תיקנתי את הלשון בספרים שיצאו נגד הרב יוסף צובירי
ברצוני להדגיש שאין לי שום מושג בדבר הפולמוס המדובר, ואין לראות בתיקון שלי הסכמה או התנגדות לתוכן האמור.
מה שברור שהמכלול אינו דפי סיכום של עורכי דינו של הצד שכנד הרב צובירי, ולכן הביטוי 'חוטא לאמת בלשון המעטה' דינו למחיקה.
כמו כן ההוכחות הם לפי טענתם של מחברי הפרים ההם. המכלול לא אמור לתת הסכמה על הטענות, או להוות צד בעניין
א. קיבלתי את דבריך.
ב. הבעיה היא שהניסוח החדש לא משקף את דעתם של הרבנים האלו, ואולי צריך לנסח "ולטענתם הוכיחו מגמתיות, ואף סטייה מן האמת בדבריו"
ג. משפט זה הוא מעודן מאד שכן כל הרבנים האלו טוענים שהוא ממש משקר.(ולאחר שעברתי על ספריהם - הם מביאים ממש עובדות שאי אפשר להתווכח איתם, ולא דעות).
ד. צריך לזכור שגם משפט זה אינו נוקט צד, ואין הוא לוקח אחריות על הנאמר, כי אם הבאת דעותיהם של רבנים אלו.
מה זה "ממש משקר" בכל ויכוח תורני מעודן או חריף האחד טוען שהשני חוטא לאמת. רמת הביטויים וחריפותם לא צריכים להיות מובאים בערך. (מספיק שכתוב שהביקורת היא חריפה זה מבהיר לקורא את רמת הביקורת למעשה אפשר להוסיף בלשון כך: "בחיבוריהם עולות טענות אף לעיוות נתונים מצידו" זה ניסוח אובייקטיבי לדעתי אבל עדיין מיותר. כי אם אתה יורד לרזולוציה הזאת (ואתה לא באמת מביא בערך את הטענות אלא רק את ה"כותרות" ) זה נראה כדחף להביע עמדה. אנחנו מציגים את הנתונים האינציקלופדיים ומי שירצה ללמוד וזה מעסיק אותו יעיין בנושא. הפרטים אינם בעלי חשיבות אינציקלופדית.
יש לנו הרבה עבודה במכלול. וכן יש לנו אג'נדה (חוץ מהאישית) יש אג'נדה למכלול שכל מה שסותר דעת תורה הוא שקר. (לא דעס תיירה של פוליטיקה...) וכל מה שפגום מוסרית הוא גם לא מעניין. ועל זה אנחנו כולנו עובדים ליצור בעז"ה מקור מידע מבוסס ע"פ "אג'נדה" זו.
