נאום ספרטה

"נאום ספרטה" הוא נאום שנשא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ב-15 בספטמבר 2025 בכנס החשב הכללי בירושלים. בנאומו התייחס לאספקטים מסויימים ביחסי החוץ של ישראל. הוא הבהיר כי ישראל עומדת בפני בידוד מדיני גובר בנוגע ליכולת ההתחמשות וייצור הנשק, בעקבות ההתמשכות של מלחמת חרבות ברזל. בנאומו ציין נתניהו ”אנחנו אתונה וספרטה. אבל אנחנו הולכים להיות אתונה וסופר-ספרטה”. בדברים אלה, הוא השתמש בדימויין כביכול של אתונה העתיקה כסמל לתרבות ודמוקרטיה, ושל ספרטה כסמל לעוצמה ומוכנות צבאית, למרות הניגודיות שבין מה שערים אלו מסמלות. את דבריו חתם בכך "שיחד עם החיילים הגיבורים... שהקריבו הרבה, אנחנו משנים את פני המזרח התיכון אבל צריך להבין שהעולם במקביל משתנה סביבנו ולכן ניערך ביחד ובעזרת השם נעשה ונצליח".

הדברים עוררו תגובות מיידיות וחריפות בישראל ומחוצה לה. גורמים פוליטיים, כלכלנים ואנשי ציבור הביעו חשש כי הנאום משדר חוסר אמון של ראש הממשלה במצב הכלכלי והביטחוני. כתוצאה מכך, נרשמו ירידות שערים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ההתבטאות נתפסה כחריגה וקיצונית, במיוחד לאור העובדה שראש הממשלה עצמו נשא אותה. בעקבות הסערה הציבורית, כינס נתניהו מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה ניסה להבהיר את דבריו, והציג את הנאום הקודם לטענתו כאי הבנה. הוא טען כי לא התכוון לחוסר תקווה או לבידוד מוחלט, אלא להדגיש את הצורך של ישראל ב"עצמאות ביטחונית".

הנאום

בפתח נאומו אמר נתניהו על המצב הכלכלי: ”אני רוצה להגיד שיש לנו הצלחה גדולה מאד, מאד. שר האוצר אני מברך אותך, אני מברך את החשכ"ל את כל אלה שעבדו היום ועבדו קודם לכן כדי להביא אותנו אל הנקודה הזו, יש הצלחה שאף אחד לא ציפה לה בתחילת המלחמה.”

עם זאת התייחס נתניהו לכך שישראל נמצאת במצב מדיני מאתגר על רקע מלחמת חרבות ברזל. לדבריו, הסיבות לכך נעוצות במספר גורמים:

• השפעת מיעוטים מוסלמיים באירופה: נתניהו טען כי המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו למיעוט משמעותי וקולני, המפעיל לחץ על ממשלותיהן בנושא עזה. לטענתו, מיעוטים אלו "מכופפים" את הממשלות המקומיות ו"שוללים את הציונות", מה שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל.

• השפעת המהפכה הדיגיטלית - היריבים של ישראל, גם ארגונים וגם מדינות בהם קטר וסין אשר השקיעו ומשקיעים סכומי עתק כדי להשפיע על צרכני התקשורת בעולם ובמערב בפרט באג'נדה אנטי ישראלית באמצעות שימוש בבינה מלאוכתית בבוטים, במדיות כמו טיקטוק ובכך משפיעים על הטיה של התקשורת המסורתית.

• הגבלות על ייצוא וייבוא: כתוצאה מהלחצים המדיניים, נתניהו הזהיר מפני מחסומים מסוימים בסחר העולמי. הוא ציין כי המצב עלול להגביל את יכולתה של ישראל לייבא חלקי נשק, ולכן יש צורך בפיתוח תעשיות נשק מקומיות.

כלכלת "סופר-ספרטה"

בהמשך דבריו אמר נתניהו שעל אף שהינו חסיד של השוק החופשי, ישראל תצטרך להתנהל בתקופה הקרובה כ-"כלכלה עם סממנים אוטרקיים".

נתניהו ציין בנאומו ”אנחנו אתונה וספרטה. אבל אנחנו הולכים להיות אתונה וסופר-ספרטה. אין לנו ברירה לפחות בשנים הקרובות שבהן אנחנו נידרש להתמודד מול נסיונות הבידוד הללו, אנחנו קודם כל נצטרך לפתח את היכולות שלנו להגן על עצמינו ולתקוף את אוייבינו.”

הבירוקרטיה החוק והמשפט

בסיום דבריו אמר נתניהו: ”מה שעבד עד עכשיו לא יעבוד עוד מעכשיו. לא נצליח לאשר את הפרויקטים האדירים האלה עם הבירוקרטיה הקיימת. צריך לגלח את הבירוקרטיה בצורה נמרצת, דרקונית. זה יתקל בהתנגדות משפטית... מה שנצטרך לחוקק נחוקק. צריך לייצר תשתיות לאומיות להגנה במהירותו בהיקף חסרי תקדים. אין לנו זמן כי העולם זז במהירות עצומה, גם האויבים שלנו. זה שהנחתנו עליהם מכות קשות מאד לא משנה.”

התגובות לנאום

דבריו של נתניהו על כינון כלכלה אוטרקית עוררו סערה פוליטית וכלכלית בישראל, וגררו ירידות שערים חריגות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. באופוזיציה יצאו נגדו בחריפות, כאשר יושב הראש יאיר לפיד כינה את האמירה "מטורפת", והאשים את הממשלה בבידוד מדיני; רם בן ברק השווה את עתיד ישראל לצפון קוריאה; מירב בן ארי ביקרה את היעדר האומץ בממשלה להתנגד לנתניהו; יאיר גולן טען כי נתניהו מקריב את המדינה למען הישרדותו האישית; וגדי איזנקוט הדגיש שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה בידוד וקרא לנתניהו להתפטר.

פורום "הייטק למען ישראל", הזהיר כי ההייטק, מנוע הצמיחה המרכזי בישראל, תלוי בקשרים בינלאומיים ובאמון המשקיעים. פגיעה בהם מערערת את החוסן הלאומי ומסכנת את היתרון הטכנולוגי והצבאי של ישראל, כשהיא "מידרדרת אל עבר מציאות מסוכנת של הסתגרות".

פורום ראשי המשק פרסם הודעה בה נכתב כי נתניהו מוביל את מדינת ישראל לשפל כלכלי חברתי ומדיני חסר תקדים שיקשה לשרוד בעולם גלובאלי מתפתח ושהמהווה סכנה קיומית.

לעומתם, ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, דחה את הטענה שישראל תימצא בבעיה כלכלית קשה בעקבות בידוד מדיני: "לא מיניה ולא מקצתיה". בין נימוקיו ציין שלא ניתן לבלום את הייצוא הישראלי בהייטק שהינו עיקר הייצוא של ישראל בשל אופיו, הן גיאורפית, הן ענפית והן מבחינת מוצרים. וכך גם לגבי מוצרים בענפים אחרים בהם יש לישראל עדיפות בשווקים הבינלאומיים, שלדעתו לא יוחרמו על ידי המדינות הנזקקות להם.

קישורים חיצוניים

• ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים מסיבת עיתונאים בנושאי כלכלה. 16.9.2025), סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נאום ספרטה41885169Q136306786