משתמש:סיון22

קיצורי דרך

משכנתא (הלכות ריבית) | חכירי נרשאי | צד אחד בריבית|פסיקה (הלכות ריבית)| תבנית:הלכות ריבית | איסור ריבית | סאה בסאה | אבק ריבית

משתמש:סיון22/הכרזת כורש | משתמש:סיון22/השנים החסרות

[דעה] שימוש במחקר להבנת התורה

האם אכן ראוי להתעסק בענייני מחקר כחלק מלימוד הנ"ך או דברי חז"ל הנוגעים להיסטוריה?

שאלה כבדת משקל, שראוי לתת עליה את הדעת. אך נראה שהתשובה נוגעת לשאלה: בשביל מה אנו משתמשים במחקר?

יש שמשתמשים במחקר כדי להוכיח את אמיתות התורה אוו מסורת חז"ל. למעשה חלק גדול מהארכיאולוגיה התפתח למטרה זו ע"י נוצרים, מה שנקרא "ארכיאולוגיה מקראית". בגישה זו ישנן שתי חסרונות גדולים: האחד, יתכן שנפרש את הארכיאולוגיה או שאר הממצאים שלא לפי האמת אלא לפי נטיית הלב להוכיח מה שאנו חפצים, מה שאכן קרה לעתים. החסרון השני והוא גדול לעין ערוך: התורה לא צריכה את ההוכחות העלובות שלנו ! "כיהודה ועוד לקרא" זהו אנדרסטיימנט למי שמנסה למצוא סימוכין לתורה מתוך ממצאים כאלו או אחרים. די לנו במסורת התורה מהר סיני דור דור, ואין שום צורך להוסיף על כך ראיות מפוקפקות ואף שאינן כאלה.

מאידך, ברור ששימוש במחקר בכדי לשלול או להסתפק בדברי התנ"ך או חז"ל - מה שנקרא "ביקורת המקרא", גרוע שבעתיים, ואין צורך להוסיף מילים בענין.

מהו אם כן מקומו של המחקר?

להוסיף ביאור או לפרש את דברי התנ"ך וחז"ל, אם על ידי הוספת פרטים לא ידועים ששופכים אור על נקודה סתומה, או בדרך קושיא ותירוץ כאשר ברור לנו שמשה אמת ותורתו אמת, אלא שחפצים להבין אנו כיצד מתיישבים הדברים יחד, או אז כאשר נבין את הדברים יאיר אור חדש על דברי התורה וזכינו לביאור נאה.

ביאור עצת רחב (יהושע פרק ב)

ניתן דוגמה לדבר כיצד מעיון פשוט במפת א"י ניתן להבין פשט נפלא בדברי הנביאים.

(ז) וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ:  (טז) וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם: (כב) וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ: (כג) וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן  נוּן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם:

— יהושע פרק ב

מקריאה פשוטה לא מובן לנו הענין של הבריחה אל ההר למשך שלושה ימים. אך בעיון קל במפה נבין הכל:

הרודפים רדפו אחריהם כמובן מזרחה לכיוון הירדן, שהרי ישראל חנו מעבר לירדן. אך ההר נמצא בכלל במערב! כיוון הבריחה שלהם הוא הפוך לגמרי משל הרודפים והרודפים לעולם לא ייתקלו בהם. לאחר שלושה ימים ששבו הרודפים ליריחו, ירדו המרגלים מההר וחזרו למחנה.

הרי לנו כיצד ידיעה נוספת ואפילו קלה של המציאות יכולה לתת לנו ביאור חדש בדברי התורה וחז"ל.