משתמש:נוטע/רבי שלמה וקסלר
 | |
| לידה | תרכ"ח |
|---|---|
| פטירה | י' באדר ב' תשי"ד (בגיל 86 בערך) |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| תחומי עיסוק | מקובל |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| רבותיו | רבי יהושע לייב דיסקין, רבי אברהם חזן |
| תלמידיו | רבי לוי יצחק בנדר, הרב יעקב מאיר שכטר |
| בני דורו | רבי שלמה אליעזר אלפנדרי רבי אברהם שטרנהרץ, רבי ישראל דב אודסר, רבי שמואל הורביץ |
רבי שלמה וקסלר (ה'תרכ"ח - י' באדר ב' ה'תשי"ד) היה מקובל מפורסם, מגדולי הישוב הישן בירושלים ומרבני חסידות ברסלב.
תולדותיו
נולד בגרמניה לרבי פנחס משה אלחנן רבה של העיר הוכברג, מגיל צעיר בלט בתכונות של קדושה ופרישות. כשמצא את הספר ליקוטי עצות, קיבל על עצמו את הספר כמורה דרך בעבודת השם, זאת למרות שטרם שמע על המחבר[1].
בעקבות דברי רבי נחמן בספר שמצא: ”מי שרוצה להיות איש ישראל באמת ... אי אפשר כי אם על ידי קדושת ארץ ישראל” עלה לארץ בשנת ה'תרמ"ח בגפו[1] וקיבל "אישור שהייה" מידי הטורקים למשך חודשים ספורים.
בירושלים התקרב לרבי עקיבא יוסף שלזינגר, שאמצו כבן בביתו. הרב שלזינגר חשף בפניו את שאר ספרי רבי נחמן כליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות, וכך התוודע לחסידות ברסלב. בעקבות הקפדתו עלשמירת עיניו דבק בו הכינוי היידישאי "דער פרומער בחור" (הבחור האדוק)[2].
בהמשך אף דאג הרב שלזינגר לשדכו עם צביה בתו של רבי מנחם מאניש שיינברגר. השידוך[דרושה הבהרה] התקיים בביתו של המהרי"ל דיסקין[2]. לאחר נשואיו לתושבת ירושלים קבל מהממשל הטורקי אישור חוקי להישאר בארץ בקביעות, ומאז הקפיד כל ימיו שלא לצאת לחוץ לארץ לשום צורך. הזוג התגורר בשכונת בתי מחסה עד לנפילת העיר העתיקה לידי הירדנים בשנת ה'תש"ח[1], לאחר מכן הקצה עבורו הד"ר משה וולך, שהוקיר את צדקתו, חדר בשערי צדק[3] בו התגורר כשנה וחצי, עד שעבר לבית נכדו רבי משה חיים ברנדויין.
היה מקורב לרבי אברהם חזן וכתב שיחות מפיו שהודפסו אחר כך בספרים כוכבי אור וחכמה ובינה[3]. למד כתבי הקבלה בחברותא עם רבי שמואל שיינקר חתנו של רבי יוסף חיים זוננפלד, וכן עם מקובלי ירושלים רבי ניסן שוסטר, רבי שמעון לידר ורבי בן ציון אברהם שפירא[2].
בשנת תרע"ט התקרב אליו רבי ישראל דב אודסר[1], ובתרצ"ו עלה לארץ רבי אברהם שטרנהרץ והם למדו יחד.
נחשב כאיש אמונם של המהרי"ל דיסקין ושל המהרש"א אלפנדרי[4] והיה חשוב בעיני גדולי ירושלים רבי דוד בידרמן ורבי יוסף חיים זוננפלד שהיו קמים מפניו[1].
נטמן בהר המנוחות בירושלים[1].
הנהגותיו
נהג לקום כל לילה והיה הולך לערוך תיקון חצות בכותל המערבי ללא שום פחד מהערבים[5], היה ידוע כשקדן השקוע בלימוד ורחוק מענייני העולם הזה עד שלא הבחין בערכה של מטבע[3]. ביתו היה פתוח לנדכאים וחסרי בית. גידל בביתו את רבי שלום אייזן שהיה אח"כ ממורי ההוראה בהעדה החרדית[1], עשה עסק מהעבודה של שמחה וריקודים[3], בפרט אחרי התפילה והלימוד.
השקפתו
היה נלהב מאוד לארץ ישראל, כתב חידושים רבים בעניין מעלת ארץ ישראל כהערות על הספר זמרת הארץ של ר' נחמן מטשערין[6], עד לתש"ח לא יצא את חומות ירושלים[2], וגם אח"כ הקפיד לא לצאת מהארץ, מאידך היה מגדולי הלוחמים בציונות והיה מעושי דברו של המהרי"ל דיסקין במלחמה נגד בתי החינוך המוחרמים[7].
משפחתו
נולדה לו בת יחידה לאחר 25 שנות נישואים, הייתה נשואה לרבי יהודה צבי ברנדויין, נכדתו אסתר הייתה נשואה לאדמו"ר רבי אריה לייבוש הלברשטאם מצאנז-ז'מיגרד[2].
כתביו
- יריעות שלמה כרך א' מחידושיו והגהותיו על הספר ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב, ירושלים - תשפ"ה[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 רבי שלמה וקסלר, באתר שער ברסלב
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 י' אדר • יום הילולת רבי שלמה וועקסלער זצ"ל, באתר ברסלב נייעס
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 'טעם זקנים' שיחות מרבי לוי יצחק בנדר, פרשת לך לך תשל"ה עמ' 19.
- ↑ הרב יעקב מאיר שכטר בהמלצה לספר 'יריעות שלמה'
- ↑ מתואר בכתבי רבי ישראל דב אודסר
- ↑ חשיפה. הגהות וחידושים בכתב יד הגה"ח רבי שלמה וקסלר על ספר זמרת הארץ
- ↑ "עמוד אש" תולדות המהרי"ל דיסקין.
- ↑ מעמד לחיים עם הוצאת הספר 'יריעות שלמה', באתר ברסלב נייעס