מכלולאים פעילים, רצוי להוסיף פסקה בנושא תפילה ברמקול. אם יש למישהו מידע אודות רבנים שהתייחסו לשאלה ספציפית לעניין מנייני מרפסות, בבקשה שיוסיף לערך.
נושא בדף שיחה:מניין מרפסות/ארכיון
יש מחלוקת ידועה באופן כללי (הגרש"ז אוירבך והגר"מ פיינשטיין), ובבתי כנסיות של אלכסנדריה שבגמ' וכו', אתה מחפש מישהו שידבר דוקא על קורונה?
אגב, גם אולי כדאי אח"כ להוסיף את מה שתוסיף לתוך ערך רמקול. אין בו שום איזכור הלכתי.
קצת מרא"מ מגוגל:
ויקיטקסט, ישיבת הר ברכה, עולמות.
ועוד קצת שו"תים מהספר אשי ישראל: פרק כד אות ז:
מנח"ש ט סוסק"א אוסר, ובהגה מהחזו"א 'אפשר', וראה אג"מ או"ח ב קח, וד קכו, ארץ צבי כג, צי"א ד כו ב.
אם אתה רוצה עזרה דבר איתי.
באחד המכתבים או של הבן של הרב ווזנר או הגרמ"מ קארפ
יש לשים לב להבדל בין האם יש לענות "אמן" ושאר דברים כאשר שומעים מרמקול, שידור רדיו וכדומה - כאשר יש עשרה אנשים ששומעים את החזן בקולו הטבעי (מזכיר את בית הכנסת באלכסנדריה), לבין מקרה שכל משתתפי המניין שומעים את החזן אך ורק באמצעות רמקול, ולא את קולו הטבעי.
אבל רמקול ודאי לא קשור ל"צירוף למנין".
צירוף למנין זה כמו צירוף לזימון, וזה על ידי שהיה במקום אחד, ועל ידי ראייה. ויש מחלוקת אם זה ממש כמו זימון ע"י ראייה וכו' ובמ"ב מקל בשעה"ד. שמיעה לא קשורה לצירוף למנין, וכך גם רמקול. כך שתמיד הנידון ברמקול הוא לגבי ענייה.
אמנם בחזרת הש"ץ שיש דין שתשעה ישמעו, יש לדון אם ע"י רמקול זה לא נחשב שמיעה ואז אף שזה נחשב 'מנין' אי אפשר לעשות חזרת הש"ץ כי אין תשעה ש'שומעים'.
וכנראה זו גם כוונתך.
אכן כפי שכתבת, נידון הרמקול אינו מתייחס לשאלת הצירוף, אלא לשמיעת המתפללים את שליח הציבור, וזהו פן נוסף של שאלה הלכתית שצפה בעקיפין בעקבות תופעת מנייני המרפסות.
אצל הגרמ"מ קארפ אני לא רואה התייחסות. את מכתבו של הרב חיים וואזנר לא ראיתי, ובכל מקרה כדאי שמישהו יביא אותו לערך.