עמוס חדד המושג "אלוקים לא משחק בקוביות" הוא מושג בפיזיקה, טענה שאיינשטיין הגיב לאפקט הצופה ולאסכולת קופנהגן. דוקא ספרו של מיכי אברהם אלוקים כן משחק בקוביות, הוא דבר טוב. זו תופעה מופלאה שממחישה את השפעת הבחירה של האדם על המערכת הסגורה כביכול של הטבע, וזה ניגוד מדעי מוכח לחילוניות הדטרמיניסטית.
נושא בדף שיחה:מיכאל אברהם/ארכיון
הספר אינו עוסק בבחירה.
המושג עוסק בפיזיקה קוונטית. וזה מאפשר להכניס את הבחירה לתוך המכניקה הפיזית המדעית הדטרמיניסטית.
לא נכון. הביטוי של איינשטיין היה לגבי מכניקת הקוונטים.
הספר עוסק בעיקר באבולוציה, עיין בערך הזה וכאן.
ועיין בספר...
כמדומה שהוא עוסק באבולוציה בעיקר.
בסדר. לגופו של ענין זה לא משנה. אני חושב שהביטוי הזה כפראפזה לביטוי של איינשטיין זה משפט חיובי. זה הכל.
איסתרק הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
מכל מקום אני קיבלתי בחילה ורצתי לשירותים כשקראתי את השם הזה...
אז אפשר להוסיף הסבר.
הרעיון הוא שהקב"ה משחק (=משנה כרצונו) עם המציאות הפיזיקלית של העולם הזה כל הזמן. זה משפט נהדר !
ואני לא הבנתי למה עלינו לחטוא בעירוב פרשיות הנוראי הזה בין תורה למדע?!
היוצר הוא הקב"ה ! זו האמונה!
והוא קבע את כללי הפיזיקה! זה המדע!
אם הכללים נתונים לאקראיות או לסדר מסויים זה עניינה של הפיזיקה.
היוצר יצר אותם בששת ימי בראשית, וזה עניינה של התורה.
רק בגלל שאותו מבולבל בילבל , עקב נהייתו אחר אבי המשומדים, גם אנחנו צריכים להגרר אחריו?! אתמהה.
כל עימות עם החילוניות תביא את הטענה הדטרמיניסטית שהכל נקבע מראש בגלל שהמערכת הפיזיקלית 'סגורה' ואי אפשר להתערב בה. גם המחשבות הם נוירונים פיזיים וכו' וכו'.
אז התשובה הברורה היא שכל אדם 'יודע' שיש לו בחירה, וכו' וכו'.
אבל במושגים הפיזיקליים האלו נודע למדע החילוני שיש השפעה מדעית מוכחת של אפקטים 'רוחניים' על הפיזיקה. בניסוח כזה או אחר.
לדעתי יש ענין להביא את זה, בעיקר בגלל שזה ממחיש את חוסר ההבנה הבסיסי של המדע - גם בענף המדויק ביותר, ושכולם מודים בחוסר ההבנה הבסיסי הזה.
"זה משפט נהדר!" = דוחה.
יחיד ורבים, מה דעתך?
דוחה את דברי, את המשפט, או שהמשפט דוחה אותך? 
מבין אותך בהחלט. אבל במושגי פיזיקה אני עומד על דעתי שזה ניסוח מעולה. לכן הצעתי לכתוב כאן הסבר. אפשר בקיצור, אפשר באריכות יותר בהערה.
ראה כאן אלקים משחק בקוביות (ספר)
תכל'ס, זה אנציקלופדיה, אפשר לכתוב את שם הספר, בין אם הוא מןצא חן בעיני העורכים ובין אם לא.