משתמש:עמנואל/ספרי החיד"א

ספרי החיד"א הוא כינויים של עשרות ספרים בכל מקצועות התורה, שחוברו על ידי רבי חיים יוסף דוד אזולאי.

סגנון כתיבתו

החיד"א כתב ספרים על כל נושאי התורה: פירושים על התורה שבכתב ושבעל פה, מדרש, הלכה, דרוש וקבלה.

החיד"א כותב כדרך חכמי ספרד והמזרח בכתיבה עשירה במליצות. מצוי בכתב ידו קונטרס שלם בו רשימת מליצות, בהן ניתן להשתמש בעת כתיבת ספרים. דומה שחיבר אותו בצעירותו, כשעדיין לא התרגל לכתוב בסגנון זה.

חיבוריו מושפעים רבות מתורת הקבלה. בספרי ההלכה הוא מביא דינים והנהגות רבות מתורת הקבלה, ובדרשותיו וספרי הפירושים קיימים ביאורים רבים על פי יסודות בתורת האריז"ל, גלגול נשמות, ניצוצות הקדושה ושמות הקודש.

רשימות ספרי החיד"א

קיימים חילוקי דעות בקשר למספר ספרי החיד"א, בשל העובדה שרבים מנו את ספריו. מספרם על פי רשימות אלו נע בין 60 ל-120, כולן אינן מדויקות. חוסר דיוקן נובע מהעובדה שלכל אחד היו מקורות שונים בקשר לספרים שנותרו בכתב ידו, וכן בהתייחסות להשמטות שנדפסו בסוף הספרים, אך החיד"א קרא להן בשמות משלהן, שהיו שהחשיבו כל אחת מהן כספר בפני עצמו.

כאשר נמצאו פנקסיו של החיד"א בכתב ידו, התגלו בהם למעלה מעשרים רשימות בהן מנה את ספריו. מהשוואת כל רשימותיו עולה שחיבר כמאה ספרים, רובם נדפסו, חלקם נשארו כטיוטות ותוכנן נדפס בספרים אחרים, וחלקם נשאר בכתב ידו או אבד.

ספרים שנדפסו

הלכה

על השלחן ערוך

ברכי יוסף - ספרו הגדול של החיד"א, על ארבעת חלקי השולחן ערוך. חלק א' על כל חלק אורח חיים ליוורנו תקל"ד, חלק ב' על חלקים מיורה דעה, אבן העזר וחושן משפט ליוורנו תקל"ו.

הספר לא נכתב בצורה רצופה, אלא קטעים קטעים בין נדודיו של החיד"א מעיר לעיר במסגרת השד"רות. לכן קיימים בו כמה עניינים: דינים נוספים שלא הוזכרו בשולחן ערוך שאסף מספרי האחרונים שחוברו אחריו, קטעים מכתבי יד של חכמי הדורות אותם העתיק לזיכוי הרבים, משא ומתן בדברי השולחן ערוך ומפרשיו, חידושים על סוגיות הש"ס, ציונים לספרי שו"ת והנהגות ממידת חסידות. מסיבה זו, אין להכריע על פי הנכתב בסימנים המאוחרים כנגד מה שנכתב בסימנים הקודמים, כיון שיכול להיות שדוקא הקטע בסימן הקודם נכתב אחרי כן.

לא תמיד דעת החיד"א כדברי המחבר שאת דבריו הוא מעתיק, והוא עצמו כתב שאין לסמוך על דינים המובאים בספר בשם אומרם, משום שלעיתים הוא העתיק את דבריהם כמראה מקום (כמנהג הכנסת הגדולה) לפני שעיין בסוגיה, ואחר כך הגיע למסקנה שונה מזו של המחבר שהעתיק את דבריו, חוץ מהמקומות בהם כתב במפורש שכך יש לעשות.

הספר הודפס פעמים רבות, ומצוטט אלפי פעמים בספרי חכמי הדורות שאחריו, ביניהם משנה ברורה וכף החיים.

בסוף חלק אורח חיים נדפסו השמטות בשם "שיורי ברכה". בחלק ב' הן נקראות "קונטרס אחרון".

מחזיק ברכה - שני חלקים על חלק אורח חיים ויורה דעה, בסגנון הספר ברכי יוסף, ליוורנו תקמ"ו.

הספר מכיל קטעים שמצא ואסף ודברים שהתחדשו לו אחרי שהתחיל בהדפסת הספר ברכי יוסף.

בספר זה פחותים חידושי הסוגיות, כנראה משום שבאותה עת ערך את ספרו על הש"ס פתח עינים, ומיקם אותם שם.

בספר 16 תשובות להשגות המאמר מרדכי על דבריו בברכי יוסף שהדפיס בקונטרס דברי מרדכי.

בסוף הספר נדפס "קונטרס אחרון" ובו השמטות.

שיורי ברכה - על חלק יורה דעה, בסגנון שני קודמיו. נדפס יחד עם שו"ת חיים שאל חלק א' בליוורנו בשנת תקנ"ב, ובסופו השמטות בשם "שיירי שיריים".

על הרמב"ם

מקום דוד - מראי מקומות על סדר הרמב"ם לספרים הדנים בדבריו, שנכתבו בצעירותו.

החיבור נדפס לראשונה על ידי נכדו רבי משה אזולאי בסוף הספר "זכרון משה" חלק ג' בליוורנו תקצ"ח.

שו"ת

החיד"א כתב מספר ספרי שאלות ותשובות, בהם ריכז את התשובות ההלכתיות ששלח לשואליו:

חיים שאל - חלק א' ליוורנו תקנ"ב, חלק ב' ליוורנו תקנ"ה. בסופו השמטות כתוב לחיים, הספרים חזה התנופה (קיצור תשובות הרא"ש מתלמיד תלמידו), חידושי סופרים לרבי שמואל אבוהב, שמונה תשובות מרבי יוסף קורקוס וקונטרס מלא האומר הכולל ביאורי מקראות, שלאחר מכן נכללו בספריו על התנ"ך.

יוסף אומץ - ליוורנו תקנ"ח.

טוב עין - נדפס לראשונה בסוף ספרו ועד לחכמים, ליוורנו תקנ"ו.

סגנון תשובותיו הוא כשאר חכמי ספרד והמזרח, כאשר הוא נושא ונותן בדברי הפוסקים המובאים בתשובותיו.

בדרך כלל התשובות עוסקות בענייני הלכה למעשה, אולם תשובות רבות עוסקות בביאורי סוגיות, הערות על דברי פוסקים שקדמו לו, הערות על ספריו האחרים ואף בעניינים שאינם נוגעים למעשה בזמננו.

בנוסף לשאלות ותשובות, החיד"א, הדפיס בספריו אלו גם חידושים רבים על הרמב"ם והשלחן ערוך.

שו"ת החיד"א - מספר תשובות שנלקטו מכתבי ידו של החיד"א, כנראה משנות צעירותו.

נדפס לראשונה בסוף שו"ת יוסף אומץ וטוב עין, מהדורת ירושלים תשכ"א.

פסקי הלכות

לדוד אמת - קיצור ספר אמת ליעקב לרבי ישראל יעקב אלגאזי על הלכות קריאת התורה.

הספר הודפס בחלק ממהדורות "עבודת הקודש".

בסופו הודפס קונטרס תורת השלמים - קיצור פסקי רבי אברהם חיון בהלכות קריאת התורה.

מורה באצבע

קשר גודל

פירושים

על התנ"ך

פני דוד - על התורה, ליוורנו חש"ד. בספר זה החיד"א ממעט בחידושים משלו, ורובו הוא לקט מחידושי הראשונים שמצא בכתבי יד בספריות ברחבי העולם, כחידושי רבינו אפרים על התורה, שנדפסו בשלמותם רק כמאתיים שנה לאחר מכן; נחל קדומים - על התורה, נחל אשכול - על חמש המגילות, נחל שורק - על ההפטרות; צוארי שלל - על ההפטרות; חומת אנ"ך - ארבעה חלקים על כל התנ"ך, פיזה תקס"א-תקס"ג, בסופו השמטות חומה נשגבה; יוסף תהלות - פירוש על ספר תהילים, ליוורנו תקס"א. שמחת הרגל חלק ב' - פירוש על מגילת רות ומוסרים לחג הסוכות, בסופו נדפס לראשונה פתח עינים על מסכת סוכה. ליוורנו תקמ"ב; יוסף בסתר - קונטרס של ביאורי כתובים על פי קבלה. נדפס לראשונה מכתב ידו ב[] []; חדרי בטן - קיצור דרשות על פרשיות התורה, מהשנים תקמ"ג-תקמ"ה. נדפס לראשונה מכתב ידו בירושלים תש"ן.

על הש"ס וספרי חז"ל

שער יוסף - ספרו הראשון, בו חידושים על מסכת הוריות, ושאלות ותשובות, ליוורנו תקכ"ז. הספר התחבב מאוד על בני דורו, וחכמים רבים, מהם אף מבוגרים מהחיד"א, ציטטו רבות מהספר, בהם רבי מלאכי הכהן, שהביא בספרו המפורסם "יד מלאכי" מספר כללים שחידש החיד"א בספר שער יוסף.הספר חריג ביחס לשאר ספרי החיד"א באורך החידושים בו, וכן לשונות המליצה שכיחות בו הרבה יותר מאשר בשאר ספריו. ככל הנראה הדבר נובע מכך שהספר נכתב בשנות צעירותו כאשר היה ביישוב הדעת, ויכל לכתוב באריכות ובמליצות כנהוג. לעומת שאר ספריו שנכתבו כאשר היה מבוגר יותר, ובנדודיו בין הארצות, לעיתים תוך כדי נסיעה בעגלה, אז לא היה ביישוב הדעת וכתב בקיצור וכפי המזדמן.

פתח עינים - על הש"ס ועין יעקב, ליוורנו תק"ן.

מראית העין, ליוורנו תקס"ה.

ספר זה הוא הספר האחרון שהספיק החיד"א להדפיס בחייו.

בסופו קונטרס כעת חיה בו הערוך על השלחן ערוך וספרים נוספים, פירוש על שאר המסכתות הקטנות שלא פירש בספר ככר לאדן, קונטרס בתי הנפש על ההגדה של פסח, ומדרש תמורה, אותו הדפיס מכתב יד, עם פירושו.

זרוע ימין

חסדי אבות

ככר לאדן - הערות ופירושים על כל ספרי חז"ל, ליוורנו תקס"א. בספר הערות קצרות על התלמוד הבבלי, חידושים ממהר"ם די לונזאנו ומחכם אלמוני על התלמוד הירושלמי, הערות על מדרש רבה, פירוש על כמה מהמסכתות הקטנות ומספר תשובות הלכתיות.

כסא רחמים - על מסכתות אבות דרבי נתן, סופרים וכלה, ליוורנו תקס"ג. בספר זה הודפסו שני פירושים: פירוש קצר, הוא הפירוש שהודפס בספר ככר לאדן כשהוא מורחב וערוך מחדש, לצד פירוש ארוך ובו משא ומתן בסגנון תוספות.

העלם דבר - 172 קושיות על ראשונים ואחרונים, שחידוש שלהם סותר גמרא מפורשת. החיד"א באחת מתשובותיו מסביר שאין הדבר מזלזל בהם, אלא לכבודם, שנשכח מהם המאמר בזמן בו כתבו את החידוש, אך לא מעבר לכך.

על הגדה של פסח

שמחת הרגל חלק א' -

פירושים שנדפסו בתוך ספרים אחרים: זרוע ימין - בתוך פני דוד. גאולת עולם - בתוך כסא דוד. שפה אחת - בתוך אהבת דוד. פה אחד - בסוף דבש לפי. בתי הנפש - בסוף מראית העין. פירושי ההגדה של החיד"א מתאפיינים בפירושים על דרך הדרש, וביאורים על פי יסודות חיצוניים, כדרכו בשאר ספריו.

דרשות

הלכה

ראש דוד - דרשות ארוכות ומפולפלות, [] תק[].

בספר דרשה אחת על כל פרשה.

נראה שהחיד"א לא דרש דרשות אלו בציבור, אלא כתב אותן מלכתחילה כספר.

אגדה

החיד"א חיבר מספר ספרי דרוש, בהם העלה על הכתב את הדרשות שדרש בליוורנו בארבע השבתות: הגדול, כלה (שבת שלפני חג השבועות), תשובה וזכור: דברים אחדים - דרשות השנים תקמ"א-תקמ"ח, ליוורנו תקמ"ח. בסופו השמטות אחורי תרעא, בהן גם השמטות לספר שער יוסף ולספרים אחרים; כסא דוד - דרשות השנים תקמ"ח-תקנ"ה, ליוורנו תקנ"ה, בסופו גאולת עולם על הגדה של פסח והשמטות בשם "פני כסא"; אהבת דוד - דרשות השנים תקמ"ח-תקנ"ה, ליוורנו תקנ"ט. בסופו שפה אחת על הגדה של פסח והשמטות בשם "עבותות אהבה"; רוח חיים - דרשות השנים תקנ"ה-תקס"ד, מקצתו נדפס בתוך ספר "לחם מן השמים" של נכדו רבי משה אזולאי, וכולו נדפס לראשונה מכתב ידו בשנת תשמ"ה..

דרשות אלו דרש החיד"א בליוורנו מידי שנה במשך כעשרים וחמש שנה, ואחר השבת העלה אותן על הכתב. בדרך כלל הדרשות פותחות בענייני דיומא, לאחר מכן עוברות לפלפול בהלכה, שלבסוף משתלב בדברי האגדה שאמר בתחילה. בשבת כלה הוא מעורר על לימוד התורה. בשלושת השבתות האחרות הוא מעורר על שלשה נושאים עיקריים, כאשר הוא נותן להם סימן בראשי תיבות.

מוסר

לב דוד

ברית עולם - מקורות והוספות לספר חסידים, ליוורנו תקנ"ד (בסוף ספר לב דוד).

יוסף לחק

כללים

הלכה

יעיר אוזן - עין זוכר

הישג יד - השגות על ספר הכללים המפורסם "יד מלאכי" של רבי מלאכי הכהן, שנחשב הספר החשוב ביותר בתחום זה. נדפס לראשונה מכתב ידו בירושלים תשל"ז.

עפרא דארעא - השגות על ספר הכללים "ארעא דרבנן" של רבי ישראל יעקב אלגאזי. באחת מרשימות ספריו מכנה החיד"א חיבור זה בשם "הדר זקנים", ונראה ששינה את שמו מפני שבאותה תקופה הדפיס רבי יהודה עייאש את הגהותיו על אותו הספר, ואף להן קרא "עפרא דארעא".

אגדה

מדבר קדמות (ליוורנו תקנ"ג יחד עם עין זוכר), דבש לפי (ליוורנו תקס"א, בסופו קונטרס פה אחד) - ספרים המכילים ציטוטים שונים בענייני אגדה, מהם מעניינים ומחודשים, אותם אסף למקום אחד לזיכרון, ומהם קטעים המשמשים כבסיס לדרשה, ואכן בספרי הדרוש (אהבת דוד, כסא דוד, דברים אחדים ועוד) והפרשנות (נחל קדומים, מראית העין, שמחת הרגל ועוד) שלו הוא התבסס על רבים מהם. בספרים אלו ניתן למצוא את מקורם של קטעים רבים בשאר ספרי החיד"א, ששם לא צוין להם מקור.

כמו כן, העתיק החיד"א גם קטעים רבים שמצא בכתבי יד נדירים, ובכך הפך אותם לנחלת הכלל, כמעשהו בספר "פני דוד".

מקורות הספרים מגוונים, בו אמרות מחכמי ארץ ישראל, ארצות המזרח, פולין ואשכנז. קיימים בו קטעים שמקורם הוא רבי יהודה החסיד, לצד כאלו של חכמי הדור שלפניו.

בשונה מספריו האחרים, בספרים אלו ממעט החיד"א להביא מחידושיו שלו, ומתמקד יותר באסיפת קטעים חשובים מקודמיו.

כמו הספר "עין זוכר", הספרים מחולקים ל"מערכות" לפי סדר א"ב.

תפילות, קריאות והנהגות

עבודת הקודש - ספר הכולל שבעה ספרים קטנים שונים, שנדפסו יחד: מורה באצבע (ראה לעיל הלכה:פסקי הלכות), צפורן שמיר, קשר גודל (ראה לעיל הלכה:פסקי הלכות), כף אחת, יוסף בסדר, סנסן ליאי"ר, שומר ישראל. בחלק ממהדורות "עבודת הקודש" הודפס בו גם הספר לדוד אמת.

צפורן שמיר

כף אחת

יוסף בסדר

סנסן ליאיר

שומר ישראל

כרם חמ"ר (חינוך מילה רפואה) - סדר הלימוד לחנוכת הבית, ברית מילה ולרפואת חולה,

בית מנוחה - סדר הלימוד ליום השנה, מהדורה ראשונה בסוף ספר יוסף תהילות ליוורנו תקס"א, מהדורה שניה שלמה ליוורנו תקס"ב.

חדשים לבקרים - סדר לימוד לאשמורת הבוקר, תיקון חצות ותיקון היסוד, עם מספר תפילות שכתב החיד"א. נדפס בעילום שם בליוורנו תקנ"ה, אך בשער הספר "יוסף בסדר" מזכיר החיד"א שהוא זה שערך את הספר חדשים לבקרים.

ביוגרפיה

שם הגדולים

ועד לחכמים

מעגל טוב

דברי הימים - החלק הראשון של מעגל טוב (השליחות הראשונה - תקי"ג-תקי"ז)

אגרות החיד"א

קן סיפור

קיצור זכרון מעשיות וניסים

הגהות על ספרים

הגהות על הזוהר - נדפסו יחד עם אוסף פירושים ממפרשי הזוהר שכתבו רבי יעקב בן נאים ורבי אברהם ישראל זאבי, כשהגהות החיד"א פותחות "אח"י" [אמר חיים יוסף] וחותמות "מאי"ן" [ממני יוסף אזולאי נר"ו], ליוורנו תקנ"א.

הגהות על מוסרי השל"ה ועל ספר עיר מקלט - החיד"א הדפיס ספרים אלו בסוף חומש תורה אור עם נחל קדומים, ליוורנו תקנ"ה, והוסיף עליהם הגהות רבות החתומות "מאי"ן".

הגהות על תיקון ליל שבועות - נדפסו בקריאי מועד, ליוורנו תקנ"א.

גליונות השולחן ערוך

ספרים שהחיד"א הדפיס בתוך ספריו

דרך חיים - חיבור בענייני תשובה בן שישה פרקים, שכתב רבי חיים ויטאל. החיד"א ראהו בכתב יד, והדפיסו בתחילת ספרו לב דוד. לאחרונה נדפס הספר מכתב היד על ידי מכון אהבת שלום. קיימים שינויים ניכרים בנוסח כתב היד לנוסח שבלב דוד.

חזה התנופה - קיצור 64 מתשובות הרא"ש, חובר על ידי תלמידו רבי משה ברוסילס. הבית יוסף מזכיר חיבור זה מספר פעמים. החיד"א הדפיסו בסוף ספרו [].

חידושי סופרים - מאת רבי שמואל אבוהב, כולל ציונים לספרי האחרונים ושו"ת על השלחן ערוך, כדוגמת ספר לקט הקמח של רבי משה חגיז. החיד"א הדפיס את החלק על חושן משפט בסוף ספרו חיים שאל ח"ב. הספר בשלמותו קיים בכתב יד המחבר.

סדר תנאים ואמוראים - חיבור קצר מתקופת הגאונים, בחלקו הראשון נמנים מקבלי התורה ממשה רבינו ועד האמוראים, ובחלקו השני כללי התלמוד. החיד"א ראה את החלק השני בכתב יד, והדפיסו בספרו שם הגדולים.

תשובות מהר"י קורקוס

ספרים שנשארו בכתב יד

בית ועד - החיד"א מזכירו באחת מרשימותיו ובספרו מראית העין.

ברית עולם (ב) - על שמירת הברית, העינים והלשון, נזכר באחדות מרשימותיו.

דבש מסלע - נזכר ברשימות מכתב יד החיד"א משנותיו האחרונות.

זכות אבות - הזכירו החיד"א בספרו יוסף תהילות ובאחדות מרשימותיו.

חברים מקשיבים - נזכר ברשימה אחת מכתב יד החיד"א.

חדיא דארמותא - הזכירו החיד"א בספר פתח עינים, וכן בכמה מרשימות ספריו.

שפת היאור

טיוטות לספרי החיד"א

אוהל יוסף - על תהילים,

ברכות לעד - קונטרס על ההפטרות, נדפס מכתב ידו לראשונה בירושלים תשע"ט. רוב תוכנו נכלל בספר חומת אנ"ך.

גינת ביתן חלק א' - כללים, טיוטה לספרים עין זוכר ואחורי תרעא.

גינת ביתן חלק ב' - טיוטה לספר שם הגדולים.

סבר יוסף

פאת ראש - על התורה

פס ידא - על הרמב"ם. החיד"א מפנה לחיבור זה בשאר ספריו, והוא מוזכר ברשימות ספרי החיד"א מכתב ידו. ככל הנראה, החיד"א לא הספיק להשלים את החיבור, והוא פוזר בספריו האחרים.

בשו"ת חיים שאל הודפסו חידושים על הלכות מלכים, סוטה, ערכין וקטעים בודדים על שאר ההלכות, שככל הנראה מקורם בספר זה. בספר ברכי יוסף הודפסו חלקים נרחבים ממנו.

ספרי ליקוטים מתורת החיד"א

זכרון משה - קיצור כל הדינים שהוזכרו בספר ברכי יוסף, שחובר על ידי נכד החיד"א רבי משה אזולאי

לחם מן השמים

מרנן ורבנן

שיורי ברכה החדש

ספרים שהושפעו מהחיד"א

משמרת הטהרה

סידור תפילת ישרים

הדפסות של כל ספרי החיד"א

הדפסה מרוכזת של כל ספרי החיד"א נעשתה לראשונה ב[] [], בדפוסי צילום של הספרים.

הוצאה נוספת נעשתה ב[] [], בה רוב הספרים סודרו בעימוד ממוחשב.

מכון המאו"ר הוציא את כל כתבי החיד"א בעימוד חדש בירושלים תשע"ט.

"ספרי האברים"

רבי משה הלברשטאם שם לב לכך שבשמות ספרי החיד"א נמצאים כל שמות אברי גוף האדם (ראש דוד, זרוע ימין, ברכי יוסף וכו'). הוא הציע שהחיד"א עשה זאת כדי שהלומד בספריו יזכה לכך שכל איבריו יתוקנו מבחינה רוחנית.