משתמש:משך חכמה/תשע מחזות
אספקלריא הוא חומר שקוף המאפשר לאור לעבור דרכו, כגון זכוכית. המילה גם משמשת כביטוי לדבר ברור ונהיר ובעברית מודרנית משמעותה מראה (כתיב: אספקלריה).
בעולם הקבלה ישנה משמעות מיוחדת למילה.
מקור המילה
בתנ"ך בספר איוב[1] כתוב לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז וביאר התרגום דהבא ואספקלריא, וכוונת הפסוק לומר שהתורה כל כך יקרה ואי אפשר להעריך אותה אפילו בדברים הכי יקרים בעולם הזה כגון זהב וזכוכית יקרה[2].
אטימולוגיה
יש מבארים שאספקלריא היא הרכבה של ב' מילים "ספק ראייה"[3] ופירושה ראייה מסופקת לפי שהרואה מאחורי מסך של זכוכית או שהם או כל דבר שקוף זולתם אינו רואהו במקומו המדוייק כפי שמתברר במדעי הראות, וכן אינו נראה כפי ממדיו המדוייקים.
יש מבארים באופן אחר שמילה זו היא ב' מילים "ספק לריא"[4] דהיינו שפע אורה והביטוי אספקלריא שאינה מאירה שמופיע בתלמוד הכוונה שלא יוצא ממנה הרבה אור אבל בהחלט היא עצמה מלאה באור שהרי לכן שמה אספקלריא שהוא ספק קלריא.
בהלכה
המילה אספקלריא מופיעה בתורה שבעל-פה במשנה במסכת כלים[5] בדיני טומאה וטהרה וכך כתוב שם "אספקלריא טהורה" והוא מסך שלא מסתיר לגמרי את הדברים אלא אפשר לראות דרכו מה שהוא[6] ומחדשת המשנה שגם אם יש למסך בית קיבול אינו מקבל טומאה כי לא עשוי לקבל אלא לראות בו[7].
מקום נוסף שבו מופיעה מילה זו הוא בתלמוד בבלי מסכת סוכה[8] "אספקלריא מאירה ואספקלריא שאינה מאירה" והיינו שישנה מחיצה [9] שאעפ''כ אור גדול בוקע דרכה ויש מחיצה שאין האור בוקע דרכה כל כך ומדובר שם לענין מראות רוחניים שיש בני אדם שרואים אותם באור גדול למרות המחיצה ויש שלא רואים אותם באור גדול.
באגדה
גם באגדה בענין קריעת ים סוף מופיעה מילה זו כמובא במסכת סוטה[10] שבזמן שעם ישראל שרו שירת הים כולם השתתפו באמירת השירה דהיינו גם הילדים היותר קטנים, אפילו היו הם בני יום אחד, ולא רק הם, אלא גם העוברים ראו את הנס של קריעת ים סוף ע''י שכרס אמם נעשית כאספקלריא המאירה וראו והצטרפו גם הם לשיר את שירת הים.
בנבואה
תשע מחזות היא אופן ראיית הנבואה על ידי הנביאים ומשמעות הדבר שאין הם רואים את הנבואה בראייה ישירה וברורה אלא הנבואה באה אליהם דרך תשע מחזות [מראות].
מקור הדברים מובא בספר יחזקאל[11] שם כתוב וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני, ובפסוק הזה כתוב לשון מראה ט' פעמים ללמד שהנביאים לא ראו ברור אלא דרך תשע מראות ויש פיוט[12] שמוזכר בו ענין תשע מחזות ולשון הפיוט "מחזות המצוחצחות בתשע מחזות"[13]
יודגש שכל זה אמור אצל כל הנביאים חוץ מנבואת משה רבינו שלרוב זכות נפשו שזכה להיות אב הנביאים לכן היה די לו לראות את הנבואה במראה אחד וזה נקרא בלשון התלמוד אספקלריא המאירה[14] אך הנבואה של שאר הנביאים נקראת אספקלריא שאינה מאירה.
הערות שוליים
- ↑ פרק כ''ח פסוק י''ז.
- ↑ מצודת ציון ומפרשים שם.
- ↑ רמב''ם במסכת כלים שם.
- ↑ רבנו בחיי וארא ג' ו'
- ↑ פרק ל' משנה ב'.
- ↑ רמב''ם בפירוש המשניות שם.
- ↑ רבינו עובדיה מברטנורא שם והוא פירש שמדובר שם במראה של אשה לראות בה את הפנים.
- ↑ דף מ''ה עמוד ב'.
- ↑ רש''י סוכה מ''ה ב'
- ↑ דף ל''א א'
- ↑ מ''ג ג'
- ↑ יוצר ליום שני של סוכות
- ↑ רש''י שם
- ↑ מסכת יבמות מ''ט ב'