סליחה על ההתערבות, אבל פסקה על אלימות מיותרת.
חסידויות נוספות ופלגים נוספים הגיעו לכך ולא זכו לאזכור. אפשר לכתוב בתמצות שחסידיו מגנים על כבודו ועוד כמה משפטים בסגנון. זה אינציקלופדיה, לא עיתון.
בכמה מקרים נקטו קבוצות של חסידיו באלימות ובמסעות הרס כאשר סברו שכבודו נפגע. כך למשל פרצו בדצמבר 2019 עשרות מחסידיו לישיבה הספרדית נחלת דן, הסמוכה לישיבה של החסידות שבראשותו, וחוללו שם הרס רב, לאחר שלדבריהם בחורים מהישיבה זרקו ביצה על רכבו של האדמו"ר[6]. חלק זה מקומו בעיתון או באתר חדשות.שלחו אותו לשם.
מכלולאים פעילים
אלימות לצערינו יש בכל מקום אך כשזה קורה פעם אחר פעם ובנסיבות כאלו זה כבר מריח כמו דפוס פעולה ראי ערך אליעזר ברלנד.
מה גם שאיני זוכר שאנשי החסידות התאמצו לגנות ולהוקיע אותה יותר מדי כך שזה מריח לפעמים כאילו לא מפריע להם יותר מדי.
גם מריבות פוניבז מוזכרות? אפשר לכתוב בעמימות ולא לתאר כל אלימות וכלפי מה. זה עיתונאי מדי.
יפה, ותודה על ההפניה. אכן מוזכרים מאבקים ולא מוזכר כל לבן שנזרק ולא סטנדר. המריבות לא קבלו פרוט מדוקדק. וזה עדיף בהחלט.
בדיוק כמו ההצעה של יהדות. לכן אני תומך בה.
אבל צריך לשים לב שבעוד שהמאבק הפונוביז'אי היה (ועודנו) מאבק רציני על קרקעות ושטחים בשווי של מליונים הקרב בוויז'ניץ הוא מאבק על הכבוד ממש בהגדרתו. יהיה קשה הרבה יותר לכתוב אותו באופן אינצלוקופדי.
תשאירו לכל אחד בחירה על מה לריב. קרקעות,תואר, ממון. אבל תאור המריבות, לא אמור למלא פסקאות, ולא לתאר כל ביצה שנולדה או זרקו.
אם תתארו את הלבן שזרקו בפוניבז, הביצה בויזניץ, עגבניות בעוד חסידויות, די מהר מגיעים לאווירה של שוק. מספיק לתאר מלמעלה. זה לא נושא לתאור בפרוטרוט.
נס שרק פעם אחת זרקו סטנדרים, כי אם היו זורקים נניח כסאות וספסלים באופן קבוע, היינו מגיעים לאווירה של חנות רהיטים...
אגב, כפונוביז'ער אני יכול להעיד שדיבורי הסטנדרים הם עוול היסטורי, יש טאבו חריף מאוד על זריקת סטנדרים. שתדע...
לישיבה: למותג הכולל אלפי בני ישיבות, אברכי כוללים ר"מים וראשי ישיבות, משני הצדדים. שלא לדבר על העוול לתורה, לכבוד שם שמים ולכבודם של בני הישיבות בכלל.
זה בדיוק העניין, שהעובדות הללו הם שקר שידוע לכל. ואני מדבר מידיעה. הזורקים הללו מעולם לא היו ולא נבראו.
הסיבה שהמיתוס הזה בכלל נוצר היא מאילוצי פריים-טיים של כתבי טלוויזיה שרצו להבהיר את גודל הפרדוקס בשתי מילים והמושג "זריקת סטנדרים" שירת אותם כראוי.
אם כך אז -
אין לא ראינו ראיה
— משנה זבחים פרק י"ב משנה ד'
בכל אופן התופעות הללו נופחו מעבר למימדיהם האמיתיים
זה בטוח. עובדה שלמדתי בפוניבז' שנים רבות וניתן לספור על אצבעות כף יד אחת את המקרים האלו. לעומת הלימוד היומיומי והחיים השוטפים שכמובן לא יזכו לאיזכור יחסי כלל ועיקר...
אם מביאים את כל התיאורים ביחד, אכן ניתן להגיע בקלות לאווירה של שוק, ואולי לאווירה של ג'ונגל חיות טורפות, אך כל עוד זה מתואר כל אחד במקומו, עדיין לא ניתן לראות כאן בעיה גדולה
במובן, אבל איך אפשר לתר מריבה על כבוד באופן עובדתי בלי תיאורים על מה הם רבו, זה אפשרי כמובן בניסוח של "עקב פגיעה חסרת-תקדים בכבודו חסידי קראו לפעלות-תגמול חריפות" וכדומה, אבל אי אפשר כמו במקרה הפונוביז'אי פשוט להתעלם מהקרבות ולתאר את חילופי השטחים והפיצולים - פשוט כי הם לא קיימים
שוב - אם זה באמת משהו חריג, לציין את זה בערך זה עובדה אינציקלופדית לגיטימית. (ואיני נוקט דעה האם אמנם זה משהו חריג)
בעיקרון אני מסכים לדעת השוללים אזכור. אולם מניסיון אין סיכוי להסיר זאת יש כאן כאלו שזה יעלה להם בריאות אם זה לא יהיה כתוב.
אתה בטח לא מתכוון ברצינות...
המכלול הוא אתר הבראה? אם זה יעלה להם בבריאות - יעלה כמה שיעלה, אבל המכלול אינו אמור לשנות את כלליו בגין כמה מלחמות עריכה (שיש, אגב, דרכים להשתיק אותם באמצעות חסימות והגנות וכו').
איני מביע עמדה לגבי עצם העניין, שכן אינני יודע מה המצב בערכים אחרים, וגם אינני מכיר את המדיניות של המכלול בכגון דא..
כן, יצמח ומקור הם לא חדשים בשבילי, וכעת הגיח מישהו נוסף בשם השלום והאמת. בכל זאת, בהתייחס לטענת "מלי ג", באם המדיניות היא שצריך למחוק - אני הרי יודע שאתה תהיה הראשון לעשות זאת, ולא תשים לבך ללוחמי מלחמות העריכה...
הבעיה ששם התברר שהמדיניות היא להעתיק מהאתרים... 
ואגב אני חושב שמריבות פוניבז' מוזכרות ועוד איך. (בצורה מעוותת לטעמי, כבוגר הישיבה שהיה עד לכמה מהתגרות המדוברות)...
מלי ג, אני מבין את הצורך לא לצטט כל מקרה אלימות, אבל גם אין צורך לשכתב הסטוריה. אם ההסכמה היא למחוק לגמרי - מוחקים, אך כל עוד אין הסכמה גורפת על כך, וגם לא התברר כאן מה המדיניות של המכלול לגבי זה - אין ענין לעשות כיבוס מילים.
הם נקטו במחאה ולא בהגנה, וגם היו מעורבים בויכוח אלים ולא בויכוח מילולי גרידא כפי שמשתמע מעריכתך.
גם את הסיבה ל"ויכוח" הזה (...) אין סיבה להשמיט
נכון, האם כל ריב פנים חרדי נכנס למכלול? אתם תהפכו לעיתון אם תצטטו כל ריב בכל חסידות וישיבה...
מלי ג, בבקשה ממך, כדאי לעבוד כאן בצורה שיתופית. מהלכים חד-צדדיים של עריכה בנושא שנוי במחלוקת לא יגרמו למיתון התגובות ומלחמות העריכה.
כתבת את דעתך, שמעי את דעות האחרים, ואז תנסי להציע את הצעתך, ובאם לא תהיה התנגדות - תערכי על פיה. אם תהיה התנגדות - פתחי הצבעה.
זו היתה הצעה, דוגמה איך לא למחוק ובכל זאת לעמעם. אתם רשאים לתקן כרצונכם. זו טיוטה בלבד.
את ההצעות, כדאי להעלות קודם בדף השיחה ולקבל עליהם לגיטימציה לפני העריכה בפועל.
שוב - אני רואה שלא הבנת.
אף אחד לא אמר שקילקלת, וברור לנו שאפשר לתקן. רק נבקש ששינויים כאלו לא תעשי בלי להידבר קודם בדף השיחה.
לא תסכימי לבקשתנו הפעוטה?
טוב להשאיר. אדרבה יש ענין חינוכי שידעו שכך צריך לעשות למחות על פגיעה בכבוד רבו ותהא משכורתם שלימה מן השמים.
קראתי מעט בדף השיחה ומצאתי שהנושא נלעס. כל משפט בערך עבר תיקונים... כל דיון גורר עוד דיון. ניסיתי להדגים שאפשר לתקן ולא למחוק, ניסוח ביניים.כתבו כאן שניים שלא מתנגדים למחיקת פסקאות כאלו. ומישהו אחר כתב שזה עולה בבריאות, ניסיתי דרך אמצע, לכתוב ולא בדיוק... שום דיון בדף שיחה לא מדגים את זה יותר טוב.
ולא, זו לא בקשה פעוטה, ערך שכל משפט בו תוקן עשרות פעמים, כל משפט או דיון בו אינם פעוטים...
לא השתכנעתי.
היו דיונים אמוציונליים וכמעט שלא הובאו בהם פשרות ודרכי אמצע, ובכל מקרה - אם היו מובאים, לדעתי הם היו מקבלים את הסכמת הכל, או לפחות את הסכמת הרוב לפי הצבעה.
בדיוק, משום שדיונים הם אמוציונליים, אין טעם לדון שוב ושוב. לכן פשוט תוקן... מכאן ואילך תקנו כרצונכם. אני לפחות ניסיתי לתקן.
בקיצור, את מסרבת להביא את טיוטת ניסוחך בדף השיחה לפני הכנסתה לערך בכדי לשמוע עליה חוות דעת שיתופית?
בדף רגיל, אין בעיה. בדף הזה, עושה רושם שנכנסו לשרשרת ויכוחים, השיחה בדף יכולה לפרנס המון דפים, וברור שכל נסוח יעצבן מישהו, לא מצאתי עניין לדון עוד פעם. ניסיתי, אולי, לתקן מעט ללכת בין הטיפות.
כללית, בדפים מרובי ויכוחים לא ברור שיש טעם בדיון.
יש בדף הזה עוד פרטים שאני מוכנה לוותר עליהם. אבל לא שפצתי. הפסקה הזו לטעמי די בושה. ובמקום שיש חילול ה וכו,' ניסיתי לתקן מעט.
אני לא רואה סיבה לחשוב שהפסקה הזו חסרת חשיבות באופן כללי, אך עם זאת אני חושב שתיאור הביצה על רכב האדמו"ר הוא ילדותי משהו ומתאים יותר ל'נייעס' בין בחורי ישיבות. אפילו בעיתונות לא מופיעים תיאורים מעין אלו. ניתן לכתוב שהפריצה לישיבה נעשתה כשלטענת הפורצים נגרם נזק לרכבו של האדמו"ר או משהו מעין זה.
הייתי מתקן בעצמי, אבל גדרתי גדר לפיה אינני עורך ערכים הקשורים לאדמו"רים מסיבות מובנות.
בכל זאת, המכלול איננו פשקוויל. לא כל דבר צריך להיכתב גם אם יש לו מקום באופן כללי.
מלי עשית יפה מאד, רק בפעם הבאה אם היית רושמת בתקציר עריכה - "נסיון פשרה, אם לא מתאים תרגישו חופשי לשחזר" - מסתמא לא היו תלונות.
כמובן שצריך להגיע למסקנה רוחבית איזה סוג של אלימות מזכירים, ואז לפעול בכל החסידויות וכו'.
הביצה בהחלט מיותר, הניסוח של מיק מצויין. ככלל פירוט האלימות מיותר אך אזכורו חשוב.
יחיד ורבים - אם גירסתם לא מובאת בערך, זה לא מספיק שהיא מובאת פה - יש להוסיף אותה בערך.
הפסקה שוחזרה חלקית, נשמטו המלים מסע הרס ואלימות ועוד כמה. היא פחות בוטה כעת. כך שהתיקון מן הסתם הועיל משהו.
דויד לא ניתן להביא גירסה ללא מקורות. יתכבד המתחזה הנ"ל להביא מקור שטוען שכך היה ונכניס זאת לתוך הערך. ולגוף הדברים כבר כתבתי שאני מתנגד לכל ההכנסה של הדברים האלה. האם זה פרט ביוגרפי חשוב שכמה מהחסידים נהגו פעם באלימות? בכל קהילה יש שולייים כידוע (לפעמים הם יותר רחבים) אבל מה פתאום פה זה הפך להיות חלק ממאפייני החסידות? האם כל אירוע של עימות אלים בו היה שותף מאן דהוא מקהילה כל שהיא אמור להופיע בערך על הקהילה? (אא"כ הם הוקיעו אותו מה שבדר"כ לא קורה שאז אולי זה דוקא כן הופך לפרט ביוגרפי חשוב בגלל הנדירות של זה...) אז בואו מהיום נקבע שבכל ערך על קהילה כל שהיא חרדית או חילונית יהודית או להבדיל גויית צריך להיות פסקה == אלימות שננקטה על ידי הקהילה/חלקים ממנה כנגד מתנגדיה/רודפיה ==. נראה לכם הגיוני?
דויד, הגבת אלי, בעוד שזה משתמש חדש (כנראה השלום והאמת) שהחליט להתלבש באיצטלא שלי. וכאן הבן שואל - האם זה שם משתמש חוקי?
כעת ראיתי כאן בזה הלשון
אין להתחזות לאישים מוכרים או למכלולאים אחרים (לדוגמה: "מכון חכמת התורה1" וכדומה). משתמשים שיבחרו שמות שמפרים את הקווים המנחים צפויים להיחסם לצמיתות.
אי לכך ובהתאם לזאת, נא למחוק לצמיתות את שם המשתמש החדש "יחיד ורבים2", לחסום את ה-IP שלו ולמחוק ולהסתיר את הגרסאות של עריכותיו, ויפה שעה אחת קודם.
יש לי בקשה אחת לכל העורכים החשובים
תעברו על המכלול של האדמורים מ:גור, בעלז צאנז , סקווער, סלונים, ויזניץ (שיכון), מודזיץ, סערט,
ולאחמ"כ על המכלול כולו של האדמו"ר מויזניץ (מרכז), ותאמרו האם חסידי כל הנ"ל יש להם בעיה עם איך שנכתב ,לא להגדיל ולשבח אלא על מה שכתוב , אלא האם מה שכתוב מבזה את האדמו"ר?
וגם על הרגשתכם הכללית האם יש שם איזה שהוא זלזול באדמורי"ם
ולעומת זאת במכלול זה של האדמו"ר מויזניץ (מרכז) תאמרו אתם האם מה שנכתב לא נראה יותר קצת זלזול, קצת צחוק, קצת להוריד את קרנו ,?
לא סתם חסידיו כאן ללא הרף זועמים,
ביוגרפיה היא נתונים יבשים על פועלו של האדמו"ר , אולם בתור אנשים חרדים מטרתנו לכתוב דברים חיוביים, ולא מה שנראה אפילו אם רק בעיני אחרים זה נראה שלילי,
שיטת השוונצונעס היא שיטה להרבות את ביטול החסידים לרבי, זהו שיטה הנהוגה בהרבה חסידויות , אולם בחסידות זו היא קיבלה שם , וכמובן עם כמה מנהגים ייחודיים לחסידות זו, אולם בכל מקום יש דברים ייחודיים שבמקומות אחרים ייראו כדבר מוזר, ולכן או שכותבים זאת בצורה יפה או שלא כותבים
למשל לכתוב ששינו את השיר השבת נועם הנשמות למילים הייליגערבי , האם שיר נישור בטיש שלו? אז חסידיו שרים עליו לפעמים שיר זה אז לכן צריך לכתוב זאת? כשמי שאינו חסידו מסתכל על כך בצורה מוזרה , אז למה לכתוב?
בסקוור נהוג לעשות הפרדה ברחובות בין גברים לנשים דבר מוזר אצל אחרים, אז כותבים זאת?
כמו"כ למשל על האדמו"ר מויזניץ (שיכון) יצא קמפיין בשם "שהשלום שלו" כינוי של הקב"ה שהשלום שלו, האם ציינו זאת? וכהנה וכהנה דברים שמי שלא חסיד מסתכל על כך בצורה מוזרה אז לא כותבים!
בצאנז לא הזכרתם על מתיחות בינו לביו אחיו
בבעלז לא כתבתם שהיה התנגדות לחסידות שלו והם הקימו את מחנובקא
בגור לא כתבתם את התנגדות אנשי רבי שאול אלתר לאדמו"ר וטענותיהם, מהסיבה שזה לא מכבד אבל כאן זה נראה שלא פספסתם כמעט על כל פרט שאפשר להביך את החסידות הזאת, שאפילו דברים שהם אמת אולם אנשים חרדים אנחנו למה להביך? למה ?
שאחיו הכניסו למועצת זה פרט מביך בין אם זה אמת ובין אם זה שקר
כל האלימות של חסידיו זה פרט מביך מכל סיבה שתהיה
וכל אחד מבין שבכל מקום יש מספיק פרטים מביכים, אולם דברים אלו יתפרסמו רק אם יהיה לאלו מתנגדים להוטים לפרסם,
אז ניתן לחסידי ויזניץ להתקוטט ביניהם ואנחנו נכתוב רק מה שבמסגרת ביוגרפית מכבדת ונשמור על כבוד תלמידי חכמים מכל הצדדים
ולכן נראה שכל הערך כאן לא נכתב בצורה מקצועית ובעלי אינטרסים הוסיפו כאן מלא דברים שלא היו צריכים להיכתב
אני מציע לעורכים כאן לכתוב מחדש את הביוגרפיה, כי המצב העכשווי שהמכלול הזה נתון לשינוי מדי יום ע"י חסידיו וע"י מתנגדיו לא מכבד ולא לעניין
ולכתוב רק ביוגרפיה מצומצמת ,וכל דבר שיכול להראות לא מכובד לא לכתוב
אני חושב שכולם מסכימים לכך.
בברכת התורה
אני לא מסכים עם כך שכל דבר שנראה לא חיובי יש להשמיט למרות שאני אכן חושב שהערך הנוכחי בעיקר מציג ביקורת ולא מציג בכלל את הצד החיובי.
אני בעד, יש הרבה צדק במה שכתבת,
ואני גם בעד שתכתוב את ההודעה תחת שם המשתמש הקבוע שלך במכלול, ולא תיצור משתמש מיוחד עבור ההודעה הזאת...
דרך אגב ר' יהדות או איך שהשם שלך לא יהיה חלק מהנקודות שעוררת הם בהחלט נכונות ואתה בהחלט מוזמן לתקן ולעדכן
סליחה ברגע שמתקיים דיון אל תתקן כלום בגוף הערך כל דבר שתרצה לתקן תציע בדף השיחה. כשתתגבש הסכמה תוכל להכניס בגוף הערך.
מסכים עם יהדות (או איך שרק קוראים לו
כנראה קוראים לו "השלום והאמת" (בהתחלה - לאחר שהוא נחסם לחודש - הוא פתח בבק"ש בשם "יחיד ורבים2", וכעת - לאחר שהשם החדש נחסם עקב שימוש בשם של מכלולאי אחר - הוא פתח משתמש חדש). אבל תנו לו צ'אנס, כעת הוא הגיע בעדינות, ונראה שהוא קלט את האווירה ואת הכללים. בראוו!
אם אלו תיקונים שלא נידונו בדיון - אפשר, אם לא סביר שתהיה התנגדות. אם תתגלה התנגדות - הם יבוטלו ואז יפתח דיון על זה.
בעזרת ה' יתברך נתחיל, כל משפט שיש בו בעייתיות, כשהעורכים החשובים יחליטו
"בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".
1) "בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות."
למי שלא יודע זוהי ליבת הויכוח בויזניץ מה דעת הישועות משה, הוויכוח הוא לא האם החזירו בחשוון תשס"ב, אלא מה היה רצונו להנהגה, האדמו"ר לא דיבר על כך ברבים מעולם, למעשה השאיר את הרב מנדל בתור רב הקריה, והוא נשא את דרשות שבת הגדול ודרשת שבת שובה בשנת תשס"ב, מצד שני טוענים שאמר שהרב ישראל ינהיג את הבוטע ויאמר דרשות לציבור, והשאר טוענים שאמר שהמצב נשאר אותו דבר, למעשה ברבים לא אמר כלום ולא גילה את דעתו, חלק הביאו כאלה הוכחות וחלק כאלה הוכחות , והאמת היא שאף אחד לא בטוח 100 אחוז בהוכחותיו, ולמעשה בשנת תשס"ג עם חולשת האדמו"ר והצורך להנהיג את החסידים, כל אחד הכריע כמו שרצה, כשהרוב הלך עם האדמו"ר הרב ישראל, והשאר עם האדמו"ר הרב מנדל,
אבל מה שכתוב עכשיו מכריע את הוויכוח!? וכותבים זאת עוד בביוגרפיה של האדמו"ר הרב מנדל? כשהרושם היוצא הוא שהאדמו"ר ממרכז הלך נגד דעת אביו?
לדעתי לכתוב בערך :שאביו החזירו לחסידות ועקב כך נהיה מתח רב, והחסידות התפלגה לשניים כשהרוב הלכו עם הרב ישראל והשאר הלכו עם הרב מנדל,
ככה כתבנו נתונים יבשים בצורה שמכבדת את כולם בלי להיכנס לוויכוחים עם אף אחד.
2) "רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים"
כמו שהזכרתי מהו "חלק אחר"? לכתוב "שאר חסידי ויזניץ" כמו שכתבתם אצל אחיו, או משהו דומה אחר,
וגם מהו "התקבץ" נשמע גם פיראטי, לכתוב : תומכים בו ובהמשך מוזכר איך התחיל את חצרו, אבל כאן היצמדו לתחילת המשפט,
3)"וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".
הוא הוציא עלון? זה מה שהוא עשה? אם זה הרמה אז גם אולי נכתוב שאחיו הוציא עלון?, ברור, כל קהילה מוציאה עלון!, מה זה קשור אליו, ולמה לכתוב זאת? לדעתי מיותר וקצת מזלזל.
4)"הקים חבורות לבחורים ואברכים"
אחיו לא הקים? הנקודה היא שתומכים בו, בהמשך יוזכר מהו פועלו,
בברכת התורה לכולם
מקווה שלא חרגתי מהכללים עם ההדגשות
לפי אישור של דויד ויואל ויס שיניתי בערך את התיקונים הנ"ל אם אכן אין התנגדויות,
מקווה שכולם מסכימים
בברכת התורה לכולם
אני לא רוצה לדבר בלשון לא מכלולאית אבל מה שעשית זה חוצפה לא עברה שעה מאז שהצעת רשימה שלמה של תיקונים אפילו לא נתת זמן כדי לקיים דיון רציני וכבר ערכת
ושנית. עוד להגיד שאני אישרתי ? מה אישרתי ? מתי אישרתי ?
אדון יהדות/השלום והאמת/יצמח פורקניה/או כל שם אחר מחסידי ויז'ניץ מרכז - בבקשה ממך, אל תערוך שום דבר לפני שיש הסכמות ברורות בפה מלא מכל המתדיינים כאן, או לחילופין אחרי שתפתח הצבעה ותוצאותיה יהיו בעד.
ולעניין מה שכתבת:
1,2. לא הבנתי מה בדיוק אתה רוצה ואיני רואה הבדל מהותי וגם לא פרשני בין מה שכתוב לבין מה שהצעת.
3. מסכים איתך שמיותר מחמת חוסר חשיבות.
4. גם לא הבנתי מה הבעיה, צודק שאולי עדיף להזכיר זאת בהמשך.
במס' 2 אכן יתכן שמדובר בדקדוקי עניות, אך במס' 1 אתה לא רואה הבדל? השאלה היא האם אביו השיבו למעמדו המרכזי או לא.
יושב פלשת אני לא מתמצא בהלכות ביטול עריכה לכן עדיין לא ביטלתי את עריכתו של (בובת הקש החדשה) יהדות אך אני חושב שצריך לעשות זאת לפחות עד שיתקיים דיון רציני.
לגבי הטענה על הניסוח "התקבצו" ועל העלון שהם הוציאו, אמת הדבר שכל קהילנ וחצר מוציאה עלונים ועושים חבורות, אבל אם אני מבין נכון מטרת כתיבת הדברים היא כדי להסביר את השתלשלות המאורעות. הרי הבן הגדול, זכה מיד לפופולריות וכבר אחרי חודש מאז שחזר לויז'ניץ כבר ניהל באטעס עם המוני חסידי ויז'ניץ, וממילא כל המערכת הייתה אצלו.
רבי מנדל לעומתו, פרש מהמערכת המרכזית והיה צריך להקים הכל מאפס, הוא פתח בית מדרש, הקים חבורות, עלון שבועי, וכו'. מטרת ציון הדברים היא כדי להסביר את סדר ההשתלשלות.
ועל ראשון אחרון - אולי יש לכתוב "אביו השיב את רבי ישראל לחסידות", ולא "למעמדו המרכזי בחסידות", אבל אני רק מציין כאן שבאותו פרק זמן הישועות משה הסמיך ומינה את חיים משה פלדמן (במהלך התורה בשל"ס) לנהל את כל העניינים הללו בחסידות, והוא בהחלט דחק החוצה את רגלי רבי מנדל והעמיד את רבי ישראל במקום המרכזי.
למקוה ודויד ויואל וויס
סליחה אם לא הבנתי נכון את מה שכתבתם:
"אם אלו תיקונים שלא נידונו בדיון - אפשר, אם לא סביר שתהיה התנגדות. אם תתגלה התנגדות - הם יבוטלו ואז יפתח דיון על זה."
"דרך אגב ר' יהדות או איך שהשם שלך לא יהיה חלק מהנקודות שעוררת הם בהחלט נכונות ואתה בהחלט מוזמן לתקן ולעדכן"
מדבריכם הבנתי שאני אערוך עכשיו עם הסברים, אבל אם לא הבנתי נכון אז סליחה ממכם,
לגבי גופם של דברים:
יושב פלשת: יחיד ורבים כבר הסביר שזה מהות העניין
מקור האמת: כל מה שכתבת על מס' 4 ו3 לדעתי אם אתה כותב זאת אז מתאים שייכתב בהמשך כשכותבים על פתיחת מרכז חסידי ויזניץ, ועל כל התהליך, אולם הכותרת צריכה להיות דבר ראשון שאחיו הוחזר, נהיה מתח ואז התפלגה החסידות,
מה שהקים נכתוב אח"כ, לגבי הניסוח מס' 1 שהצעת הוא אכן מתאים לדעתי,
ולגבי מה שציינת על חיים משה פלדמן , אכן האדמו"ר הסמיכו, והוא אכן העמיד את רבי ישראל במקום המרכזי, אולם זה נעשה לאט, ובשנת תשס"ב לא היה עדיין ברור המצב ורק עם מהלך השנים תשס"ג תשס"ד נדחק לגמרי רבי מנדל.
תודה לכולם
בברכת התורה
אין לי מושג בכלל מה היה מהלך הדברים. אבל אם זה היה מהלך הדברים זה צריך להיות מפורש בערך.
לכל מי שתוהה- אני איני חסיד ויזניץ, אני חסיד המשתייך לחסידות אחרת שגר בשיכון ויזניץ, וחייתי את כל הסיפור מתחילתו,
המשתמש בשם 'השלום והאמת' שהוא אכן חסיד ויזניץ (מרכז) העיר את תשומת לבי לכל מה שכתוב כאן וביקש את עזרתי, אבל אני בתור אחד שלא חסיד ויזניץ מסתכל רק על עובדות
בין אם זה לא מתאים לחסידי רבי מנדל ובין אם זה לא מתאים לחסידי רבי ישראל, כמובן שכל צד מפרש כרצונו כל דבר, אולם כאן לדעתי נתייחס רק לעובדות ידועות שאין עליהן חולק,
כי למי מהעורכים שאנו יודע הסיפור של ויזניץ הוא נושא מאוד רגיש ולכן חשוב מאוד לא להיכנס למקומות שיכולים לעורר דובים ואריות מכל הצדדים (סליחה על הביטוי), ולכן אני מנסה לעזור ולתת את חלקי בידע שאני יודע במהלך הכרותי רבת השנים עם הסיפור.
בברכת התורה לכל העורכים החשובים
למה להתעצבן על יהדות? (ולא משנה מיהו ומהו ומי שלח אותו).. הוא סה"כ מעורר דברים נכונים, ובצורה מאד הוגנת וראוייה.
להרב יואל וויס , סליחה אם משהו בכתיבתי לא מצא חן בעיניך , אם כן כתוב לי מה בדיוק הבעיה ,
בכל אופן, על מה שכתבתי וכתבו אחריי , מה הוחלט האם ומה לשנות?
למעשה לא ראיתי התנגדות עקרונית אם בכלל לדבריי,
כולנו נשמח שהעורכים החשובים כאן יכתבו את דעתם שנוכל להתקדם,
אני מציע את ההצעה שלי לפי הנ"ל:
בחשוון ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל לחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר תמך ברבי מנדל שהתחיל להקים חבורות לבחורים ואברכים.
התיקונים הם על החודש שזה היה בחשוון ולא בתשרי,
1) החזיר לחסידות ולא להנהגה כשזה ליבת הוויכוח, הסכמות :מהללו ומקור האמת, יחיד ורבים לא הבנתי אם מסכים או לא,
2)סגנון לשון קצת אחרת, כשלא היה התנגדות ברורה,
3)מחיקת עניין העלון, הסכמות: יושב פלשת ומהללו
4)וגם התייחסות לתחילת החצר שהקים, כרצון : מקוה ומקור האמת,
אני חדש בתחום אז בבקשה תתנו את חוות דעתכם האם אכן אפשר אכן לשנות, כדי שלא יקרו תקלות,
הגבתי כאן אתמול אבל בגלל שידרוג שנעשה באותה עת יש בעיה בהצגת הדברים תוכלו לראות זאת כאן
שלום למקוה
בנוגע לאריכות אני חושב שס"ה מדובר על שינוי משפט אחד, והשינויים אם תעקוב מתחילה נכתבו באופן מאוד מסודר, אז נראה לי חבל לחזור על כל מה שדיברו עד עכשיו, תנסה לעבור שוב על הנכתב מאז שהעלתי את הנושא לאחרונה עד כאן, ולקלוט את השינויים.
לגבי חיים משה פלדמן: בחשוון תשס"ב נקרא בפתאומיות רבי ישראל לבית אביו לפגישה קצרה, לאחמ"כ התחיל להגיע לשולחנות אביו ותוך כמה שבועות חזר כליל לחסידות, כמובן שמהלך זה שהיה בחינת וטו לעולמים גרם להפתעה ומתח בחסידות, האדמו"ר זצ"ל נשאל ע"י הרבה חסידים אם יש שינוי בהנהגת הקהילה או משהו דומה , למעשה התשובות לא היו ברורות, לאחר מספר שבועות הןודיע האדמו"ר בסעודה שלישית כי חיים משה פלדמן מקבל סמכויות בהנהגת הקהילה, ולמעשה פלדמן דחף את רבי ישראל להנהגה ולדחיקת רבי מנדל, מצד שני הוא לא הזיז את רבי מנדל מהתואר רב, ורבי מנדל עדיין במהלך השנה נתן שמועס'ן מדי פעם בקהילות ובישיבות, וכן נשא באותה שנה את הדרשות המרכזיות של הקהילה בביהמ"ד הגדול כדרשת שבת הגדול בנוכחות אביו,
למעשה לקראת סוף השנה נדחק רבי מנדל ותומכיו יותר ויותר ע"י פלדמן, שטען שהכל מתואם עם האדמו"ר, בהמשך השנים נדחק יותר ויותר, עם זאת צריך לציין שהאדמו"ר בסמיכות לאירועים האלה נחלש יותר ויותר ועל פי המקורות היה חולה באלצהיימר, אם כן חסידי רבי ישראל טוענים שלמעשה חיים משה פלדמן קיבל סמכויות ויש לו את כל הזכויות לעשות מה שרוצה, וגם האדמו"ר ס"ה תקשר עם סובביו בצורה טובה בתקופה ההיא, וחסידי רבי מנדל טוענים שהאדמו"ר היה חולה וסמכויות אלו צריך לקבלם בערבון מוגבל, ובפרט לקראת סוף השנה שנחלש יותר ויותר,
לדעתי עדיף לא להיכנס לכל הנישה הזאת שלא מכבדת שם צד, וגם נכנסת לפרטים קטנים שלא מכבדים את האדמו"ר זצ"ל,
ולכתוב שפשוט הוחזר, נהיה מתח והחסידות התפלגה. כמו ההודעה הקודמת, שמכבדת את כולם,
ולכן אני שואל מה נשאר עם התיקון שהצעתי? האם יש התנגדויות?
אני 
אם כי לדעתי יש לנסח זאת כך:
בחשוון ה'תשס"ב חזר הרב ישראל לחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. כשרובם של חסידי ויזניץ תמכו ברב ישראל, וחלקם נשארו עם הרב מנדל שהתחיל להקים חבורות לבחורים ואברכים.
מכיון שהאדמו"ר לא התבטא אף פעם שהחזיר את בנו, ודאי שלא בפומביות בה הרחיק אותו, בה דיבר בתורה של ס"ג פרשת יתרו תשמ"ח, והסביר מדוע הרחיק את בנו.
כולי התנצלות אבל אני נגד צנזורה. לא מכבדת אף אחד היא סיבה שלא לנהוג כך. מי שנהג בצורה לא מכובדת הוא שביזה את עצמו. (כמובן שבמכלול יש מושג של כבוד ת"ח. אבל אני מניח שת"ח אכן לא עשו מעשים שמבזים אותם...) כשאנחנו מביאים זאת בערך אנציקלופדי איננו אלא מעתיקים בצורה יבשה את כל המידע. אני מסכים שאין צורך להיכנס לפרטים ופרטי פרטים. במיוחד שכנראה לא יהיו להם מקורות מבוססים ואמינים. אבל לא ניתן בגלל זה לכתוב עובדות לא נכונות. או פרשנויות. מבחינתי עליך לכתוב את ההשתלשלות בצורה יבשה ללא שום פרשנות. לדוג' בתאריך פלוני נקרא הרב ישראל לפגישה עם אביו בהמשך הוסמך פלוני ע"י האדמור לנהל את ענייני החצר. בהמשך נדחק על ידו{{מקור}} הרב מנדל מתפקידיו בקריה. וכן הלאה על זה הדרך. אם יהיה לך מקור לטענה מפורשת שהוא עשה זאת שלא על דעת האדמור תכתוב זאת אם לא יהיה לך מקור אל תכתוב. אם מדובר בטענה ידועה ומפורסמת מאוד רק שמסיבות מובנות לא ניתן למצוא לכך מקורות באינטרנט וכדו' תוכל להכניס זאת בתוספת תבנית {{מקור}}.
ולענין אריכות הנושא פשוט בגלל תקלה בדפי שיחה מעין אלו זה מאוד מקשה לקרוא נושאים המכילים כ"כ הרבה תגובות. לכן אני שוב מבקש ממך פשוט לפתוח נושא חדש על השינוי המדויק שאתה מעוניין להכניס וכך נוכל לדון על השינוי בצורה נוחה.
מקוה להלן הגירסא המלאה:
בחשוון ה'תשס"ב חזר הרב ישראל לחסידות, כשבמקביל במהלך סעודה שלישית הודיע האב כי הוא מסמיך את חיים משה פלדמן לניהול עניני החסידות, אם כי הוא לא ענה לשואלים תשובה ברורה האם הוא מעונין בחזרת בנו, במשך השנים הבאות הצר חיים משה את צעדי הרב מנדל, שעדיין נשא בתואר רב השיכון ואף נשא את דרשות שבת הגדול ושבת שובה.
בשנים הבאות כשנחלש אביו ורוב החסידים ובראשם חיים משה פלדמן שתמכו ברב ישראל הצרו יותר ויותר את צעדיו, פתח הרב מנדל בית מדרש בפאתי השיכון בשם "היכל ברוך" בו ערך לחסידים שנשארו איתו באטעס, בשעות בהם אביו לא ערך טישים, בהמשך עבר אף להתפלל בבית המדרש.
לדעתי אין צורך בכל האריכות, כשמספיק מתומצת כמו שכתב יהדות, בלי להיכנס לכל הלכלוך.
במכלול של האדמו"ר בעל הישועות משה מוזכר: בשנת ה'תשס"ג לקה האדמו"ר במחלת אלצהיימר ומאז מיעט להופיע בציבור וכמעט לא תקשר עם סביבתו.
מאוד קשה להכליל כל דבר שעשה פלדמן לרצון האדמו"ר כולל מעשים קשים שנעשו ודחיקתו של רבי מנדל לגמרי מהחסידות במהלך השנים שאח"כ עד שנת תשע"ב, שאף אם היה רצון האדמו"ר שפלדמן ימנה את רבי ישראל אולם האם גם רצה שייעשו כל מה הדברים הקשים שנעשו לרבי מנדל במהלך השנים ע"י פלדמן ? זה רצה האדמו"ר?
הדברים ידועים שאז כל צד הוציא שמועות, ואתה צודק בעיקר דבריך שפרשנויות אין לומר אולם כאן אני מתחנן עבור כבודו של האדמו"ר זצ"ל, אל תיכנס לנישה הזאת של מינוי פלדמן כי זה ויכוח קשה ומביך על החלטותיו של האדמו"ר, לידיעתך בתי דין ומשפט בארה"ב דנו בזה, והמשפחה התחננה לא להיכנס לנושא,
למעשה המשפחה החליטה, שמה שהחסידים נהגו זה נהיה שכל אחד הלך אחר הנטייה שלו אחרי המנהיג שהוא רוצה, ואין יותר להביא הוכחות על רצון האדמו"ר לא לכאן ולא לכאן, למשל אחרי הפטירה של האדמו"ר זצ"ל, לרבי מנדל יש צוואה משנת תשמ"ד על היותו ממלא מקומו, וברשות רבי ישראל צוואה משנת תשס"ב שהוא ממלא מקומו בשיכון, למעשה הצוואות לא יצאו בהוראת האדמורי"ם כי למעשה כל אחד כבר החליט, ולא צריך סתם להיכנס למה שהיה ובפרט שזה לא מכבד את האדמו"ר זצ"ל כשדנים על כשירותו בשנים אלו,
לכן מה חסר להיכנס לכל הנישה הרגישה כ"כ?
אני מתחנן תשאיר את הנושא עמום ומכבד, חסידי ויזניץ יודעים את ההיסטוריה וכ"א מפרש כדרכו ומי שלא יודע עדיף שלא יידע, בד"כ אתה צודק אולם כאן זה שונה
(אגב זה לא ביוגרפיה של האדמו"ר זצ"ל ולא של פלדמן אלא של האדמו"ר מויזניץ מרכז ולכן צריך לכתוב שהיה רב בקריה ובהמשך פתח מוסדות בחוץ, בדיוק מה דעת אביו ודעת פלדמן נראה לי סתם כך לא קשור.)
מקווה מאוד שתבין את הנושא, כיון שמי שלא היה אז קרוב להתרחשות לא יבין לעולם את ההתרחשויות המוזרות שהיו אז, אבל ניסיתי להסביר ככל יכולתי,
ולכן לדעתי להישאר עם הנוסח שהצעתי:
בחשוון ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל לחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר תמך ברבי מנדל שהתחיל להקים חבורות חדשות לבחורים ואברכים.
לגבי הנוסח של יצמח- נוסח מוזר שאפילו אם הוא צודק בסברה אבל מה זה 'נשארו' לאן הלכו חסידי רבי ישראל? לירח?, הם נשארו בבית המדרש ולא חסידי רבי מנדל, וחוץ מזה חסידי רבי מנדל היו חסידים שלו משנת תשמ"ד? רק בשנת תשס"ב התחיל ויכוח במי לתמוך.
לכן נראה לי הנוסח שהצעתי.
יהדות ממש ממש לא. ואני חוזר על זה בפעם הרביעית. לדחוף ניסוח בתגובה מס' 80 באשכול, במצב הנוכחי של דפי השיחה זה לא נקרא לקיים דיון. אני מתנגד בתוקף לכל שינוי. עד שיפתח דיון חדש בנושא נפרד לכל שינוי תוך תיוג {{מכלולאים פעילים}} בכל דיון. מובן?
תרשום שני סוגריים מסולסלים כזה {{ ואוטוטית יפתח לך תבנית תרשום בה מכלולאים פעילים וזהו תייגת
סליחה על הבורות
אבל היכן לרשום? בדף שיחה החדש?
ואם כן אז בהוספת תבנית לרשום 'מכלולאים פעילים' או מה?
