נאסד"ק
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא משקף מצב עכשווי, חסר מידע על מבנה הבורסה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא משקף מצב עכשווי, חסר מידע על מבנה הבורסה. |
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| סימול | NASDAQ |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1971 |
| עיר | ניו יורק, ניו יורק |
| בעלים | NASDAQ OMX Group |
| מטבע | דולר אמריקני (USD) |
| חברות רשומות | 3,745 |
| nasdaq.com | |
נאסד"ק (באנגלית: NASDAQ (מידע • עזרה), ראשי תיבות: National Association of Securities Dealers Automated Quotations בתרגום לעברית: "הצגת שערים אוטומטית של האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך"), היא בורסה לניירות ערך אשר כוללת בעיקר מניות טכנולוגיה ומנוהלת על ידי האגודה הלאומית לסוחרי ניירות ערך. פועלת מארצות הברית, אך יש לה סניפים גם ביפן ובקנדה, וקשרים עם בורסות בהונג קונג ובאירופה. הנאסד"ק היא זירת מסחר מקוונת אשר המסחר בה ממוחשב, ואין בה זירת מסחר פיזית.
היסטוריה
תחילתה של הנאסד"ק בשנת 1971 כלוח מודעות אלקטרוני אשר פרסם שערי היצע וביקוש, אך לא ביצע עסקאות קנייה ומכירה. בהמשך החלה לפעול כשוק והפכה לשוק המניות המקוון הראשון בעולם. בתי ההשקעות הגדולים לא היו מאושרים מכניסתה של המתחרה החדשה לזירה משום שעיקר הכנסתם ממסחר הייתה מהפער בין מחיר הקניה למחיר המכירה בשוק בכל רגע נתון, זאת על-פי שיטת המסחר האמריקאית על ידי עושי שוק. כניסת הנאסד"ק, הבורסה החדשה והשקופה יותר, הקטינה את הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, ופגעה בהכנסותיהם של בתי השקעות.
אבן שואבת לחברות היי טק
בורסת הנאסד"ק היא חדשנית יותר, יש לה דרישות קבלה נמוכות מאשר ל- NYSE, הבורסה לניירות ערך בניו יורק, והיא אף דאגה לפרסום עצמי. מתוך כל אלה הפכה הנאסד"ק לבורסה המרכזית למניות של חברות היי טק. באוקטובר 1971, השנה הראשונה לפעילות הנאסד"ק, הנפיקה לראשונה מניות לציבור חברה אלמונית למחצה בשם אינטל, אשר נוסדה רק שלוש שנים קודם לכן, וגייסה 6.8 מיליון דולר. הצלחתה של אינטל בסוף שנות השבעים היוותה אבן דרך ראשונה לצמיחה של ענקיות מחשבים כמו אפל שבהנפקתה הראשונה בדצמבר 1980 גייסה כ־100 מיליון דולר, מיקרוסופט שהנפקתה הראשונה הייתה בשנת 1986, וענקיות תקשורת כגון סיסקו, שבהנפקתה הראשונה בפברואר 1990 גייסה כ־50 מיליון דולר וקוואלקום שהנפקתה הראשונה הייתה בדצמבר 1991.
בועת הדוט-קום
בועת הדוט-קום היא בועה כלכלית שהתקיימה בין השנים 2001-1995. בין השנים 1999-1997, הונפקו בנאסד"ק מאות חברות אינטרנט והיי טק שתומחרו בסכומי עתק. חברות בעלות הכנסות של מיליוני דולרים בודדים הונפקו על פי שווי חברות של מאות מיליוני ואף מיליארדי דולרים. בשיא הבועה, בתחילת שנת 2000, החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בעולם הייתה למשך מספר ימים סיסקו, אחריה במקום השני מיקרוסופט ואחריה במקום השלישי ג'נרל אלקטריק.
ב-10 במרץ 2000, מדד הנאסד"ק הגיע לשיא של 5132.52 נקודות, שיא שאליו הצליח המדד לחזור רק 15 שנים לאחר מכן.[1] המדד איבד 78% משיא זה בשלושים החודשים הבאים.
התפוצצות בועת הדוט-קום ציינה את תחילתו של מיתון במדינות המפותחות במהלך השנים שלאחר מכן. תקופה זו אופיינה בהיווסדותן של חברות מבוססות-אינטרנט רבות. שילוב של צמיחה מהירה של מחירי המניות, ספקולציות של יחידים לגבי ערכן של המניות, וזמינותם הגדולה של כספי השקעות מקרנות הון סיכון רבות יצרו סביבה שבה רבים מהעסקים הללו דחו מודלים עסקיים רגילים והתמקדו בנתח השוק במקום ברווח של החברות.
המאה ה-21
במחצית השנה הראשונה בשנת 2022 המדד נפל בקרוב לשלושים אחוז, נפילה החדה ביותר לתקופת זמן זו בתולדות המדד. חברות רבות חוו משבר דומה למשבר בועת דוט קום. כך לדוגמה נטפליקס ופייפאל צללו בשיעור של 77 אחוז בין החודשים ינואר - מאי 2022. מטא נפלה בשיעור של 58 אחוז, ואמזון נפלה בשיעור של 45 אחוז. חברות רבות קטנות יותר נפלו בשיעורים של למעלה מתשעים אחוזים. כתוצאה מכך המכפיל הממוצע של החברות שנסחרות בנסדק ירד לשיעור של 22.
נאסד"ק מול NYSE
בשנת 1999 עבר מספר החברות הנסחרות בנאסד"ק את מחצית החברות הנסחרות בבורסות בארצות הברית, ואולם שווי השוק של המניות הנסחרות ב NYSE נותר יותר מכפול משווי השוק של מניות הנאסד"ק גם בזמן בועת הדוט-קום.
בשנת 2005 היה מחזור המסחר היומי הממוצע בנאסד"ק 1.8 מיליארד מניות, גדול בכ-50% ממחזור המסחר היומי ב-NYSE. בסוף שנת 2005 היה שווי השוק הכולל של מניות הנסחרות בנאסד"ק כ-4,000 מיליארד דולר ושל מניות הנסחרות ב-NYSE פי ארבעה מכך.
בדרך כלל קל להבדיל בחברות שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק על פי סמל המניה, אשר בנאסד"ק הוא בן ארבע וחמש אותיות, לעומת אות אחת עד שלוש ב-NYSE, אף על פי שכיום קל למצוא מניות שנסחרות בנאסד"ק ויש להן פחות מ-4 אותיות כמו פייסבוק עם הסימול FB.
חברות ישראליות בנאסד"ק
לחברות האמריקאיות הנציגות הגדולה ביותר במסחר בבורסת הנאסד"ק. מיד אחריה ואחרי סין, ישראל היא המדינה עם הכי הרבה נציגויות של חברות. הסיבות לכך מגוונות:
- תנאי הכניסה לבורסת נאסד"ק הם נמוכים יחסית לאחות הגדולה - בורסת ניו יורק.
- המיצוב של הנאסד"ק כבית לחברות טכנולוגיה חדשניות.
- שאיפת חברות טכנולוגיה ישראליות לזכות בחשיפה ולגיטימציה בארצות הברית שהיא שוק היעד העיקרי שלהן.
- חברות ישראליות "גילו" את הנאסד"ק מוקדם, כשהייתה בורסה קטנה וצעירה וההצלחה שלהן עודדה חברות נוספות ללכת בעקבותיהן. כמו כן, זה גרם לחתמים האמריקאים להתייחס בחיוב לחברות ישראליות.
חברת אלסינט הייתה החברה הישראלית הראשונה שמניותיה הונפקו בנאסד"ק בשנת 1972.[2]
החברה הישראלית הבולטת בנאסד"ק בשנות השמונים הייתה סאיטקס, בתחילת שנות התשעים ECI Telecom בסוף שנות התשעים צ'ק פוינט וטבע (שעברה להיסחר ב NYSE בשנת 2012). בשנת 2004, ארבע חברות ישראליות היו כלולות במדד נאסד"ק 100, המדד המוביל של הבורסה, מרקורי, טבע, צ'ק פוינט וקומברס.[3] נכון לשנת 2016 רק חברת צ'ק פוינט כלולה במדד זה.
חברות נוספות הנסחרות בנאסד"ק אינן ישראליות בהגדרתן, אך הן נוסדו על ידי ישראלים והן מנוהלות על ידי ישראלים. בשנות התשעים, הבולטת שבהן הייתה אפי (EFI) שנוסדה על ידי אפי ארזי, ובשנים האחרונות סנדיסק (SanDisk) שנוסדה על ידי אלי הררי וקנתה את מתחרתה הישראלית אם סיסטמס (M-Systems). וכן ננוקס, חברה שעוסקת בפיתוח ציוד רפואי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נאסד"ק
נאסד"ק, ברשת החברתית פייסבוק
נאסד"ק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- נאסד"ק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Ananya Bhattacharya, The Nasdaq just topped its dot-com record...thanks to these stocks, CNN Business, June 19 2015
- ^ Elron's story - Technology Investment With Vision
- ^ דפנה מאור, מניות החברות הישראליות במדד נאסד"ק 100 מרכיבות קרוב ל-2% משווי השוק שלו; מרקורי, טבע, צ'ק פוינט וקומברס מהוות 1.75% משווי כולל של 1.85 טריליון דולר של 100 מניות המדד, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2004
34914110נאסד"ק