מוחסן אל-אמין
 | |
| לידה | 1867 |
|---|---|
| פטירה |
1952 (בגיל 85 בערך) ביירות |
| מקום קבורה | מסגד א-סיידה זיינב, דמשק |
| השקפה דתית | אסלאם שיעי |
מוחְסֶן אל-אמין אל-עאמֶלי אל-חוסייני (בערבית: محسن الأمين العاملي الحسيني, בתעתיק מדויק: מחסן אלאמין אלעאמלי אלחסיני; 1867–1952) היה מלומד שיעי, פילוסוף ומשפטן. נולד בכפר שקרא בג'בל עאמל שבדרום לבנון ופעל בדמשק, שם הפך לסמכות שיעית מובילה.
אל-אמין חיבר ספרים רבים. יצירתו החשובה ביותר היא "אנשי השיעה" (أعيان الشيعة; אעיאן א-שיעה).
קורות חיים
אל-אמין נולד בשנת 1867 בג'בל עאמל שבדרום לבנון. אביו, עבד אל-כרים אל-עאמלי, היה מלומד שנפטר בעיראק ונקבר שם, במהלך ביקור במקומות המקודשים.[1]
הוא החל ללמוד את הקוראן ודקדוק ערבי בסיסי בגיל שבע אצל מורה בכפר ולאחר ארבע שנים עבר לבינת ג'בייל כדי ללמוד אצל השייח' מוסא שרארה (ער'), שחזר מנג'ף בעיראק והקים בית ספר ללימודי השיעה, דקדוק, מורפולוגיה (של השפה), רטוריקה, לוגיקה, תורת המשפט ועקרונות ההלכה האסלאמית. הוא המשיך את לימודיו שם עד מותו של מוסא שרארה.[1] בשנת 1890 עבר אל-אמין לנג'ף ולמד שם כעשר שנים עד 1901 והגיע לדרגת מוג'תהד (המוסמך להוציא פסקי דין עצמאיים).
פעילות דתית וחברתית
הוא היה חבר ב"אקדמיה לשפה הערבית" בדמשק וסבר שצריך לקיים את מצוות הדת, ללא נוקשות או קנאות עיוורת. בין היתר הוא הקים בתי ספר מודרניים, כמו בית הספר בדמשק, הקרוי על שמו: "אל-מוחסנייה" (مدارس "المحسنية") שבו לימדו, בנוסף ללימודי הדת, גם לימודים פורמליים מודרניים.[2] הוא עודד רישום בנות לבתי הספר ושנתיים לאחר הקמת בית הספר המודרני לבנים, הקים את בית הספר "יוסופיה" (المدرسة اليوسفية) לבנות.
רבים בקהילה השיעית בלבנון גינו אותו על מאמציו לשנות ולתקן את ההלכה, ובמיוחד על הכנסת המודרניות והתנגדותו למנהגי התטביר, במהלך טקסי העשוראא.
פעילות פוליטית
אל-אמין אימץ בחייו גישה "פתוחה" וסייע לכל פונה, ללא קשר לעמדתיו או להשתייכותו. בשל אישיותו, בעת שמחה נגד הכיבוש הצרפתי, הוא היה מודל לחיקוי והיה בעל מעמד בולט בתנועות הלאומיות בסוריה ובלבנון, שם הכריז מביתו, על שביתה בת שישה חודשים נגד המנדט הצרפתי.
בהתאם לגישתו ה"פתוחה" הוא פנה את הצרפתים בהצהרה: "הרבה ממה שייחסתם לנו אינו מייצג את מציאות עמדתנו. למדו זאת, ואנחנו מוכנים לדיאלוג".
לאחר מלחמת העולם הראשונה, ניסו הצרפתים להסית למחלוקת בין המוסלמים הסונים לשיעים והציעו להקים מועצה לאומית שיעית, בראשותו. אל-אמין דחה את ההצעה ושלח תזכיר מחאה לנציב העליון הצרפתי, שבו כתב: "כמנהיג הרוחני של המוסלמים השיעים בסוריה ובלבנון, אני מוחה על חוק זה ועל פילוג זה בין מוסלמים. אנחנו אומה אחת ואמונה אחת, ולא נאפשר לכם לפצל בין סונים לשיעים, שכן בענייני האסלאם שלנו, אנו מייצגים חזית מאוחדת אחת". תגובתו אילצה את הרשויות הצרפתיות לבטל את ההצעה.
מותו
מוחסן אל-אמין מת בביירות ונקבר בכניסה הראשית למסגד א-סיידה זיינב, בדמשק.
כתביו
בין כתביו החשובים:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Fouad Ajami, The Vanished Imam: Musa al Sadr and the Shia of Lebanon, Cornell University Press, 2012-04-01, עמ' 80-76, מסת"ב 978-0-8014-6515-4. (באנגלית)
- ↑ حنين عمران, مدارس "المحسنية" والتغلغل الإيراني الناعم في قلب دمشق, www.syria.tv, 2024.03.04
- ↑ Reza Pourjavady, Philosophy in Qajar Iran, BRILL, 2018-11-01, עמ' 87, מסת"ב 978-90-04-38784-3. (באנגלית)
מקורות
מוחסן אל-אמין43375803Q6408584