יוסף בכור הגדיר היטב (ראו היסטוריית הגירסאות) שרבי חיים אינו פוסק. אך כתב שהוא דוגל בדקדוק הלכה, וזה, נראה לי אין מקומו בהגדרתו בפתיח. לכן ניסחתי זאת באופן שונה. מה דעתכם?
נושא בדף שיחה:רבי חיים קניבסקי/ארכיון
אני לא מבין, אנשים שואלים אותו כל שאלה הלכתית והוא עונה בצורה נחרצת על כל שאלה הלכתית ובעולם ההלכה מתייחסים לדעתו כפוסק מן המנין. במה זה מתבטא שהוא לא 'פוסק'??
היטבת לשאוול
אם יורשה לי ההגדרה של רבי חיים היא משיב, ולא פוסק!
הוא גדול המשיבים בדורו ואולי גם בדורות שלפניו
רבי חיים מעולם לא ערך שו"ת בהלכה למיטב ידיעתי
אם כי ספרו דרך אמונה מגיע לפסיקות הלכתיות
ההבדל בין פוסק למשיב
למיטב הבנתי היא הדעה/ ההכרעה האישית
הגריש אלישיב הגרש וואזנר והגרנ קרליץ כל אלו ועוד היו נחשבים לפוסקים
הם דנו בנידונים המתחדשים בימינו והכריעו בהם מכח הסברא של דימוי מילתא למילתא לפסקי קדמונים
הגרח לא מערב אפעם את דעתו אלא רק משיב ע"פ ידיעותיו העצומות את שכתוב במרחבי התלמוד
בקיצור הגרח נמנע מלהכריע/לפסוק
האם הוא אי פעם נשאל שאלה מהסוג הזה, ואמר שהוא לא מכריע?
הוא לא עונה על הכל.
הוא עושה כמו אביו זי"ע שלא ענה על הכל, הגם שענה הרבה. ועליו מוסכם שאינו פוסק.
מה כוונתך שאינו עונה על הכל?
יש שהוא משתמט מלענות.
התשובות של 'איני יודע' ו'אולי' ו'ייתכן' גם הן שגורות על לשונו...
הוא לא פוסק שאלות חדשות שאינן מפורשות. למיטב ידיעתי התשובות הנחרצות שצוטטו כאן למעלה זה על פסקים שפסקו קודמיו... היטיב להגדיר זאת יוסף בכור, הוא משיב (רחוק מלהיות הגדול בדורו). דוגמה פשוטה האם הוא עונה על היתר עגונה? לא. לעומת הגריש הגר"ש או הגר"נ שכן עסקו בנושאי פסק שכמובן גם התירו עגונות.
מסכים עם יוסף, ספרא ומקוה. הוא אמנם עונה על שאלות הלכתיות, אבל זה לא מגדיר אותו כפוסק. אפילו הוא כותב לא לסמוך על תשובותיו למעשה.
אכן, גם אני סבור שאין לכתוב עליו "פוסק" במובן הרגיל של המילה, אם כי בתכל'ס - הוא פוסק להרבה אנשים כיצד לנהוג...
הוא ענה בכל החלקים ואין פוסק יותר ממנו
משיב זה פוסק
הכל סתם התפלספויות
הוא גם הכריע רבות בדימוי מילתא למילתא בשאלות המתחדשות
שפורסמו באלפי ספרים שיצאו משמו
ופסק יותר פסקים מכל הפוסקים בדור האחרון
זה שידע כל התורה ושאלות רבות שהתחדשו מצא להם מקור מפורש בתורה זה רק מעלה כוחו בענין הפסיקה
ולא הכל תלוי בעגונות
שאני מאמין שגם בדברים אלו הגיעו לשלוחנו