נגיף לוג'ו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןנגיף לוג'ו

נגיף לוג'ו (שם מדעי: Mammarenavirus lujoense) הוא נגיף RNA דו-מקטעי ממשפחת ה-Arenaviridae הגורם קדחת דימומית נגיפית (VHF) בבני אדם. זהו נגיף ה-Arenavirus הפתוגני השני שתואר מיבשת אפריקה. הראשון היה נגיף Lassa. מאז 2012 סווג כ"סוכן [פתוגני] נבחר" (Select agent), פתוגן מפיץ מחלות מסוכנות שעלולות להוות סכנה לבריאות הציבור, על פי חוקי ארצות הברית.

שם

שמו של הנגיף הוצע על ידי יחידת הפתוגנים המיוחדים של המכון הלאומי למחלות מידבקות בזמביה ועל ידי שירות המעבדות לבריאות הלאומי בדרום אפריקה (NICD-NHLS). את שם הנגיף מרכיבות שתי האותיות הראשונות של שמות הערים המעורבות בהתפרצות המחלה בשנת 2008, לוסקה (זמביה) ויוהנסבורג (רפובליקת דרום אפריקה).

מבנה

נגיף RNA מכיל גנום המחולק לשני חלקים, או מקטעים (segments), של RNA. יש נגיפי RNA דו-גדיליים ובהם נגיפי פיקובירנה (PBV, picobirnaviruses) שיש להם שני מקטעי RNA שמקודדים חלבונים נגיפיים, או נגיפי RNA בעלי גדיל שלילי (negative-sense RNA viruses) ובהם נגיפי ארנה, שהם חד-גדיליים מחולקים לשני מקטעים המקודדים את החלבונים שלהם.

נגיף RNA שלילי (קצה 3′ עד 5′) משלים את ה-mRNA הנגיפי, ולכן RNA חיובי נוצר על ידי האנזים RNA פולימראז שתלוי ב-RNA. בדומה ל-DNA, ל-RNA שלילי יש רצף נוקלאוטידים שמשלים את ה-mRNA שהוא מקודד. כמו DNA גם RNA זה אינו ניתן לתרגום ישיר לחלבון. במקום זאת, יש לתעתק אותו תחילה ל-RNA חיובי. לחלק מהנגיפים (למשל נגיפי שפעת) יש גנום שלילי ולכן הם חייבים לשאת RNA פולימראז בתוך הוויריון, שהוא צורתו המידבקת של הנגיף.

חלבון הספייק של הנגיף הוא מבנה חלבוני שנמצא על פני השטח של הנגיף וכנראה משמש לקישור לתאים. חוקרים הניחו את הנגיף על גריד - רשתות שעליהן מניחים דגימות לצפייה במיקרוסקופ אלקטרונים. אלו משטחים קטנים שמחזיקים את הדגימה. החוקרים הביטו על הנגיף במיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני, וחלבוני הספייק תמיד הסתדרו באותו כיוון, לא באופן אקראי. לכן החוקרים יכלו לראות אותם רק מזווית אחת, מלמעלה, ולא מזוויות צדדיות או אחרות.[1] הסימטריה היחסית של פיזור חלבוני הספייק על מעטפת הנגיף היא תופעה נפוצה בקרב נגיפים.

לנגיף יש כימיקלים שמקשים על היקשרות לקולטני התא המארח (נוירופילין 2), אך הנגיף מחונן בהם בזכות יחסי תמורה - עלות מול תועלת. כשהוא בעל גורם שמונע ממנו להיקשר לקולטן ביעילות, הוא מרוויח מזה יכולת התחמקות משופרת מפני מערכת החיסון, על ידי הפעלת דחייה סטרית.

היסטוריה

חמישה מקרים של הדבקה בנגיף זה דווחו. כולם זוהו בספטמבר ובאוקטובר 2008, וארבעה היו קטלניים. הם גרמו למוות תוך 10–13 ימים מהופעת התסמינים. כל ארבעת החולים שמתו הראו תחילה סימני שיפור ולאחר מכן עברו מצוקה נשימתית וסבלו מבעיות נוירולוגיות ומבעיות במחזור הדם שהובילו להתמוטטות.[2] גילוי הנגיף החדש תואר לאחר התפרצות נוזוקומיאלית (שקרתה בבית חולים) קטלנית של VHF (ראשי תיבות של Viral hemorrhagic fever, קדחת ויראלית דימומית) ביוהנסבורג.[3][4] זה היה נגיף הארנה החדש הראשון שהתגלה מזה למעלה מ-40 שנה.[5]

המקרה הראשון היה סוכנת נסיעות שהתגוררה בפאתי לוסקה. היא פיתחה חום, ומצבה התדרדר. היא פונתה ליוהנסבורג לקבלת טיפול רפואי. כמעט שבועיים לאחר מכן, הפרמדיקית שטיפלה בה בטיסה לדרום אפריקה חלתה גם היא והובאה ליוהנסבורג לקבלת טיפול רפואי. בשלב זה, הקשר בין שני החולים זוהה על ידי הרופא המטפל בבית החולים ביוהנסבורג. מרכזי הבריאות הלאומיים, NICD ו-NHLS (ראשי תיבות של National Institute For Communicable Diseases בזמביה ו-National Health Laboratory Service בדרום אפריקה) זיהו את התסמונת הקלינית של VHF ודגימות מהחולה השנייה הוגשו למעבדה.[6] בנוסף, מנקה ואחות שהיו במגע עם החולה הראשונה חלו גם הן. אחות שנייה נדבקה במגע עם הפרמדיקית. להתפרצות היה שיעור תמותה גבוה: ארבעה מחמישה מקרי הדבקה שזוהו הסתיימו במוות.[4]

יחידת הפתוגנים המיוחדים של NICD-NHLS, יחד עם עמיתים מיחידת הפתוגנים המיוחדים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית, זיהו את הגורם האטיולוגי (סיבתי) להתפרצות כנגיף ארנה (Arenavirus) מהעולם הישן באמצעות בדיקות מולקולריות וסרולוגיות.[3] ריצוף גנטי ובדיקה פילוגנטית של ריצוף גנום חלקי הצביעו על כך שנגיף זה אינו נגיף לסה וסביר להניח שהוא נגיף ארנה שלא דווח בעבר. ממצא זה אושר על ידי ריצוף גנום מלא שנערך על ידי NICD-NHLS, CDC ומסייעים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.[7]

הפצה

תפוצתו של נגיף הארנה שתואר לאחרונה אינה ודאית. עד כה, נגיף זה דווח רק לאחר שנמצא בחולה מזמביה ולאחר מכן בהתפרצות בבית חולים בדרום אפריקה.

העברה

נגיפים ממשפחת הארנה, אליה שייך נגיף הלוג'ו, כמעט תמיד מגיעים ממאגר של מכרסמים, כאשר נגיף אחד במשפחה נובע ממאגר של עטלפים. מגע עם מכרסם מארח נגוע, שתן או צואה שלו, שאיפת אבק עם חלקיקי נגיף, או אכילת מזון המכיל שאריות של הנגיף עלולים לגרום להדבקת בני אדם. העברה יכולה להתרחש גם באמצעות מגע בין אדם לאדם, כפי שמעידים חמשת המקרים משנת 2008, אך עדיין לא ברור כיצד נדבק הראשון. גם עטלפים וגם מכרסמים הם נקודות מגע אפשריות.[7]

משערים שההעברה בין אדם לאדם מתרחשת במגע עם נוזלי גוף. תקופת הדגירה צפויה להיות 7–13 ימים.[8]

סימנים ותסמינים

תסמיני VHF דומים לאלה של נגיפים אחרים מאותה משפחה ובהם קדחת לסה. התסמינים הידועים כוללים נפיחות בצוואר ובפנים, כאב גרון, שלשולים ופריחה הדומה לחצבת בפנים ובגוף. בדיקות דם של הנדבקים גילו ערכי כבד גבוהים, ספירת תאי דם לבנים שהייתה נמוכה בתחילה ולאחר מכן עלתה עם הזמן, וספירת טסיות דם נמוכה.[9]

פילוגנטיקה

ריצוף הגנום הנגיפי הראה שנגיף זה שייך לקבוצת נגיפי הארנה (Arena virus) של העולם הישן. השוואות עם רצפי גנום של נגיפים אחרים הראו שנגיף זה נמצא במרחק שווה מנגיפי ארנה אחרים של העולם הישן והעולם החדש. הוא דומה לנגיף ארנה אפריקאי פתוגני אחר, נגיף קדחת לסה.[10]

טיפול

מחקר נגיף הלוג'ו והטיפול בו מאתגר עקב חוסר יציבות כלכלית ותרבותית באזורים שבהם התרחשו המקרים הידועים היחידים. הנגיף נקשר להתפרצות של חמישה מקרים של VHF בספטמבר ובאוקטובר 2008.[11] בארבעה מקרים (80% מכלל ההדבקות הידועות), ההדבקה הייתה קטלנית. המקרה החמישי טופל בריבאווירין מוקדם לאחר הופעת המחלה הקלינית (החולה זוהה באמצעות מעקב מגעים פעיל), תרופה אנטי-ויראלית יעילה בטיפול בקדחת לסה, ושרד. יעילותו של ריבאווירין נגד נגיף לוג'ו לא ידועה אך עשויה להיות שימושית כטיפול נלווה.[12]

תחת טיפול בריבאווירין דרך הפה, מצבו של חולה 5 המשיך להידרדר. הטיפול עבר למתן תוך ורידי ביום השמיני, ונראה כי הוא ריפא את החולה היחיד ששרד מזיהום בנגיף הלוג'ו. חמשת האנשים שנפגעו בשנת 2008 היו המקרים היחידים שזוהו, ולכן לא היו הזדמנויות למחקר נוסף.[13][12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ Maayan Eilon-Ashkenazy et al., "The Lujo virus and its deadly trade-off", Chemistry, Microbiology, and Cell & Molecular Biology, Springer Nature, Research Communities, Aug 29, 2024
  2. ↑ "Lujo Hemorrhagic Fever (LUHF) | CDC". www.cdc.gov. נבדק ב-2016-11-10.
  3. ^ 3.0 3.1 Paweska, J.; et al. (2009). "Nosocomial outbreak of novel arenavirus infection: Southern Africa". Emerg Infect Dis. 15 (10): 1598–1602. doi:10.3201/eid1510.090211. PMC 2866397. PMID 19861052.
  4. ^ 4.0 4.1 Sewlall, Nivesh H; Paweska, Janusz T (7 בדצמבר 2017). "Lujo virus: current concepts". Virus Adaptation and Treatment (באנגלית). 2017 (9): 41–47. doi:10.2147/VAAT.S113593. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ↑ "Discovery of new arenavirus associated with hemorrhagic fever – first identified in nearly four decades". News-Medical.net. 2009-06-02. נבדק ב-2016-11-10.
  6. ↑ "Deadly Bleeding Virus, Previously Unknown, Identified in Study". Bloomberg. 13 בספטמבר 2009. נבדק ב-9 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 Briese, T.; Paweska, J.; McMullan, L.; Hutchison, S.; Street, C.; Palacios, G.; Khristova, M.; Weyer, J.; Swanepoel, R.; et al. (2009). "Genetic characterization and detection of Lujo virus, a new hemorrhagic fever-associated arenavirus from Southern Africa". PLOS Pathogens. 5 (5): e1000455. doi:10.1371/journal.ppat.1000455. ISSN 1553-7374. PMC 2680969. PMID 19478873.
  8. ↑ "Lujo Hemorrhagic Fever (LUHF) Signs and Symptoms". www.cdc.gov. CDC. נבדק ב-2016-11-10.
  9. ↑ "Lujo Hemorrhagic Fever (LUHF) Signs and Symptoms". www.cdc.gov. CDC. נבדק ב-2016-11-10.
  10. ↑ Briese, T.; Paweska, J.; McMullan, L.; Hutchison, S.; Street, C.; Palacios, G.; Khristova, M.; Weyer, J.; Swanepoel, R.; et al. (2009). "Genetic characterization and detection of Lujo virus, a new hemorrhagic fever-associated arenavirus from Southern Africa". PLOS Pathogens. 5 (5): e1000455. doi:10.1371/journal.ppat.1000455. ISSN 1553-7374. PMC 2680969. PMID 19478873.
  11. ↑ Paweska, J.; et al. (2009). "Nosocomial outbreak of novel arenavirus infection: Southern Africa". Emerg Infect Dis. 15 (10): 1598–1602. doi:10.3201/eid1510.090211. PMC 2866397. PMID 19861052.
  12. ^ 12.0 12.1 Sewlall, Nivesh H; Paweska, Janusz T (7 בדצמבר 2017). "Lujo virus: current concepts". Virus Adaptation and Treatment (באנגלית). 2017 (9): 41–47. doi:10.2147/VAAT.S113593. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ↑ Sewlall, Nivesh H.; Richards, Guy; Duse, Adriano; Swanepoel, Robert; Paweska, Janusz; Blumberg, Lucille; Dinh, Thu Ha; Bausch, Daniel (2014-01-01). "Clinical features and patient management of Lujo hemorrhagic fever". PLOS Neglected Tropical Diseases. 8 (11): e3233. doi:10.1371/journal.pntd.0003233. ISSN 1935-2735. PMC 4230886. PMID 25393244.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נגיף לוג'ו41879338Q1876828

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נגיף_לוג%27ו&oldid=3471952"