נומייריה
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | א-נבטיה |
| נפה | א-נבטיה |
| שטח | 7,000 דונם |
נוּמֶיְירִיֶּה (בערבית: النميرية; נהגה גם: נְמֶיְירִיֶּה) הוא כפר בנפת א-נבטיה בדרום לבנון.
מיקום וגאוגרפיה
הכפר שוכן כ-10 קילומטרים בקוו אווירי, צפונית מערבית לא-נבטיה, כ- 2.5 קילמטרים בקוו אווירי דרומית לכביש א-נבטיה - דיר א-זהראני, בגובה ממוצע של 340 מטרים מעל פני הים.[1] בחלקו הדרום מזרחי גובל הכפר בשרקיה (לבנון) (אנ').
שטח הכפר הוא כ-7,000 דונם, מתוכם 538 דונם בבעלות המדינה ו-117 דונם הם אדמות וקף.[1]
הכפר פרוש על ארבע גבעות:
- גבעת המרכז העתיק של הכפר ובו כיכר העיר, המסגד הגדול, בניין העירייה והחוסייניה.
- "אל-עיריד" שעל מורדותיו נבנה מאגר המים הציבורי הראשון בכפר.
- "ג'בל אל-ע'ברא" (الغبرا) מלשון אבק, כי שם היה מקום הגורן והדיש העלה אבק לרוב. על הגבעה נבנה מאגר מים ציבורי חדש
- "ג'בל אל-רוס", המשתרע במזרח הכפר והוא מכוסה עצי אלון.
אטימולוגיה
המלומד מוחסן אל-אמין הביא שתי סברות למקור השם:
- שם הכפר הוא צורת הקטנה של המילה "נמר" (نمر), כי בעבר היה באזור יער עם חיות בר, ובין היתר היו גם נמרים.
- השם נגזר ממעיין מים מתוקים, מכיוון ש"א-נימר" (النمير) בערבית עתיקה מתייחס גם למים שופעים וטהורים.[1]
היסטוריה
חפירות שנערכו בכפר[א] חשפו שרידים המעידים על התיישבות בימי קדם, כגון: מערות קבורה בכמה מקומות ובמיוחד בשכונת אל-ע'ברא.[1]
ברישומי המס של העות'מאנים, משנת 1596, נקרא הכפר, נוּמָירייה (Numayriyya), בנחייה (תת-מחוז) של סאגיף (אזור הבופור)[ב] תחת הליווא (מחוז) של צפת, עם אוכלוסייה של 23 משקי בית ו-6 רווקים, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו שיעור מס קבוע של 25% על תוצרת חקלאית ובנוסף, שילמו על "הכנסות מזדמנות" כמו: בית בד לשמן זית, סירופ ענבים, בסך של 2,492 אקצ'ה.
בשנת 1794 הוקם בכפר מרכז לימוד דתי, כדי לשמש מרכז לאנשי ג'בל עאמל ובמיוחד לאלה מהכפרים הסמוכים.
בשנת 1922 הגיע לכפר אדהם ח'נג'ר שהיה מבוקש על ידי הצרפתים. תושבי הכפר ערכו לו ארוחת צהריים ועל אף שהצרפתיים הציעו על ראשו, פרס של ארבעת אלפים לירות זהבאיש מאנשי הכפר לא שיתף עמם פעולה.[1]
דמוגרפיה
97.77% מתוך 2,181 בעלי זכות הבחירה לפרלמנט הלבנוני בשנת 2014, היו מתואלים והיתר מוסלמים סונים ואחרים.[2]
על פי ההערכות, הניין ה"תושבים" מגיע לכדי כ-7,000 איש, אך רק כ-32% מתגוררים בכפר, 50% בביירות ו-18% בגלות.[1]
מספר קטן מתושביה היגרו לאמריקה הלטינית בתחילת מלחמת העולם הראשונה, לאחר מכן, בשנות ה-50 היו שהיגרו לאזור המפרץ, בשנות ה-60 הייתה הגירה לאפריקה בשנות ה-60, ובתחילת שנות ה-80 לאמריקה, קנדה ואירופה.[1]
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Ali Hashem, سيرة ضيعة (1) النميرية (تاريخ ومقاومة), Ali Hashem's Blog, 2011-01-21 (בערבית)
- ↑ التوزيع حسب المذاهب للناخبين/ناخبات في بلدة النميرية، قضاء النبطية محافظة النبطية في لبنان, إعْرَفْ لبنان (בערבית)
נומייריה43375558Q12248922