משתמש:שוורמר/השערת החיידקים

תיאוריית החיידקים

בראשית המאה ה־20 התפתחה תיאוריה בקרב הוגים יהודים הגורסת שהשדים הנזכרים בדברי חז"ל אינם אלא החיידקים שנתגלו רק בדורות המאוחרים תחת עדשת המיקרוסקופ. רוב מביאי תיאוריה זו אמרו זאת כמשוב לתנועת ההשכלה שהרבתה ללעוג לדברי חז"ל, ובפרט על אמונת השדים.

התיאוריה נתמכת בעיקר על דברי הגמרא שאלפי שדים אופפים ומסובבים את בני אדם, ושמחלות וזיהומים נגרמות על ידם – תיאור הולם למליוני חיידקים הממלאים את חלל העולם. דברים ברוח זו הביע גם רבי אליהו דסלר.

בגמרא נאמר שאפשר להכיר את השדים, על ידי פיזור אפר על הרצפה בלילה, ובבוקר ייראו עליהם עקבות תרנגולים. כמו כן מובא מרשם להכנת אבקה שמאפשרת את ראיית השדים, והוראות כיצד לאכסנם בבטיחות. מסופר שצריך לסתום את הפה בעת הפעולות, ושרב ביבי בר אביי שעסק בכך נפגע. על פי התיאוריה, האפר המפוזר הוא תרבית לגידול החיידקים שמקבל מרקם דומה לשל כרעי תרנגולים, והאבקה שימשה כטיפול לאפשר את ראיית החיידקים בעין ערום. האמוראים אספו חיידקים למטרות רפואיות ובכך עוסקים הוראות האכסון, ורב ביבי בר אביי נדבק מן החיידקים בשלא הקפיד מספיק על ההיגיינה.

מנגד יש שביקרו את התיאוריה מפני שבדברי חז"ל מבואר שמראה השדים בלבד מסוגלת להוציא את האדם מדעתו, ושזה אחד מהאופנים בהם השדים מזיקים – ולעומת זאת לא ידוע על מדענים שהשתגעו ממראה החיידיקים. כמו כן אין תיאוריה זו יכולה לפרנס מאמרי חז"ל רבים המתארים את השדים כמלאכים למחצה, כבעלי כרעי תרנגולת, וכמסוגלים להתחזות לבני אדם.

גרסה אחרת, פחות מגשימה של תיאורייה זו היא שהשדים ורוחות הטומאה מכוונים את החיידקים ומשפיעים עליהם. כשאדם אמור לחלות במחלה מתלבשים מלאכי חבלה ומזיקים בחיידקים ותוקפים אותו. דרכי הרפואה השונים פועלות באותה דרך, שבעת הפעולות הגשמיות לסילוק החיידקים, פועלים מלאכי הרפואה לגרש את המזיקים.