נולד מהול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נולד מהול הוא תינוק שנולד ללא ערלה. הדבר נחשב כמעלה רוחנית, ובדברי חז"ל צוינו אישים מרכזיים שנולדו מהולים. לגבי מצוות המילה נחלקו בגמרא ובפוסקים האם יש צורך להטיף דם ממקום המילה.

הגדרה

העטרה (ראש הגיד), אצל כל הילודים הזכרים, מכוסה בעור כפול: העור החיצוני הוא עור העורלה, והעור הפנימי הוא עור הפריעה, שנקרא גם "הקרום הרך".

כאשר תינוק נולד עם עטרה המגולה לגמרי, זהו "נולד מהול".

המינוח המקובל

בזמננו משתמשים רבים במונח "נולד מהול" בהשאלה, אצל ילדים שנולדים כשהעטרה גלויה חלקית. לפעמים מדובר בהיפוספדיאס, אולם הגדרתם ההלכתית שווה לערל, כך שמילתם מחויבת בוודאות, דוחה שבת ומבוצעת בברכה. עם זאת, במקרים כאלו הליך הברית מורכב יותר בהשוואה לברית רגילה, בהתאם לשטח המגולה.

במאות האחרונות נדיר מאד שתינוק נולד כשכל העטרה מגולה[1], וגם במקרים אלו בדרך כלל יש ערלה מופשלת מתחת לעטרה.

דיני הנולד מהול

אף שנחלקו רב ושמואל בדינו של הנולד מהול[2], בשולחן ערוך נפסק שאף שזמן המילה שלו ביום השמיני אין מילתו דוחה שבת[3] וכן שאין מקיימים בו מצוות ברית מילה כמו אצל כל תינוק זכר, אלא מטיפים ממנו דם ברית בלבד[4].

הטפת דם ברית יש לבצע בנחת על ידי מחט או קוץ חד וקצר. כמו כן יש לבדוק היטב אם אין שם ערלה כבושה לפני שמחליטים שמדובר בילד שאכן נולד מהול[5], ובמצב של ספק, יש להמתין שיגדל הילד והמקום יתפתח כדי שיוכלו לראות טוב יותר האם יש או אין עורלה כבושה, ואין חוששים לדחיית יום השמיני[6]

במצב שנמצאה עורלה כבושה שאי אפשר להסירה, יש להטיף דם ברית ולברך על המילה, אך אם לא נראית עורלה כבושה, יש לבצע הטפת דם ברית בלי ברכה[7]

אישים בתנ"ך

במדרש תהלים מוזכרים י"ג אישים המוזכרים בתנ"ך, כנולדו מהולים[8]: אדם הראשון, בנו שת, חנוך, נח, שם, תרח, יעקב אבינו, יוסף הצדיק, משה רבינו, שמואל הנביא, דוד המלך, ישעיה הנביא, ירמיה הנביא.

במקורות אחרים מוזכרים עוד: מלכי צדק[9] גד[10] משבטי י-ה, איוב, זרובבל, ולהבדיל גם בלעם הרשע[11].

הערות שוליים

  1. ^ בספרו של רבי חיים אלעזר שפירא "אות שלום" רס"ג ד' מעיד: "בימינו לא שמענו כלל שיהי נולד מהול לגמרי, ועל ידי נימולו לאלפים ולא היה שום אחד נולד מהול ממש"
  2. ^ מסכת שבת קל"ה א'
  3. ^ שולחן ערוך יו"ד סימן רס"ו סעיף י'
  4. ^ שולחן ערוך יורה דעה רס"ג ד'
  5. ^ בשו"ע יו"ד רס"ג ובשפתי כהן שם סעיף ד' סק"ה
  6. ^ שולחן ערוך יו"ד רס"ג סעיף ד'
  7. ^ ראה ב"מילה שלמה" פרק ב' סעיף כ"ח
  8. ^ מדרש תהילים (שוחר טוב) מזמור ט'
  9. ^ בראשית רבה, פרשה מ"ג, פסקה ו'
  10. ^ תולדות יצחק שמות פרק כ"ח
  11. ^ ילקוט שמעוני, ירמיה, רמז רס"א

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.