נוֹסַף לְדַאֲבוֹן וּמְאִירָה, הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְיָגוֹן וְצָרָה, בְּיוֹם מַתַּן דָּת סָבַרְתִּי לְהִתְאַשְּׁרָה, וּבְיוֹם נְתִינָתָהּ כְּמוֹ כֵּן אָז חָזְרָה, עָלְתָה לָהּ לַמָּרוֹם לִמְקוֹם מְדוֹרָהּ, עִם תִּיקָהּ וְנַרְתִּיקָהּ וְהַדוֹרְשָׁהּ וְחוֹקְרָהּ, לוֹמְדֶיהָ וְשׁוֹנֶיהָ בְּאִישׁוֹן כְּמוֹ בָאוֹרָה, שִׂימוּ נָא עַל לְבַבְכֶם מִסְפֵּד מַר לְקָשְׁרָה, כִּי שְׁקוּלָה הֲרִיגָתָם לְהִתְאַבֵּל וּלְהִתְעַפְרָה, כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹקינוּ האולם וְהַבִּירָה, וְכִי אֵין לְהוֹסִיף מוֹעֵד שֶׁבֶר וְתַבְעֵרָה, וְאֵין לְהַקְדִּים זוּלָתִי לְאַחֲרָהּ, תַּחַת כֵּן הַיּוֹם לִוְיָתִי אֲעוֹרְרָה, וְאֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה וְאֶבְכֶּה בְּנֶפֶשׁ מָרָה, וְאַנְחָתִי כָּבְדָה מִבֹּקֶר עַד עָרֶב"